"הקהילה הגאה אינה חלון הראווה שלכם"
משרד התיירות מתכוון להשקיע מיליונים בקמפיין שיציג את ישראל כמדינה ליברלית וכיעד מועדף לתיירות גאה. אבל ישראל רחוקה מלהיות ליברלית, והצגת הראווה היוקרתית היא מצג שווא המשאיר מאחור את הקשיים, הגזענות, הלה"טבפוביה ואחוזי ההתאבדות הגבוהים של הטרנסג'נדרים. דעה
עוד בנושא:
הצלקת על פניי תמיד תזכיר לי את השנאה
טרנסג'נדרית הותקפה: זה משנאה לקהילה
לסביות מרוויחות יותר אבל הן עדיין עניות
לפי הנתונים של האגודה למען הלהט"ב בישראל, תקציב משרד התיירות המדובר הוא פי 10 מסך התקציבים שמקבלים הארגונים הגאים בשנה שלמה. ראוי היה שלפני התכנית השיווקית הראוותנית, פקידי הממשלה ושריה היו מבקרים במשרדי מרכז ניר כץ למאבק בלהט"בפוביה כדי להכיר את סיפורה של ס' - טרנסג'נדרית מחיפה שהותקפה בביתה לאחר שחלונותיה נרגמו באבנים, או של טמירה ברין שחבורת שיכורים החליטה יום אחד לפצוע את פניה.
כדאי גם שיבקרו במשרדי השירות הפסיכו-סוציאלי של המרכז הגאה, וישמעו למשל כיצד לא פחות מ-41% מהטרנסג'נדרים ניסו לשים קץ לחייהם, ועל רבים אחרים שהמחשבה חלפה בראשם; אולי כדאי שהיו מקשיבים לבקשתה של מאי פלג ז"ל להיקבר בכבוד במדינה "הליברלית" שהבירוקרטיה, הזלזול והאטימות שהפגינה ניצחו את רצונה של מאי לחיות.
אילו היו רוצים, היו מבקרים גם במסדרונות בתי הספר השונים, ושומעים כיצד המילה "הומו" היא הקללה הנפוצה ביותר בהם, והיו נחשפים לעבודת הקודש של מדריכי איגי העוסקים לילות כימים בשמירה על הילדים האלו, על כבודם ועל ביטחונם העצמי; ראוי היה שיערכו גם סיור בבית הספר הליד"ה בירושלים ויפגשו את חבריה של שירה בנקי ז"ל, מפני שנדמה שרבים מהם כבר לא בטוחים כמה "ליברלית" המדינה שברחובותיה נרצחה חברתם.
אז נכון, לפעמים מפתיעים אותנו ומספרים לנו שמצבנו יותר טוב משל ההומואים באיראן, בסוריה ובמדינות השכנות, ונכון גם שלהט"בים נמצאים בפריים טיים, בתקשורת וכן... גם בפוליטיקה, ואין ספק בכלל שהמצעד התל אביבי הוא מהיפים, הצבעוניים, הגדולים והכיפיים שיש, אבל אנחנו עדיין הרחק מאחור.
חגיגות הגאווה של תל אביב פתוחות כמובן לכל אדם, אבל הן לא למענם של התיירים שמגיעים לכאן שבוע בשנה. חגיגות הגאווה של תל אביב הן קודם כל לכבודן של הטרנסג'נדריות, הקוויריות וההומואים הנשיים שהובילו את מהומות סטונוול כנגד הלהט"בפוביה של החברה והממסד בניו יורק של שנות ה-60, והציתו גל של מחאות ברחבי העולם.
הן לכבודן של שירה בנקי ז"ל, דנה אינטרנשיונל, שולמית אלוני, נורה גרינברג ואחרות. הן לכבודם של ניר כץ ז"ל, עוזי אבן, יונתן דנילוביץ ואחרים. החגיגות ברחובות תל אביב הן לכבוד הטרנסיות והדראגיסטיות שמשטרת ישראל פינתה בכפפות לטקס כדי לא להדבק ממחלות בוויגסטוק לפני שני עשורים, לכבודם של הצועדים והצועדות בירושלים ששילמו על כך בחייהם ובגופם, ושל חלוצי הקהילה שפרצו עבור כולנו את הדרך.
אירועי הגאווה הם גם ובעיקר דרישה לשוויון זכויות ולשחרור. כן, אותה דרישה שאותם משרדי ממשלה, שאותם שרים בממשלה מתאמצים כל כך להחריש אוזניים, לכסות עיניים ולאטום את הלב מולה. רוצים להביא תיירות לישראל הליברלית? הפכו אותה לכזאת, כי אנחנו לא חלון הראווה שלכם.
לפנייה לכתב/ת 
