מאבק נגד כביש בשמורה: "ליהודים בלבד"
במועצה האזורית משגב מתוכנן לקום כביש לשני קיבוצים, אך בחברה להגנת הטבע טוענים כי סלילתו תפגע באופן בלתי הפיך בשמורת הטבע נחל יצהר. תושבים ערבים באזור טוענים כי מדובר בכביש ליהודים בלבד ואילו במועצה האזורית דוחים את הטענות: "הכל אושר"
בחברה להגנת הטבע פועלים לקראת אחד המאבקים הגדולים שלהם בצפון - התנגדות לסלילת כביש שאמור לעבור בתוך שמורת טבע במועצה האזורית משגב שבגליל. בנוסף, תושבים ערבים באזור טוענים שמדובר ב"כביש ליהודים בלבד", טענות שנדחות על הסף על-ידי המועצה האזורית.
מדובר בכביש שנועד לחבר את הקיבוצים פלך ותובל אל כביש 85. סלילת הכביש, מסבירים בחברה להגנת הטבע, תפגע באופן בלתי הפיך בשמורת הטבע נחל יצהר ובשמורת הר גמל. במסגרת התוכנית, ייעקרו מאות עצים, בהם אלונים, אלות וחרובים. כמו כן היא תפגע בזאבים, חתולים, גיריות, צבאים, שפני סלע, חזירי בר ודורבנים שמצאו כאן בית.
הקיבוצים, השייכים למועצה אזורית משגב הם כיום קיבוצים קטנים. במועצה מתכננים הרחבה של כ-600 יחידות דיור על מנת למשוך אליהם אוכלוסייה עירונית חזקה, החולמת לגור בבית צמוד קרקע עם גינה.
"הקיבוצים מעדיפים שכנות טובה"
"הדרך לקיבוצים עוברת דרך דיר אל אסד", מסביר רכז אזור צפון של החברה להגנת הטבע, לירון שפירא. "במשגב רוצים לסלול כביש חדש מהקיבוצים דרך השמורה כדי לקצר את הדרך של התושבים לחיפה. בד בבד הם רוצים לחסל את כביש הגישה מדיר אל אסד. למה? כי הם לא רוצים שכל הגוש של דיר אל אסד, כיסרא, כפר סמיע, ירכא, פקיעין, ג'וליס ויישובים נוספים יעברו דרך ההרחבה החדשה ויפריעו שם לתושבים".
שפירא מוסיף: "לבוא ולומר בצורה ברורה - אני סולל כביש ליהודים בלבד זה פשוט לא מתקבל על הדעת. חשבתי שאין דברים כאלה יותר. המועצה מנתקת את הכביש העליון כדי שאף אחד לא יוכל לנסוע שם. עושים ניתוק כדי שכל הגוש של הכפרים לא יעבור ביישוב".
שפירא מציע לשקול חלופה אחרת שלא תפגע בשמורה ובעשרות אלפי אזרחים ערבים: "יש חלופה צפונית. תוואי מסודר עם כניסה לדיר אל אסד, פלך ותובל. כל יישוב יקבל כניסה נפרדת". הוא מדגיש: "הקיבוצים בצד שלנו במאבק הזה. הם אומרים שיש להם שכנות טובה ושהם לא רוצים את זה, ולא רוצים את ההרחבה. אבל המועצה האזורית נחושה. אם רשות באה ואומרת: 'אני סוללת כביש בתוך שמורת טבע ומפלה אוכלוסייה ערבית' - זה באמת עוול בלתי נסבל".
שפירא מוסיף כי הכביש יביא לתוצאה ההפוכה. "למועצה איזורית משגב יש אינטרס להביא תושבים. והם לא רואים שאחת הבעיות הקשות ביותר היא שהכביש מנתק אותם מהגליל. אלה אנשים משפרי דיור. הם יצרכו את התרבות, חיי החברה והקניות מהקריות, מחיפה. בעצם מקימים שכונת פרוורים לקריות", הוא מסביר.
גיל בן נון, פקח רשות הטבע והגנים המתנגדת למהלך, אמר כי "סלילת הכביש תגרום נזק אדיר לשמורת הטבע ולחיבור האקולוגי האחרון שנותר בין הגליל העליון והגליל התחתון המערבי". לדבריו, "הכביש מתוכנן לעלות בשטח תלול ובשל כך מתוכננות חציבות ובניית קירות תומכים שיפגעו בנוף וימנעו מעבר של בעלי חיים. בשל דרישת מערכת הביטחון, לאורך הכביש מתוכננים קירות הסתרה בגובה של 3 מטר לאורך מאות מטרים. קירות אלו ימנעו גם מהנוסעים בכביש להנות מנופי הגליל המערבי, ויעצימו את הקיטוע האקולוגי".
"כביש אפרטהייד"
סגן ראש מועצת דיר אל אסד, עו"ד נאסר סנעאלה, מסביר מדוע גם הוא מתנגד לסלילת הכביש: "זה כביש אפרטהייד רק ליישובים יהודים. מתכוונים לנתק את הכביש שלנו. אנחנו הגשנו התנגדות לוועדה המחוזית, יחד עם רבים אחרים. מה שריגש אותי הוא שחלק מתושבי תובל ופלך הגישו אף הם התנגדות. הם ביקשו שהכביש ימשיך לכיוון שלנו, כי הם רוצים את הקשר הזה איתנו. בושה למי שיאשר את הכביש במתכונתו הנוכחית".
בינתיים, בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה נצרת אישרו את התוכנית. המהלך, שיבוצע במימון החטיבה להתיישבות, יעלה מיליוני שקל.
עבד נמארנה (48), תושב שפרעם ופעיל סביבתי, מסביר: "אנחנו רוצים מרחב משותף בצפון לכל האוכלוסיות. שכל המרחב יהיה משותף לערבים וליהודים. אם הכביש הוא רק לתובל ופלך, זה משרת רק את היישובים הללו. זה לא משקף את הראיה המרחבית בצפון.
"האזור צריך להיות משותף מכל הבחינות. גם תשתיות. לא ייתכן שבעידן הזה יהיה כביש רק ליישובים היהודים. זה מחזיר אותנו אחורה. צריך לקדם שיתוף ולא פילוג. העניין פוגע ביחסים בין יהודים וערבים בגליל".
לדברי נמארנה, רוב התושבים הערבים באזור עדיין לא מודעים לתוכנית: "אנחנו לא רוצים שכל אוכלוסייה תגדר את עצמה באיזה אזור. בראיה עתידית זה דבר לא נכון לעשות".
במועצה האזורית משגב אמרו בתגובה:
"תוכנית הכביש אושרה בוועדה המחוזית, וכן בוועדות הארציות, לאחר שכל הטיעונים בעד ונגד נשמעו והתקבלה החלטה. גם הטענות על פגיעה בטבע הועלו ונידונו, חלקן התקבלו וחלקן נדחו. הכביש מתוכנן כך שהפגיעה בטבע תהיה מינימאלית.
"מדובר בכביש גישה לישובים פלך ותובל שעד היום לא זכו לכביש גישה סטאטורי ומוסדר כראוי. ליישובים דיר אל אסד ואחרים יש דרכי גישה, ולעתים יותר מאחת. בניגוד לכתוב - הישובים השכנים לא ינותקו מכביש 85. לגמרי לא. לדיר אל אסד ומג'ד אל כרום יש גישה מלאה לכביש. 85. כיסרא מחוברת לכביש 70, והם בכלל לא באזור הנדון.
"בשום אופן אין לדבר על כביש גישה ליישוב כ'כביש ליהודים'. זו אמירה מעוותת ודמגוגית".
לפנייה לכתב/ת 
