אלפים מהמגזר יצאו להפגנות יום האדמה: "לא נשתוק"
בגליל ובנגב ציינו 40 שנה ליום האדמה בהפגנות עם דגלי פלסטין וכרזות שעליהן נכתב: "אדמה לחיים או למוות". היו גם מי שהתנגדו להשבתה במסגרת יום האדמה: "רק נואמים בלי מאבק". בעזה ציינו את יום האדמה עם "הגדר המצוירת הארוכה בעולם"
גדר אמנותית באורך של יותר משני קילומטרים הוקמה בעזה לרגל יום האדמה שמציינים היום (ד') הפלסטינים בישראל ובשטחים. היום המגזר הערבי מקיים שביתה כללית לציון 40 שנה ליום האדמה. בתי עסק, מוסדות ציבוריים ומרכזים רפואיים נסגרו ואחר הצהריים נערכות הפגנות בגליל ובנגב. השביתה הוכרזה על ידי ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל.
מוקדי ההפגנות הם בכפרים עראבה וסכנין בגליל המערבי ובכפר אום אל-חיראן שבנגב. אלפים משתתפים בהפגנות, שבמהלכן הניפו דגלי פלסטין וכרזות שנכתב עליהן "אדמה חיים או מוות", וקראו להמשיך במאבק נגד הריסת בתים והפקעת אדמות. המפגינים אמרו: "נמשיך להיאבק למען אדמותינו, וממשלת ישראל והמשטרה לא ירתיעו אותנו". במשתתפים גם חברי כנסת ערבים.
מנהיג הפלג הצפוני בתנועה האיסלאמית, השייח ראאד סלאח, הגיע להפגנה בנגב: "אולי תבוא פעם ממשלת ישראל ותאשים אותנו בטרור או בהסתה שהם אחראים לה. לכן נגיד שאנו קורבן הטרור והגזענות וההסתה שבראשה עומדת ממשלת ישראל. אפילו אם יסגרו את התנועה האיסלאמית אלף פעמים, נישאר על אדמותינו ובתינו וניאבק למען עמנו ונמשיך להגיד 'נקריב את חיינו למען אל-אקצה'".
בתי עסק ומוסדות ציבוריים סגורים היום ברחבי המגזר כאות מחאה. אחמד מנסור, תושב טירה, אמר: "השביתה לא תתרום לנו בכלום. ועדת המעקב מבזבזת זמן ולא עושה שום דבר כדי להציל את האדמות והבתים מפני צווי ההריסה. בכל שנה עושים אותו צעד, אבל לנו נמאס. השתיקה שלהם תעודד את הממשלה להמשיך בהריסות ובהפקעת אדמות".
בעל עסק מעכו אמר גם הוא כי "ועדת המעקב לא מייצגת אותנו, היא לא תחייב אותנו לשבות. כל הזמן רק נואמים אבל בלי מאבק רציני. הגיע הזמן לחפש מנהיגים שיכולים לטפל בקשיים שאנו עוברים בצורה מקצועית ורצינית. אנחנו לא רוצים רק לשמוע סיסמאות באוויר".
כאלד מחאמיד, תושב אום אל-פחם, אמר: "אני חושב שאם ממשלת ישראל תמשיך בהריסת הבתים ובהפקעת אדמות ובניית התנחלויות אז יום האדמה יחזור על עצמו שוב. הפעם התגובה תהיה יותר קשה. אין מצב שנשתוק על הניסיונות לגרש אותנו מבתינו ואדמותינו. יש לנו את הזכות והכוח לנהל מאבק למען קיומנו אפילו אם המחיר הוא חיינו".
תושב עראבה שהשתתף בהפגנה הוסיף: "ממשלת ישראל מפקירה אותנו ומתייחסת לחברה הערבית בזלזול. היא מנסה כל הזמן להראות שהערבים הם סוג ב'. על ראש הממשלה וכל הגזענים להבין שאנחנו בעלי האדמות ולא זזים מכאן. כל מי שקורא לגרש אותנו אז שיחפש לעצמו מקום מגורים אחר. הקריאות הגזעניות של ליברמן לא יביאו למדינת ישראל תוצאות. הוא שורף את הקול שלו ומבזבז את זמנו כדי להשפיל את הערבים בכל מחיר".
ראש ועדת המעקב מוחמד ברכה חלק על דבריהם של מבקריו. "יש הצלחה רחבה מאוד לשביתה. גם נודע לנו על הרבה אזרחים שיגיעו לאירועים המרכזיים היום בנגב ובגליל. יש בזה מסר חשוב לממשלה בישראל - לגבי המערכה על הקיום ועל הבית אין ויכוח. חובתה לכבד את הזכויות בכל מחיר".
בנושא הריסת הבתים הוסיף ברכה כי הוא הגיע לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, "תיק של 50 אלף בתים. זה נתון שמצביע בראש ובראשונה על הזנחה ומצור שמטילים על היישובים הערביים. אנשים רוצים שתהיה להם קורת גג". ואילו לגבי הביקורת שמטיחים רבים בוועדת המעקב הסביר ברכה: "זה מאבק אזרחי לגיטימי. הממשלה צריכה לקרוא את זה היטב כשיש היענות רחבה כל כך לקריאה להעדר שליטה". הוא קרא לממשלה לחדול מלבחור ב"נתיבים בזויים של זלזול במאבקה של האוכלוסייה הערבית".
2.3 קילומטרים של מיצג אמנות בעזה
הגדר בעזה, באורך 2,300 מטר, הוקמה בסיוע אמנים מקומיים ועליה תיארו את ההיסטוריה של ירושלים. מרכזה של הגדר בכיכר אל-כתיבה, במרכז העיר עזה. צפויים להכריז עליה כגדר הארוכה בעולם מסוג זה - שכן היא ארוכה ב-150 מטר מקודמתה שהחזיקה בתואר.
אחד האמנים אמר לאתר העיתון הפלסטיני "אל-קודס" כי המטרה של הקמת הגדר היא "הצגת ההיסטוריה של ירושלים במשך הדורות וכן את תהליך הייהוד שהיא עוברת כיום". אמנים נוספים שהשתתפו במיצג ציינו כי מטרתם להביע את "העמידה האיתנה והסבלנות של העם הפלסטיני במאבק בכיבוש". מלבד הגדר האומנותית נבנה במרכז הכיכר דגם ענק של כיפת הסלע ושער שכם.
הארגונים הפלסטיניים ארגנו אירועים נוספים לציון יום האדמה ובהם נטיעת עצים, כינוס עצרות ונאומים. באחת העצרות סמוך למעבר ארז בצפון הרצועה השתתף יו"ר הוועדה לענייני פליטים באש"ף, זכריא אל-אעא, לצד בכירים נוספים בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי. אירועים סמליים נוספים מתוכננים גם בשטחי יהודה ושומרון.
יום האדמה מצוין ב-30 במרס בכל שנה מאז אירועי אותו יום בשנת 1976, אז הכריזו ערביי ישראל על שביתה כללית נוכח החלטות הממשלה להפקיע קרקעות של ערבים בגליל. יום לפני השביתה אירעו התנגשויות אלימות בין כוחות צה"ל ומג"ב לתושבי הכפרים דיר חנא, סכנין ועראבה בגליל. בניסיון למנוע את הסלמת האלימות הוטל למחרת עוצר על כפרים אלה ועל כפרים הסמוכים להם. חלק מהתושבים הפרו את העוצר, ובהתעמתות עם כוחות הביטחון נהרגו שישה מפגינים ונפצעו 38. שנה לאחר האירוע החלו ערביי ישראל לציין את אירועי יום האדמה בטקסי זיכרון, שביתות והפגנות מחאה. הפלסטינים בשטחים הצטרפו בהמשך לציון יום האדמה.