שושלת: בתו של שלמה גרוניך בשיר ראשון
ים גרוניך נולדה לשיר. כשעזבה את התיכון והצטרפה ל"רימון" כדי להתמקד בקריירה מוזיקלית משל עצמה - אבא שלמה גרוניך היה הראשון לתמוך בהחלטה. "הוא תמיד מפרגן", היא מספרת, "לא מזמן הוא אמר לי 'אני מרגיש שאני סוף סוף יושב עם מוזיקאי'". כעת היא מוציאה שיר ראשון. צפו בביצועה
נראה שבארצנו הקטנטונת, לפחות בזירה המוזיקלית שבה - התפוחים לא נופלים רחוק מהעץ. בן ארצי, אלישע בנאי, משי קליינשטיין - כולם גדלו בבתים עמוסים בצלילים ופרצו מהם לקריירה עצמאית. היום, עם צאת גרסתה המקורית והגוספלית לשיר "מישהו" (במקור של יהודית רביץ), מצטרפת גם ים גרוניך לחבורה.
"כל החיים חייתי בבית מלא מוזיקה", מספרת בתם בת ה-18 של שלמה גרוניך והמוזיקאית מיכל אדלר. "בכיתה א' הוריי החליטו שאני ואחותי התאומה נתחיל ללמוד לנגן בפסנתר. אני אהבתי מאוד והמשכתי לנגן, אחותי לא. בסביבות כיתה ד'-ה' עברתי לתופים ובהמשך התאהבתי בדרבוקה".
את התיכון היא עזבה באמצע כיתה י"ב, כדי להתמקד לחלוטין במוזיקה שלה, ואינה מתחרטת על ההחלטה. "פשוט הרגשתי שזו לא המסגרת בשבילי ושאני פשוט מבזבזת זמן אם אני לא מופיעה, מקסימום אעשה השלמת בגרויות", היא מסבירה. "לא לקח הרבה יותר מדי זמן לשכנע את ההורים, הם הבינו לחלוטין והסכימו שאפרוש, אבל רק לטובת מסגרת אחרת. כך בעצם נוצר החיבור עם רימון".
במסגרת הבית ספרית הזו ניגשה עם השיר לתחרות "שירימון" ה-25, בה השתתפו לפניה שמות כמו מירי מסיקה, קרן פלס ודניאל סלומון - וקטפה את המקום הראשון. "לא ציפיתי בכלל לזכייה", היא מספרת, "אני בן אדם ביישן, אבל כשאני על הבמה אני נפתחת ופשוט לא בא לי לרדת ממנה". אוהד חיטמן, תמיר קליסקי ודורון טלמון, כולם בוגרי רימון, חזרו השנה לבית הספר כדי לשפוט באירוע ואליהם הצטרפנו מנחם גרנית (קול ישראל) ואביה גל (גלי צה"ל). גם ההורים הגאים, שעוזרים לא אחת עם השירים, היו שם כדי לשמוע את הביצוע המלא של הבת - בפעם הראשונה.
"עם אבא יש לי חיבור מיוחד כשאנחנו יושבים אחד עם השני לנגן בפסנתר", מוסיפה גרוניך הבת. "בדרך כלל אנחנו מנגנים סתם בשביל הכיף, אבל יוצא מדי פעם שהוא שואל לדעתי על שיר שהוא עובד עליו, ואני שרה לו והוא תמיד מפרגן. לא מזמן הוא אמר לי 'אני מרגיש שאני סוף סוף יושב עם מוזיקאי'. גם אני כתבתי והלחנתי כמה שירים בזכות ההשראה שהוא נתן לי. זה מקרב בינינו ופתאום יוצאים רעיונות יפים".
בסוגיית פתיחת הדלתות נוכח הייחוס, מעדיפה גרוניך שלא להתעסק יותר מדי. "אני תמיד מרגישה שיש יותר ציפיות ממני בגלל שם המשפחה שלי, אבל אני מנסה להתעלם מזה", היא מסכמת, "אני פשוט מנסה לעשות הכי טוב את מה שאני אוהבת ויודעת לעשות".
לפנייה לכתב/ת 
