המחנה המביך של פיני הרשג"ד / פלג בחמישי
את מי פגשו הנבחרות הצעירות במסע ההזוי לאיטליה, מה היה חלקו של המנהל המקצועי, ולמה הסתירו באיגוד את התוצאות. וגם: אוסידון החוצפן, ה-BDS והדיין שמעוני
הקרקס
גרשון קורע ילדים מהמתנ"ס
אילו הסיפור הבא היה מתפרסם מחר, האחד באפריל, גם אני לא הייתי מאמין לאף מילה. אבל נשבע לכם, הכל אמיתי! נבחרות הנוער (עד גיל 18) והקדטים (16) השתתפו השבוע ב"טורניר הפסחא" בצ'זנאטיקו שבצפון איטליה. מאמן הנוער שרון אברהמי לא קיבל שחרור מקבוצתו, הפועל ת"א, ולצד עוזר המאמן יואב שמיר הצטרף למסע המנהל המקצועי של נבחרות ישראל פיני גרשון. עכשיו אתם מוזמנים לקרוא לילדים, כי קרקס צ'זנאטיקו מתחיל.
במוצ"ש פורסם בעמוד הפייסבוק של איגוד הכדורסל אות חיים ראשון מהמחנה: "במשחקה הראשון בטורניר היורוקאמפ באיטליה ניצחה נבחרת הקדטים קבוצה מסן־מרינו 56:111 אחרי 26:62 במחצית. בהמשך הערב תשחק נבחרת הנוער". נשמע מבטיח, אלא שאז פסקו לפתע הדיווחים על שתי נבחרותינו.
שלשום, לאחר יותר משתי יממות של חוסר ודאות, נשמנו לרווחה. פוסט בפייסבוק של האיגוד דיווח כי שתי הנבחרות זכו בטורניר. הקדטים ניצחו את סלובן מסלובניה 51:89 והנוער גבר על רימיני 65:111. הישגים מרשימים שרק חידדו את השאלה: מדוע לא טרחו באיגוד לדווח על כל משחקי שתי הנבחרות? האם אירעה תקלה במכשירי הווקי־טוקי של ראשי המשלחת? שמא מזג האוויר שיבש את אותות המורס של שליחינו מעבר לים?
כשהמשלחת שבה ארצה, התעלומה רק גברה. במגזין הכדורסל הטלוויזיוני "חמישיות", שבו משמש גרשון כפאנליסט, הוא נשאל על ידי המגיש עידו גור: "איך היה באיטליה?". פיני שיחרר חיוך של מבוכה והשיב: "חזרנו מנצחים. בשתי הנבחרות". זהו, שום פרט מעבר לזה.
מוזר, כדורסלני העתיד שלנו שבו עטורי תהילה מאיטליה, המנהל המקצועי שנסע איתם נמצא באולפן לצד מאמן הנבחרת הבוגרת ארז אדלשטיין, ובמשך תוכנית שלמה אף מילה על המסע המופלא? ובכן, לאחר שיטוט קדחתני באינטרנט התבהרה התמונה: לא סתם נמנעו האיגוד ובכיריו להצניע את "טורניר ההכנה", שנראה יותר כמו מחנה קיץ של הצופים.
נטלו בו חלק קרוב ל־160 קבוצות בנים ובנות, מבתי ספר לכדורסל ברחבי היבשת, כולל קבוצה של נערות מביירות. ישראל הייתה היחידה ששלחה לג'ימבורי שתי נבחרות לאומיות, בראשות פיני הרשג"ד. לא נמסר מה עשו המשלחות בשעות הפנאי, אבל אם גרשון היה יודע על הלבנוניות, הוא בטח היה קורע אותן עם בדיחות על נסראללה.
ועכשיו לתוצאות שהאיגוד לא דיווח עליהן: נבחרת הנוער שובצה לבית ב'. במשחק הפתיחה היא גברה על בית הספר לכדורסל "אסטי" 35:117. חישבתם נכון, 82 הפרש. השני היה יותר צמוד, ובו ניצחנו את נערי פורטיטודו בולוניה 44:120, ובשלישי שוב התעלו בחורינו עם 36:115 על וירטוס איסולה ברגאמו. בחצי הגמר, מול פרחי כדורסל מבאמברג, הנוער שלנו שם דגש על הגנה וניצח 24:95. על הגמר מורט העצבים מול רימיני - שהסתיים ב־46 הפרש, כבר קראתם.
גם הקדטים ירקו דם לפני שזכו. אחרי ה־56:115 על מועדון החובבים "קומפניה דל אלברטו", הם ניצחו את קבוצת ריגה פרדאוגבה 19:125 (106 הפרש), והסתפקו ב־31:128 על "סי באסקט סטימו". בחצי הגמר הדיחו הכחולים־לבנים את הקדטים ממועדון "באסקט סלזאנו" 25:78, לפני הגמר הצמוד (48 הפרש) מול סלובן. אלופי אירופה למתנ"סים.
"הילדים לא מבינים מה הם עושים שם", סיפר אחד ההורים במהלך המחנה. "הם מנצחים כל משחק בהפרשים עצומים, אין תחרות, טורניר מוזר מאוד". כך נראתה קייטנת הכדורסל המגוחכת, בהשתתפות הנבחרות שלנו באיטליה. עכשיו אפשר להבין מדוע התביישו באיגוד לעדכן אותנו בתוצאות ולמה גרשון, הגורו והג'ורה, הסתפק בסיכום המבויש משהו: "חזרנו מנצחים".
במקום לארגן לכדורסלני העתיד משחקי מבחן מאתגרים מול קבוצות בארץ, לקח אותם המנהל המקצועי המהולל לסוג של הפנינג חובבני. כמה עלתה הבדיחה הזאת לאיגוד? דווקא שאלתי, אבל גם את זה הם מתביישים לגלות.
הנה תגובתם: "ההחלטה לגבי הנסיעה התקבלה באגף המקצועי ואושרה בוועדה המקצועית. לגבי הערך שלה יתקיים קודם דיון בוועדה המקצועית ולאחר מכן בתקשורת. הנסיעה מתוקצבת בתקציב האיגוד, מכיוון שלכל נבחרת מאושרות לפחות שתי נסיעות הכנה".
אין גבול לחוצפה. הוועדה המקצועית שביזבזה כספי ציבור על שטויות, חושבת שהיא יכולה לקבוע גם מתי יתנהל הדיון בתקשורת. מצד שני, חשוב לציין שפיני עצמו היה סלב במחנה. בעמודי הפייסבוק של בית הספר לכדורסל "אסטי" פורסמה תמונה שלו יושב על כיסא מתקפל באולם ההתעמלות שאירח את הטורניר, כשידיו בכיסים, ואחת הצעירות ממועדון החובבים "קומפניה דל אלברטו" אפילו תפסה צילום במחיצתו. בכל זאת, לא כל יום מגיע אלוף אירופה לשעבר לטורניר נערים המוני וקיקיוני.
החוצפן
אוסידון כבר לא מוכר אשליות
נאום כה מטלטל ונוקב כפי שהשמיע דורון אוסידון לפי שהטביע את הספינה בנתניה, לא זכור לי מאז חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל. "החלטתי לנכות את העשבים השוטים", אמר האיש שהותיר אחריו אדמה חרוכה. "היו במועדון הרבה אוכלי חינם. מכבי נתניה זה מועדון גדול שמוקף באנשים קטנים". על העונה הגרועה בתולדות המועדון ועל "הרווח התפעולי" שהפך לחשבונות בנק מוגבלים, גוליבר לא דיבר. גם לא על העובדה שחלק מ"אוכלי החינם" תרמו כספים לקבוצה, בעוד שהוא קיבל משכורת חודשית יפה.
אוסידון גם הסביר שבעזיבתו יש למעשה כניעה לאלימות מצד "קומץ אוהדים". וזה כבר מפתיע. הרי רק לפני חודש הוא הכריז: "אני בן אדם חזק... לא מפריעים לי בכלל המחאה והעליהום סביבי... שלאף אחד לא יהיו אשליות, חוץ ממני אף אחד לא ינהל את המועדון הזה, אלא אם יגיע רוכש. אעשה לו חפיפה ואמשיך לדרכי. עברתי תשעה חודשים אינטנסיביים, כדי להעביר את השרביט למישהו שייהנה מהעבודה שעשיתי, ואז אצא לנוח מתחת לאיזה עץ קוקוס בתאילנד".
למרות ההנאה המובטחת (שכולנו עדים לה), רוכש לא הגיע. אפילו יצחק תשובה, שדווקא אוהב תספורות, לא התלהב מהחפיפה שהציע אוסידון. והיו"ר? הוא כנראה מצא לעצמו איזה עץ קוקוס בתאילנד. גם שם מישהו צריך לנכות את העשבים השוטים.
ה־BDS
מי מחרים את הפועל באר־שבע
בפורים נערכה ברעננה אליפות "הפועל" בטניס שולחן, המעניקה למשתתפיה ניקוד לדירוג בארץ ובחו"ל. לחובטי הפועל באר־שבע, המזוהים עם האופוזיציה באיגוד, לא איפשרו להשתתף.
כשמדינות מוסלמיות אוסרות על ספורטאים שלנו להיכנס לשטחן, קמה כאן זעקה נגד עוכרי ישראל ושרת הספורט מרעישה עולמות. אבל כשאיגוד ומרכז ספורט ישראליים מחרימים חובטים מבאר־שבע על רקע פוליטי, למי אכפת? מה רציתם, שמירי רגב תביא לפה את ההיירו של הפינג פונג?
"אני מוצא שהתלונה נכונה", מסר בתגובה מנכ"ל הפועל יורם אורנשטיין. "אפנה להנהלת האיגוד שלא יכללו את התחרות בניקוד, ואני מתחייב שבשנה הבאה כל מי שרוצה יוזמן להשתתף". גם יו"ר איגוד הטנ"ש יוסי רוזנבלט העביר מסר פייסני: "שיכנעת אותי, אטיל את כל כובד משקלי כדי שהניקוד הזה יבוטל". יפה מצידם, עכשיו הכדור עובר לחברי האיגוד, ואולי בזכות האליפות בפורים, כמה ליצנים שמנהלים פה את הספורט יתחפשו סוף־סוף לבני אדם.
השכונה
הדיין שמעוני שולח ד"ש
בבית הדין של ההתאחדות אמור היה להיערך אתמול דיון בתיק שהגיש התובע ניר רשף נגד מכבי נתניה, בגין אי־מילוי פסק הבורר בעניין השוער אריאל הרוש.
וכך כתב הדיין, עו"ד ישראל שמעוני, בהחלטת ביניים: "באשר התובע לא יוכל להתייצב לדיון במועד הנדחה (בעוד שבועיים), אני דוחה הדיון בשלושה שבועות. בהזדמנות זו נברך את בנו של התובע בהצלחה בהמשך שירותו הצבאי".
אז בהזדמנות זו תרשו לי להצטרף לברכות, ולתהות האם לאור התקדים המשפטי ינצלו מעתה גם הדיינים האחרים את פסקי הדין כדי לשלוח ד"שים למכריהם, לאחל להם חג שמח, שיזכו למצוות ולאריכות ימים?
מה שמזכיר כמובן את הבדיחה על ההוא, לא חשוב מאיזו עדה, שביקש לפרסם מודעת אבל בעיתון. "ב־500 שקל אתה יכול להכניס עד חמש מילים", אמרו לו במחלקת המודעות. "מצוין", הוא ענה. "אמא מתה, למכירה סובארו לבנה".