הסופר אימרה קרטש הלך לעולמו

אימרה קרטש, הסופר היהודי-הונגרי זוכה פרס נובל לספרות, הלך לעולמו לפנות בוקר בגיל 86 בביתו שבבודפשט. בשנים האחרונות ניהל קרטש מאבק ארוך במחלת הפרקינסון.   

קרטש נולד ב-1929 בבודפשט שבהונגריה וגדל במשפחה יהודית. הוא נשלח לאושוויץ ולבוכנוואלד, בהם שרד כאסיר בין השנים 1944-1945 ולאחר המלחמה עבד כעיתונאי בבודפשט ומאוחר יותר שימש כמתרגם מגרמנית. בין תרגומיו החשובים ניתן למנות את ניטשה, פרויד, שילר ואחרים, כולם מופיעים גם בעבודתו המאוחרת.

קרטש בטקס קבלת פרס הנובל

ברומן הראשון שפרסם, "ללא גורל", שיצא בשנת 1975, מתאר הסופר ההונגרי צעיר ששורד מחנה כפייה. הספר מבוסס על חוויותיו של הסופר במחנות. הוא מתאר את החיים במחנה כחיים מלאים, עם רגעי עצב ואושר. הספר אינו אוטוביוגרפי, אך "כל פעם כשאני מתחיל ספר, אני חושב על אושוויץ", אמר בעבר. לעברית תורגמו ארבעה מספריו: "קדיש לילד שלא נולד" ("המעורר"), "ללא גורל" ("עם עובד"), "פיאסקו" ו"סיפור בלשי" (שניהם בהוצאת "מחברות לספרות"). בכתיבתו עסק קרטש באימי המשטר הנאצי וחיי המחנות, כמו גם בנפש ובחירות האדם.

בשנת 2002 הוענק לקרטש פרס הנובל לספרות. מוקדם יותר באותה השנה, הוזמן קרטש לירושלים כדי לשאת דברים בכנס שהוקדש למורשת ניצולי השואה. בעודו עומד במרפסת המלון, שמע קרטש את קולותיו של פיגוע שהתרחש לא רחוק. לאחר מכן כתב מאמר בשם "ירושלים, ירושלים - מבטים על עיר שסועה", ובו מביא הסופר את רגשי ההזדהות עם העם בישראל.

במאמר, שפורסם ברחבי העולם, כתב בין היתר הסופר: "עכשיו אני על המרפסת בקומה השביעית, ואינני יכול לשפוט את המתרחש כאן טוב

יותר מאשר לו הייתי בברלין או בבודפשט. ברגע זה איני חושב כלל על המצב המקומי, אלא על התגובה באירופה. אומרים שהאנטישמיות האירופית עולה עכשיו שוב כמו לבה גופריתית…על מרקע הטלוויזיה אני רואה, בירושלים ובמקומות אחרים, הפגנות נגד ישראל. אני רואה בתי כנסת מוצתים בצרפת, ובתי עולם מחוללים".

"כמה מאות מטרים מביתי שבברלין, ליד הטירגארטן, שני יהודים אמריקנים צעירים הותקפו באכזריות ובמכות. ראיתי בטלוויזיה את הסופר הפורטוגזי סאראמאגו רכון על דף נייר שהשווה בין מעשיה של ישראל נגד הפלסטינים לבין אושוויץ – עוד הוכחה שלסופר אין שום מושג קלוש על חוסר המשמעות השערורייתי של המקבילים שהוא מותח, ומה שחשוב יותר. הקונספט הידוע בשם אושוויץ, שהגדרתו באירופה היתה עד עכשיו קונצנזוס, יכול עכשיו לשמש, במשמעות פופוליסטית ולצרכים דמגוגיים".