סטודנט בשבוע: הכירו את נויה עדר

שם: נויה עדר, בת 26, גרה בתל אביב כבר שלוש שנים.

במקור מ: נולדתי בקיבוץ כפר הנשיא והלב תמיד נשאר שם, גדלתי באלון הגליל

סטודנטית ב: רימון במגמת הלחנת שירים, שנה שלישית

כמה שפות אני יודעת ואיזה: עברית, אנגלית, ואת כל המילים הסקסיות בצרפתית. לומדת ערבית

עבודה: סטודיו ליוגה

למה מוזיקה: המוזיקה הייתה תמיד דבר מאד משמעותי במשפחה. הדוד שלי הוא היוצר יהודה עדר (ונשיא רימון) ואלון בנו אלון עדר, הוא זמר מדהים ומעורר השראה. הם השפיעו עליי מאוד, ומכיוון שתמיד נמשכתי למוזיקה, החלטתי ללכת על זה וללמוד את זה באופן רציני. בגיל 10-11 נסעתי עם ההורים לארה"ב, שם שהינו בשליחות בבוסטון, ושם התחלתי לנגן חליל צד. למדתי פסנתר ( במשך 4 שנים) וחליל צד (במשך 7 שנים) – מוסיקה קלאסית. לאחר שהייה של שנתיים בחו"ל חזרנו לארץ. ניגנתי בתזמורת הנוער הייצוגית של טבעון

עדר. לא תיכננתי ללמוד מוזיקה(צילום: רוני וגנר, בית ספר רימון)

אם לא הייתי לומדת מוזיקה הייתי לומדת: לפני שהגעתי לרימון לא חשבתי לכתוב ולהלחין שירים. לאחר שחרורי מצה"ל חשבתי ללמוד כלכלה וקיימות, כי אני מאד אוהבת את התחום של איכות הסביבה, אבל מכיוון שמאד נמשכתי למוזיקה, היה לי ברור שאני רוצה ללמוד מוזיקה, זה בער בי. אולי יום אחד אשלב בין השניים

הקושי בלימודים: מדובר בעולם לא פשוט. כולם סביבי הגיעו מלימודים במגמות מוזיקה בתיכון, או מלהקות צבאיות, ולי לא היה ניסיון. היה לי קשה לשים את עצמי במרכז, לעמוד על במה ולחשוף את עצמי והדבר דרש הרבה השקעה. הבמה היא מקום מאד חשוף והרגשתי שאני צריכה לגייס הרבה אנרגיות כשאני מופיעה. תמיד יש את ההתרגשות לפני הופעה על במה כי מדובר במעמד שדורש הרבה כנות ושתהיה תקשורת עם הקהל. עם השנים התרגלתי והיום אני חשה יותר נינוחה על הבמה ובכל זאת אני מניחה שתמיד אהיה קצת נבוכה מהמעמד

מילה טובה על בית הספר: היה לי מזל גדול שהיו לי מורים מדהימים ברימון. בשנה א' קיבלו אותי בצורה מופלאה, עם תמיכה וליווי שעזרו לי מאד לבנות את הביטחון העצמי ונתנו לי אומץ גדול. הכרתי פה חברים מדהימים ומוכשרים שאין לי ספק שילוו אותי כל החיים. היופי במקום הזה, ולפעמים גם הקושי בו זה שיש המון אנשים מוכשרים וטובים ומעוררי השראה ואם מצליחים לקחת את זה למקום חיובי, ואם מספיק חרוצים ולא מחדים להיכשל, אפשר להגיע למקום נפלאים. ברגע שהגעתי לרימון ידעתי שזהו זה- אני חייבת לעשות מוזיקה.

מה עושה חוץ מללמוד: מופיעה עם הרכב משלי, עם נגנים מדהימים שחלקם לומדים ברימון וכולם חברים טובים מאוד. בקרוב מוציאה אלבום ועובדת כרגע על קליפים. מתרגלת איינגר יוגה בכל רגע פנוי.

איזה דבר מרגש עשיתי בחופשת הסמסטר: פיקניק עם חברים בים

מה אני רוצה לעשות אחרי התואר: להקליט עוד אלבומים. ובמקביל מתכננת ללמוד טכנאות סאונד, ללמוד משחק, לעשות קורס מורי יוגה, ללמוד גלישה בקוסטה ריקה ובאופן כללי לעשות הכל

אם הייתי יכולה לשנות משהו בעולם, מה זה היה: הייתי מפסיקה להרוס את הטבע. הייתי מפסיקה את הבנייה המפלצתית ואת זיהום האוויר, הייתי נותנת לכדור הארץ להשתקם מההרס שהאנושות גורמת לו. הלוואי ואנשים יעריכו את היופי שסביבם ויצאו לטייל יותר. זה נשמע היפי לאללה אבל אני בטוחה שכולם היו מאושרים יותר.

אם הייתי יכולה לשנות משהו בישראל, מה זה היה: גזענות. הגזענות בחברה הישראלית זה נושא כאוב ולצערי דומיננטי מאוד.

(צילום: דנה בן שלום)

הקו האדום שלי: אנשים קמצנים ואנשים שלא אוכלים אבוקדו

טיפ לסטודנטים: תיהנו מכל רגע, תעבדו קשה, כי זה משתלם וזה כיף ענק להיות סטודנט!

סטודנטים, רוצים להשתתף במדור? שלחו לנו פסקה על עצמכם ותמונה ל- studentweek1@gmail.com