"הוא זכאי - פרק ב'". התקשורת החרדית מחבקת את דרעי
עיתוני ואתרי המגזר מטפלים בכפפות של משי בפרשה החדשה שבה מעורב שר הפנים. הכותרות עוסקות ב"מי מחפש את אריה דרעי?", והוא כבר מוגדר "קורבן של פסח". גם העיתונים האשכנזים מגלים נאמנות. פרשן עיתון "בקהילה": "כשהעונה הראשונה מצליחה תמיד הולכים לעונה נוספת"
על רקע פרסום הבדיקה של היועמ"ש והדיון הציבורי בנכסיו הרבים , התקשורת החרדית מחבקת את אריה דרעי : יומוני המגזר ועיתוני סוף-השבוע שיצאו לאור הבוקר (ה') מטפלים בכפפות של משי, אם בכלל, בפרשה החדשה שבמרכזה עומד שר הפנים ויו"ר ש"ס. מרביתם התעלמו לחלוטין מהבדיקה שנפתחה ככל הנראה סביב הנדל"ן שבבעלות דרעי, ואחרים הפנו את עיקר תשומת לב הקוראים לתמיכה שלה הוא זוכה מצד אוהדיו.
כותרת עמוד השער של השבועון "בקהילה" הייתה "מי מחפש את אריה דרעי?", ולצדה הכיתוב "הוא זכאי - פרק ב'", המעוצב כחתימת בית משפט, ותחתיהם הפניה למאמר הדעה "קורבן פסח" על רדיפת השר.
הפרשן הבכיר של העיתון, יעקב ריבלין, טען שהצו האוסר לפרסם את החשדות נגד דרעי הוא בגדר סתימת פיות, משום שהדבר מונע ממנו להתייצב מול הציבור ולהגן על שמו הטוב בהתייחסות עניינית אליהם. או בתרגום לש"סניקית-חרדית: "האריה לא ישאג".
"בחדרי חרדים":
בשבועון "משפחה" התאפקו מעט, והסתפקו בכותרת ראשית על "הטלטלה" (בפונט בהיר וקטן יחסית) "והתמיכה" (בגדול ובצבע כהה יותר). אחד העורכים הבכירים של העיתון, שמעון ברייטקופף, תיאר בטורו הפוליטי "המזנון" שמכשיר הטלפון של יו"ר ש"ס "קרס מהודעות חיזוק".
ברייטקופף תקף את "האויבים של תנועת ש"ס" ש"פתחו במסיבת ריקודים מכוערת על דמו של דרעי", וסיכם בנימה אופטימית מבחינתו: "אם הסקרים שהתפרסמו עד היום דשדשו סביב 7-6 מנדטים, בדיקה כזו עשויה להחזיר אותו לימים היפים. יכול להיות שזו תהיה זריקת המרץ שעליה חלם בחודשים האחרונים".
שלשום בלילה הותר לפרסום כי באישור היועץ המשפטי לממשלה נפתחה בדיקה בעניינים הקשורים לשר דרעי. בשלב זה לא נפתחה חקירה פלילית. בחשבון הטוויטר שלו כתב דרעי: "פניתי ליועץ המשפטי לממשלה ודרשתי להסיר את צו איסור הפרסום ככל שהוא נוגע אליי. הודעתי כי אני עומד לרשות כל גורמי החקירה ואענה על כל שאלה שאדרש". צו איסור פרסום מוטל על חלק מפרטי הפרשה. בשלב זה ניתן לומר כי אם תיפתח חקירה פלילית, ייתכן שדרעי ייאלץ להשיב על השאלות הנוגעות לנכסים שצברו הוא ובני משפחתו.
בביטאון ש"ס "יום ליום" אין כמובן אפילו רמז לפרשה, אך גם "המודיע", "יתד נאמן" ו"המבשר" - עיתוניה של האחות האשכנזית יהדות התורה - נהגו בלויאליות והתעלמו לחלוטין מהנושא. יוצא דופן היה "הפלס", המייצג את הפלג הליטאי הירושלמי, שכאופוזיציה קנאית למפלגות החרדיות דיווח בחדווה על "חשדות הקשורים לשר הפנים אריה דרעי".
באתרי האינטרנט של המגזר, החופשיים יותר, היה הסיקור החדשותי של הפרשה ענייני יחסית, אך בטורי הפרשנות לא הסתירו הכותבים את עמדתם. כך למשל, ישי כהן מ"כיכר השבת" הצביע על "השמחה לאיד הדי מוקדמת של עיתונאים בכירים, חרדים לצד חובשי כיפות שקופות", והגדיר זאת "רוע מזוקק". הוא סיכם בנימה אישית תקווה ש"העכבר שהוליד כרגע הר יוליד מחדש עכבר".
אתר "בחדרי חרדים" ערך את מבחן השוויון, על יחס התקשורת והפוליטיקאים לפרשת יצחק הרצוג מול דרעי, ותחת הכותרת "הרדיפה החלה" דן גם ב"עיסוק אובססיבי" בנכסיו. העורך הראשי מני גירא-שוורץ פרסם טור מיוחד שבו שיבח את דרעי על בקשתו להסיר את צו איסור הפרסום בפרשה. הוא הגדיר זאת "צעד אמיץ" מצד החשוד, שבו "יצא לקרב בפנים חשופות".
עורך "בקהילה", אברהם דוב גרינבוים, הסביר בשיחה עם ynet את הקו המערכתי בעיתונו: "כשיש כזה דבר אנחנו מגבים את נציג הציבור - ובמקרה דנן זה דרעי". למה בכלל להבליט את הנושא? "הציבור מתעניין בזה ורוצה בימים אלה לדעת מה קורה ואיך קורה", אמר. "ברור שזה מה שיהיה בעמוד השער. חוק ההשעיה או החייל היורה, עם כל הכבוד, פחות נוגעים לציבור שלנו".
הפרשן יעקב ריבלין, המבודח יותר, הסביר כך את הכותרת "הוא זכאי - פרק ב'": "כשהעונה הראשונה מצליחה תמיד הולכים לעונה נוספת". על היחס הסלחני כלפי דרעי אמר כי בעיניו דווקא "חלפו הימים של חסינות מוחלטת לאישי ציבור חרדיים", אך במקרה זה לא היה קשה להגן עליו: "אין חשדות מוגדרים שצריך להתייחס או לא להתייחס אליהם".
לפנייה לכתב/ת 
