תקועים בצינור: כך חולצו שני גורי גירית קטנים

 

"שני גורי גירית תקועים בצינור"

"הסתכלתי פנימה וראיתי שלא מדובר בגור של דורבן, אלא בשני גורים של גירית מצוייה שהיו במרחק של כשבעה מטרים מפתח הצינור הצר", הוא מסביר. "היה קשה להוציא אותם ורק אחרי כשעה, הצלחתי למשוך אותם בעדינות החוצה בעזרת מקל ארוך. אי אפשר היה לפתות אותם בעזרת מזון כי הם היו מבוהלים מאוד".

 

 

הגורים הקטנים שגילם מוערך בכשישה שבועות, אינם רגילים למגע אדם והשתוללו, אך מוטי נערך מבעוד מועד למפגש עם חיות הבר הקטנות. "רגע אחרי שהוצאת את אחד מהם, עטפתי אותו במגבת כדי שיירגע. הוא היה מבוהל, בעט וניסה לנשוך, אך ידעתי להחזיק אותו נכון בצוואר ולהימנע ממפגש עם השיניים והטפרים החדים שלו", הוא מפרט. "הוצאתי גם את הגירית השנייה שהיתה תקועה בצינור. שמתי אותם בכלוב נשיאה ולקחתי אותם לכלבייה, שם ייבשתי אותם והם הועברו לכלוב גדול בתוך המשרד שלי".

 

 

 

הגורים חולצו והובאו אל בית החולים לחיות בר

סודאי מעריך כי הגיריות נקלעו למצוקה בעקבות הגשמים עזים בצפון בתחילת השבוע. סודאי הזעיק למקום את פקח רשות הטבע והגנים שהגיע תוך זמן קצר. בהתייעצות עם שמוליק לנדאו, מטפל ראשי בבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי בר"ג, , מספר לנדאו כי הוחלט לקחת את הגורים בסופו של דבר לטיפול בבית החולים. "אחרי שהצינור בו הן הסתתרו וחיות הוצף, לא היתה אפשרות להשיבם לטבע ללא האם ובעיקר כי מדובר באזור מיושב בסמוך לבני אדם".

 

 

 

אמא מחליפה: יצטרכו ללמוד לשרוד בטבע

פקח רשות הטבע והגנים שהגיע למקום, לקח את הגיריות ובאמצעות קבוצת מתנדבים של בית החולים באזור זכרון, הם הוסעו אל בית החולים שם ניתן להם טיפול ראשוני.

 

אל בית החולים הגיעו בשנים האחרונות גיריות שנפצעו מדריסה או מלכודות של ציידים, אך זו הפעם הראשונה הם מטפלים בגורים של גירית. "מבחינתנו, זהו מין מאוד מאתגר לטיפול. הם גורים בני שישה שבועות, יש להם פחד מירבי מבני אדם. אנחנו עובדים הרבה מאוד כדי שהם ילמדו לאכול לבד. הם עוברים הליך כפול של גם גמילה מחלב וגם צמצום מפגשים עם בני אדם, כדי שלא יתרגלו אליהם", מוסיף לנדאו. 

 

"מדובר בהליך שיקום של מספר חודשים ובסיומו אני מקווה שנוכל לתת להם את הכישורים המתאימים להישרדות עצמאית בטבע".  

 

מבחינתו של מוטי סודאי, הוא מקווה כי חילוץ הגיריות הציל את חייהן. "אף פעם לא יצא לי לראות גירית מצויה בטבע. אנשים בקיבוץ נתקלו פה ושם בגיריות, אבל אני ראיתי רק גירית דרוסה בסמוך לקיבוץ. שמחתי שיכולתי לעזור לגורים הקטנים", מסכם סודאי. "אני מחכה לרגע שהם ישובו לטבע".