חוקרים: מצאנו את הסוד לזוגיות ארוכה
מחקר שהחל בשנת 2009 ומתעדכן מאז מדי שנה, חושף את הסודות שמאחורי מערכות יחסים שמחזיקות מעמד זמן רב יותר, ומצביע על כך שההתמדה משתלמת
עוד בנושא:
ידידות אפלטונית עם האקס - יש דבר כזה?
איך משפיעה ההורות על התפקוד הזוגי שלנו
האידיליה הזאת שהתחנכנו עליה, של זוגיות "לתמיד", כבר אינה עומדת במבחן המציאות של ימינו עם העלייה התלולה באחוז הגירושין, כשהסטטיסטיקה הזאת אפילו לא כוללת את הזוגות שהחליטו לקיים משק בית משותף בלי להכניס למיטה שלהם את משרד הפנים. מכיוון שכך, לא מפתיע העיסוק הנרחב של השנים האחרונות בדרכים שיסייעו לזוגות לשמר לאורך זמן את מערכת היחסים שלהם.
מחקר אורך שנערך בימים אלה, חושף את הסודות שמאחורי מערכות יחסים שמחזיקות מעמד. המחקר, שנערך ע"י הסוציולוג מייקל רוזנפלד מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב, החל בשנת 2009 ונמשך עד היום, כאשר בכל שנה מועבר סקר בקרב אותם הנחקרים, ובכך מתקבלת תמונה רחבה על השינויים שחלו בחייהם באותה התקופה, כמו למשל האם הם בינתיים נפרדו מבני זוגם.
הממצא העיקרי של המחקר הוא שהסוד לזוגיות ארוכה הוא – תופים בבקשה – זוגיות ארוכה. אוקי, חכו רגע, אני אסביר: מסתבר שככל שזוגות נמצאים תקופה ארוכה יותר ביחד, כך פוחת הסיכוי שייפרדו בהמשך. כך למשל, רוב הזוגות הלא נשואים שהיו ביחד לתקופה של פחות מחודשיים בתחילת המחקר, כבר היו פרודים כאשר חזר אליהם החוקר בשנה העוקבת. אבל מרגע שמערכת יחסים עברה את משוכת השנה, הסיכוי שתסתיים החל לצנוח באופן תלול.
במהלך חמש השנים הראשונות לקשר, הסיכוי לפרידה צונח בעשרה אחוזים בכל שנה, ומגיע לכ-20 אחוזים בלבד לאחר חמש שנים עבור זוגות לא נשואים – הטרוסקסואלים וחד מיניים כאחד. הסיכוי לפרידה ממשיך לצנוח ככל שהשנים עוברות, כאשר כאן נפתח פער בין זוגות הטרוסקסואלים, שסיכויי הפרידה שלהם עומדים על 10%, לבין זוגות חד מיניים שסיכויי הפרידה אצלם עומדים על 5% בלבד.
הנתונים האלה מצביעים על כך שההתמדה משתלמת. בין אם אתם נשואים או לא נשואים, הטרוסקסואלים או חד מיניים, ככל שהקשר ביניכם נמשך זמן רב יותר, כך גובר הסיכוי שלכם להתחבר לצד המלכותי שלכם ולהיות ביחד "לתמיד". מעבר לסיבה הברורה של אפקט הברירה – שמערכות היחסים הפחות מתאימות פשוט לא שורדות את השנה או השנתיים הראשונות – אפשר להציע סיבות נוספות להסבר הירידה של סיכויי הפרידה עם השנים. ככל שזוג נמצא זמן רב יותר ביחד כך בני הזוג מתמודדים יחדיו עם שלל אתגרים, מתגברים על משברים, משקיעים זמן ומאמץ במערכת היחסים ובהכרח גם נוצר ביניהם קשר חזק יותר.
אבל הממצא המעניין באמת של המחקר, מתגלה כשמשווים בין זוגות נשואים ללא נשואים: לזוגות נשואים יש סיכוי נמוך יותר להיפרד לכל אורך הקשר, והדפוס הזה קיים גם בקרב הטרוסקסואלים וגם עבור החד מיניים. כך, אם לאחר חמש שנים של זוגיות ללא נישואין הסיכוי לפרידה עומד על 20 אחוזים, הרי שבקרב זוגות חד מיניים נשואים (שהוגדרו כנמצאים בקשר "כמו נישואין" בהעדר הכרה בנישואין חד מיניים בחלק מהמדינות) הסיכויים עומדים על 8%, ובקרב הטרוסקסואלים נשואים – 3% בלבד.
אם כן, למרות העלייה באחוז הגירושין בעשורים האחרונים, נראה שנישואים הם עדיין מנבא משמעותי של יציבות זוגית. חשיבות הממצא מתחדדת לאור העובדה שיותר ויותר זוגות היום בוחרים לחיות יחד בלי החותמת של הנישואים. האם המחקר מוכיח שהדורות הקודמים היו חכמים מאיתנו? ואיך ניתן להגדיל את הסיכויים שנהיה ביחד בתקופה של חוסר ודאות לגבי עתידם של קשרים? כי אם הדרך לעשות זאת היא להתחתן אחרי שלשה חודשים, כדאי להוציא הזמנות לחתונה כבר עכשיו, עוד לפני שפגשתם את בן הזוג.
אפשר להבין בנקל מדוע נישואים מעודדים זוגות להישאר שנים רבות יותר ביחד, שהרי מדובר בהסכם מחייב שמציב מכשולים בדרך לפירוק הזוגיות. רוזנפלד טוען שטבעם הפומבי והפורמלי של הנישואים מקל על זוגות לעשות השקעות רציניות כמו קניה משותפת של בית או השקעה בחינוך הילדים, והשקעות אלו בתורן קושרות את בני הזוג ביחד ומעלות את החסמים ליציאה מהנישואים. למעשה, ככל שזוגות משקיעים ביותר התחייבויות מסוג זה, כך פירוק הקשר הוא יקר ומורכב יותר.
ההסבר הזה קושר את הצלחת הקשר לקושי לפרק את הנישואים, ובכך עונה על החלק של "עד עצם היום הזה". אבל מה לגבי החלק של לחיות באושר (ועושר)? הרי קשר מוצלח אינו נמדד רק או כלל באורכו, ואם אינכם מאושרים במערכת היחסים שלכם, האם יש טעם להישאר רק משום שקשה לפרק אותה?
כאן נעוץ ההבדל העיקרי, לדעתי, בין הדור הנוכחי לדורות הקודמים. אם בעבר היוותה היציבות ערך עליון, אם במישור התעסוקתי ואם במישור הרומנטי, הרי שכיום אנו חותרים לאושר אישי ולהגשמה עצמית. אנשים בימינו מאמינים בזוגיות בדיוק כמו בדורות הקודמים, אבל הם גם מאמינים בזכותם להיות בזוגיות מאושרת.
לפנייה לכתב/ת 
