החשד לרצח הופחת להריגה; "המג"ד לא האמין לגרסת החייל שירה במחבל"
סעיף החשד הופחת להריגה - אבל התובע הצבאי אמר כי תשתית החשדות נגד החייל שירה במחבל בחברון איתנה. "המחבל חי, הוא היה צריך למות", אמר למ"פ מיד אחר כך, והמג"ד אמר בעדותו במצ"ח כי אינו מאמין לחייל. התובע הצבאי: "הוא ירה בקור רוח בראשו של המחבל"
החייל שירה במחבל לא חשוד ברצח - אבל בדיון נחשפו פרטים חדשים שבעטיים מתחזק החשד נגדו. בבית הדין הצבאי בקסטינה, שדן היום (ה') בהארכת המעצר השלישית של לוחם חטיבת כפיר שתועד יורה במחבל המנוטרל, טען התובע כי הוא שינה גרסאות, איבד את אמונו של המג"ד וירה במצב סטטי במחבל אחרי שהוריד את קסדתו.
"יש התפתחויות משמעותיות מאוד ביומיים האחרונים ואנו מייחסים כעת לחשוד עבירה של הריגה", אמר התובע. לדבריו, "הראיות שהצטברו מעלות חשד חמור כלפי החשוד, שממנו נובעת מסוכנות ומסוכנות צבאית שמחייבות את הארכת המעצר". התביעה מבקשת להאריך את מעצרו בשבעה ימים נוספים.
התובע סא"ל אדורם ריגלר אמר בדיון כי החייל "ירה ללא צורך מבצעי במחבל שרוע. ביומיים האחרונים התבססו עוד יותר החשדות שמבססים את התשתית האיתנה של הראיות נגד החשוד. התשתית מבוססת על סרטון שצולם בזמן אמת המתעד את מעשה החשוד שמדבר בעד עצמו יותר מאלף עדים. כל מי שצופה בסרטון יכול לפרשו רק בדרך אחת". נציג מצ"ח בדיון, רס"ן רם קינן, אמר: "יש לנו סרטון של 'בצלם' מהאירוע שהוא ארוך ומפורט יותר ממה שראיתם".
על פי התובע ריגלר, "בסרטון ניתן לראות את המחבל שרוע על הקרקע לאחר שנורה על ידי חבריו לגדוד של החשוד בזמן סיכול הפיגוע. בזמן שהמחבל היה שרוע על הקרקע במשך כמה דקות ניתן לראות מספר לא קטן של חיילים ומפקדים מטפלים בזירה ובחייל הפצוע, וגם את החשוד שהגיע לזירה וסייע בטיפול לחייל הפצוע. בשלב מסוים, לאחר הפינוי של החייל הפצוע ודקות מספר לאחר שהמחבל שכוב על הקרקע, ניתן לראות את החשוד הולך לנקודה מסוימת, מרים דבר מה, כנראה את קסדתו, ומשם צועד לכיוונו הכללי של המחבל השרוע".
עוד הוסיף התובע כי "בשלב זה, מבלי שקורה שום דבר מיוחד ומבלי שניתן להבחין בבהילות או בסימני סכנה מצד החשוד, ניתן לראות את החשוד עוצר ליד חייל ומעביר לו כנראה את קסדתו, דורך את הנשק, עומד סטטי, מסמן מחווה כלשהי כנראה לאנשים שעומדים ליד המחבל שיזוזו ובקור רוח יורה מטווח קצר ירי מכוון לעבר ראש המחבל".
התובע אמר כי חיזוק לתשתית הראייתית נגד החייל התקבל גם מדבריו לאחר האירוע, ולפיהם הוא ענה לשאלת המ"פ ששאל מדוע ירה כי "המחבל חי, הוא היה צריך למות". לדברי התובע, אמירה זו נאמרה שניות אחרי הירי ואושרה על ידי חייל נוסף: "באמירות אלה יש הודאה שיש בה ללמד על המניעים לביצוע הירי". בנוסף, העיד חייל אחר כי החשוד אמר לו 'דקרו את חבר שלי ומגיע להם למות'. שני חיילים אחרים העידו כי החשוד אמר להם לפני הירי 'המחבל דקר את חבר שלי'. "ציטוטים אלה מלמדים על הלך רוח החשוד ומניעיו", הוסיף התובע.
בבית הדין הציג התובע את הסיבות שבגינן לא התקבלה גרסת החשוד, ולפיה פעל מתוך סכנת חיים. "טענותיו אלה היו שונות ממה שאמר החשוד בזמן אמת. התנהגות החשוד, התנהלות המפקדים בזירה, הגרסה המתפתחת ומעוררת התהיות של החשוד, הסתירות בחקירה מצד החשוד, אמירותיהם הברורות והחד-משמעיות של המפקדים ובהן זו של המג"ד בעדותו במצ"ח ולפיה לאחר ששמעו את גרסת החשוד הוא אינו מאמין לו - כל אלו הביאו אותנו לדחות את טענותיו. המג"ד אמר בעדותו שהחייל אמר לו שעתיים אחרי האירוע שראה את המחבל זז ולידו סכין, ולכן ירה בו. רק בהמשך החייל הביא את טענת המטען".
התביעה הצבאית הסתמכה בדבריה על שני עדים מרכזיים – המ"פ שהעיד כי הסתכל על המחבל והבחין כי הוא חי, ובעודו מסתכל עליו הבחין בפגיעה בראשו כתוצאה מהירי של החשוד. המ"פ עמד ליד המחבל, צפה בו בזמן הירי ולא חש בסכנת חיים. חייל נוסף מהכוח העיד: "אם הייתי יודע שהחייל בא לירות הייתי מונע ממנו את זה".
מחאה מחוץ לדיון: "הפקרתם לוחם בשדה הקרב"
בנוגע לטענה כי חשש ממטען, אמר נציג מצ"ח כי כך גם אמרו רבים מאנשי מד"א שהיו במקום. "דיברנו עם החייל הפצוע, שעזב קצת לפני שזה קרה אבל הוא גם שמע חלק ממה שהחשוד טען ששמע. הנוהל באירוע דקירות הוא לא להזמין חבלן ולכן המחבלים פונו מהזירה מבלי שנבדק אם יש עליהם מטען חבלה. יש עדויות שמדובר היה באירוע משולב של סכינאות ומטען. החשוד לא משתף פעולה באופן מלא והחשש הוא שיכניסו לו מילים לפה אם הוא לא יהיה במעצר סגור". הוא גם אישר שכפי שהחייל טען, הייתה התרעה על פיגוע הכולל מטעני חבלה.
נציג ההגנה, עו"ד אייל בסרגליק, אמר בדיון: "עילות התביעה לא מבוססות. היום אנו מבינים שמרבית פעולות החקירה הסתיימו". מחוץ לבית הדין נערכה הפגנת תמיכה בחייל, ונשמעו קריאות "שלחו את הילד הביתה". המפגינים השמיעו ברמקולים את השיר "בלדה לחובש" של יהורם גאון.
בין הבאים להפגנה היה רן כרמי בוזגלו מנס ציונה, שצעק במיקרופון אל עבר בית הדין: "אני פונה אל המפקדים של החייל - קחו את הדברים שלכם ועופו לנו מהעיניים, חבורת ליצנים. הפקרתם לוחם בשדה הקרב והתרתם את דמו. הייתם צריכים להתעקש להיות איתו בתא האסורים, גם אם טעה, גם אם חמתו בערה בו. אנחנו נאלץ אותם להתיישר עם הנורמות של עם ישראל. לא נשכח ולא נסלח, ונבוא חשבון גם עם הפוליטיקאים. השופט רונן שור, אין לך זכות להחליט מה דינו של הבחור. תתפטר".
ביום ראשון: נתיחת גופת המחבל
בצהריים הכריעו שופטי בית המשפט העליון כי רופא-פתולוג מטעם המשפחה רשאי להיות נוכח בעת ביצוע הנתיחה שתתקיים ביום ראשון. הרופא יהיה רשאי להעיר הערות ולבקש מהמנתח לבצע פעולות שונות, אולם הסמכות להכריע אם שמורה לרופא המנתח. הערותיו ובקשותיו של הרופא-הפתולוג מטעם המשפחה יתועדו בדו"ח הנתיחה.
שופט העליון מני מזוז אמר לבא כוחה של המשפחה: "מדע הפתולוגיה הוא אותו מדע. אין מדע פלסטיני, עברי, או אמריקני. כולם למדו אותה תורה. ארבע ידיים שבוחשות יחד, טוב לא יכול לצאת מזה. זה יכול לגרום לסיבוכים אחר כך, אם יהיה הליך פלילי. הפתולוג מטעמכם יהיה שם".
האיגרת של הרמטכ"ל איזנקוט:
הבוקר פורסמה ב"ידיעות אחרונות" גרסה של קצין בחטיבת כפיר, שנחשף לתחקיר הצה"לי ואישר שהחייל החשוד אמר למפקדיו לפני שירה: "המחבל לא ייצא מכאן חי". לדברי הקצין, דקה אחרי נטרול המחבלים בדק אותם קצין ווידא שאין עליהם מטענים. "אין לזה שום קשר למטענים אלא להפעלת אמוציות של החייל כתוצאה מכך שחבר שלו נפצע", אמר הקצין.
אתמול העיד במצ"ח איש רפואה מחברון שטיפל בחייל שנפצע בפיגוע, והיה במקום בזמן הירי. "המחבל הביט בי והזיז את ידו, ואז שמעתי ברקע 'תיזהרו, תיזהרו, הוא זז'. המשכתי לטפל בפצוע ואז שמעתי בום, הייתי בטוח שהוא פוצץ את עצמו",
אמר. "שאלו אותי אם היה לחץ בזמן האירוע ואם האווירה הייתה מתוחה. עניתי שכן".
הגורמים האזרחיים שנראים בסרטון לא הוזמנו לתת עדות עד אתמול וכולם מציגים גרסה שבה המחבל עדיין לא נבדק על ידי חבלן והחשש ממטען היה קיים. "הם שאלו אותי ביסודיות וניסו להבין מה גרם לחייל לירות אחרי כל כך הרבה זמן, הזירה הייתה מאוד מתוחה ולכן ברגע שכולם צעקו שהוא זז וראו שהוא זז החייל ביצע את הירי". כך מספר איש הרפואה .
הרמטכ"ל גדי איזנקוט הוציא אתמול איגרת שבה כתב: "לא נהסס למצות את הדין עם חיילים ומפקדים שיחרגו מאמות המידה המבצעיות והמוסריות שעל פיהן אנו פועלים".
לפנייה לכתב/ת 
