צוואת המיליונרית: רק 100 דולר לכל ילד
אישה שכעסה על ילדיה הותירה להם פרוטות מעיזבון של כ-12 מיליון שקל. הבנים פנו לביהמ"ש בבקשה לקבל את קופות הגמל שלה, בשווי 6 מיליון שקל
בית המשפט לענייני משפחה קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בניה של אישה שהלכה לעולמה והחליטה להוריש להם סכום זעיר בלבד- 100 דולר אוסטרלי לכל אחד
– מתוך עיזבון של כ-12 מיליון שקל. השופטת כי שפרה גליק קבעה כי הם זכאים לכספים שלה בקופות הגמל שלא נכללו בצוואה – כשישה מיליון שקל.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נין של יהודי ניצח את המדינה – ויעלה לישראל
- שופט: תיק האימוץ יישאר סגור 40 שנה אחרי
- זוג שכב אחרי הגירושין: האם הם שוב נשואים?
- היולדת נפלה על האחות. הפיצוי: 467 אלף ש'
על פי הצוואה שערכה האם ב-2007 היא כתבה שהיא מורישה לבניה סכומים פעוטים בלבד "מתוך הבנה צלולה, וזאת מחמת יחסם המביש אלי, התנכרותם אלי וכן מהסיבות המפורטות במכתב האישי".
תביעה
ניצל נרקומן חולני – וירש ממנו 2 דירות בת"א
עו"ד שלומית לב
מכר של אדם אמיד שסבל מהתמכרות לסמים שכנע אותו לחתום על צוואה המעבירה לו את כל רכושו. למרבה המזל, עו"ד הצליח לזהות את התרמית
בפברואר 2014 ביקשו הבנים צו ירושה על רכוש שלטענתם אינו כלול בצוואה — קופות גמל וקרנות השתלמות של האם, בשווי כשישה מיליון שקל. בתגובה ביקש מנהל העיזבון להצהיר שנכסים אלה כן נכללים בעיזבון ובצוואה, שכן לטענתו, כוונת האם הייתה שלא להנחיל לילדיה דבר, ולכן אין מקום להיעתר לתביעה.
השופטת שפרה גליק תיארה את מערכת היחסים המורכבת בין האם לבנים כפי שעלתה מהעדויות. האם תוארה כמי שעברה סבל רב בחייה, וששני בניה חיו באוסטרליה ומיעטו לבקר בארץ. אלא שאחד הבנים העיד בבכי כי בילדותם עזבה אמו את אביהם לטובת גבר אחר והוא גדל בפנימיות ובבתי יתומים.
על פי הדין והפסיקה, הבהירה השופטת, כספים בקופות גמל או קרן השתלמות אינם נכללים בעיזבון. כספים אלה כונו בספרות המשפטית "צוואת האיש העני", שכן הקביעה למי יעברו במקרה של מוות פשוטה וזולה יחסית בהשוואה לעריכת צוואה. היא הבהירה שחוק הירושה מוציא את כספי קופות גמל וקרנות השתלמות מנכסי העיזבון, אלא אם קיימת התניה מפורשת וחד משמעית על כך.
במסמכי ההצטרפות של האם לקופות הגמל מ-1996 ו-2009 היא חתמה כי במקרה של מוות הנהנים יהיו "היורשים על פי דין" ולא הפנתה להוראות הצוואה. השופטת דחתה את טענת מנהל העיזבון כי יש להעדיף את כוונת האם בצוואתה להדיר את בניה על פני הוראות מסמכי ההצטרפות לקופות הגמל או חוק הירושה.
השופטת דחתה גם את טענתו שלפיה האם ביטלה את הוראות המוטבים בקופות הגמל על ידי הצוואה. לשיטתה, ביטול ושינוי המוטבים צריך להיעשות בהודעה מפורשת וברורה, וככלל, הוראות המוטבים בקופת הגמל גוברות על הוראות הצוואה. בעניין זה, גם הצוואה וגם המכתב שהשאירה האם לבנים התייחסו לעיזבון ולא לכספים שבקופות הגמל.
לדברי השופטת היא התרשמה כי לאם היו יחסים מורכבים עם הסובבים אותה ועם בני משפחתה ושהיא הייתה חשדנית על פי אופייה ובעלת "אופי קשה". בנסיבות אלה, טבעי שכאשר כעסה על ילדיה הדירה אותם מצוואתה, אך בסופו של יום חזרה בה ואין לומר כי אם הילדים יקבלו את הכספים שבקופות הגמל זה יהיה בניגוד לרצונה.
בסיכומו של דבר קבעה השופטת כי לא רק לפי הדין אלא גם על פי הצדק זכאים הבנים לכספים שהצטברו בקרנות ההשתלמות וקופות הגמל ואלה אינם נכללים בעיזבון.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ מנהל העיזבון: בעצמו
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יעקב ישראלי
- עו"ד אורי צפת עוסק בדיני משפחה
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים