האם לנשים אכן יש חלוקת קשב טובה משל גברים?
"הוא גבר - הוא לא יכול לעשות כמה דברים בו-זמנית". "אני אישה אז אני מולטי-טאסקית". מי מאיתנו לא שמע את המשפטים האלה ודומיהם. האם הם נכונים?
לפני שנענה על השאלה על ההבדלים בין המינים ביכולת ריבוי משימות, חשוב לציין כמה עובדות חשובות על היכולת האנושית להתמודד עם ריבוי משימות באופן כללי: מחקרים שנערכו בנושא גילו כי היכולת שלנו לעסוק בכמה משימות במקביל גרועה מאוד. ככלל, אנשים פשוט לא טובים בביצוע שתי משימות שונות או יותר בו-זמנית.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
הזבובים המהונדסים שיצילו חולים
למעשה, נמצא שהמוח אינו מסוגל באמת לבצע כמה משימות בעת ובעונה אחת, אלא הקשב או תשומת הלב שלנו פשוט עוברים לסירוגין בין המשימות שאנחנו מבצעים. כלומר במבט שטחי נוצרת התחושה שאנחנו מבצעים כמה משימות בעת ובעונה אחת, אבל בפועל אנו מבצעים בכל פעם משימה אחת בלבד למשך זמן קצר, ואז עוברים למשימה השנייה וחוזר חלילה.
מחקרים הראו שפיצול הקשב פוגע באיכות הביצוע של המשימות שאנו עושים בו-זמנית לעומת ביצוע שתי משימות בנפרד. יתרה מזאת, מפני שאנחנו עוברים שוב ושוב בין משימות, המוח זקוק לזמן קצר כדי להסב את תשומת הלב ולחזור לפעילות שונה, כל מעבר כזה בין משימות מוסיף פרק זמן קצרצר שבסופו של דבר מצטבר לזמן ארוך. כך שביצוע שתי משימות במקביל אורך בסופו של דבר יותר זמן מביצוען זו אחרי זו. כלומר ריבוי משימות גורם לנו לבצע את המשימות גרוע יותר וגם לאט יותר.
אפשר להיווכח בקלות בקושי שלנו להתמודד עם ריבוי משימות באמצעות היישומון מתוך התוכנית מדע בהתכתבות של מכון דוידסון לחינוך מדעי, העוסקת בקשב. כל שעליכם לעשות הוא ללחוץ על כפתור ההתחלה ואז לעבור עם העכבר לאורך הקפה מלאה בתוך המסלול הירוק (עם כיוון השעון), בלי לצאת ממנו. כל יציאה מהמסלול נחשבת פסילה. לאחר שמדדתם את הזמן שנדרש לכם לביצוע המשימה, חזרו על זה שוב והפעם נסו להקליד תוך כדי כך בתיבת הטקסט את אותיות הא"ב או מילים שמישהו אחר יגיד לכם. האם הפעם הצלחתם לבצע את המשימה באותה מהירות? ובאותו דיוק?
הקושי הזה יכול להיות מצחיק או חסר חשיבות כשאנחנו מכינים לעצמנו כוס קפה בזמן שיחה בטלפון, או כשאנחנו מנסים לכתוב הודעה בווטסאפ תוך כדי הליכה. לכל היותר נשכח לשים סוכר או ניתקל במישהו. אבל יש פעולות, כמו נהיגה, שבהן הניסיון לבצע כמה משימות במקביל עלול לסכן חיים. דיבור בטלפון תוך כדי נהיגה, למשל, מעלה פי ארבעה את הסיכון לתאונה! הוא גם מאט משמעותית את זמן התגובה שלנו לאירועים בדרך, כמו בלימה פתאומית של המכונית שלפנינו. שליחת הודעת טקסט בזמן נהיגה "גונבת" לחלוטין את הקשב שלנו מהמתרחש בכביש, ולכן אסור באיסור חמור לסמס כשאתם נוהגים.
ומה לגבי ההבדל בין המינים?
מכל מה שכבר אמרנו ברור שאף אחד אינו טוב בריבוי משימות. אולם האם בכל זאת יש בסיס לטענה שלנשים יש יתרון בנושא? ובכן, מחקרים שנעשו לא מצאו לכך הוכחה מספקת ועקבית. יש מחקרים שלא נמצא בהם כל הבדל בין המינים, במחקרים בודדים נמצאו יתרונות זעירים לנשים (ראו כאן מחקר משנת 2013) ומחקרים אחרים מצאו בדיוק את ההפך - עליונות קלה דווקא לגברים בביצוע משימות מרובות (ראו למשל כאן על מחקר שבדי משנת 2012). כך שאי אפשר לקבוע שיש אישוש מחקרי לכך שנשים טובות מגברים בביצוע משימות מרובות במקביל.
מה שכן נמצא במחקר הוא שאנו יכולים לשפר מעט את היכולת שלנו לבצע משימות רבות, אך רק בפעולות ספציפיות שאנו עושים שוב ושוב עד שהן הופכות אוטומטיות עבורנו, ואיננו צריכים להקדיש קשב רב לביצוען. אולי לכן נמצא לאחרונה שבני נוער בימינו טובים יותר ממבוגרים בצריכת מדיה מפוצלת (למשל שימוש מקביל בטלוויזיה ובסמרטפון).
נראה שבני נוער יקלטו יותר מידע משני המכשירים בהשוואה למבוגר, אולם היכולת הזו לא באה לידי ביטוי במשימות אחרות, כך שגם להם יהיה מסוכן לנהוג ולדבר באותו זמן בטלפון.
מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע מזמין את הציבור לקחת חלק בעשרות פעילויות ואירועים שיתקיימו במסגרת שבוע החינוך המדעי ברחבי הארץ בין התאריכים 3-9 באפריל. לפרטים על מוקדי הפעילויות באתר שבוע החינוך המדעי : http://science-now.weizmann.ac.il/
לפנייה לכתב/ת 
