נוקאאוט למציאות: סיפורה של קלארסה שילדס
"מחוץ לרדאר": הילדות הקשה בעיר האלימה ביותר בארה"ב, העוני המחפיר וההתעללות המינית שעברה לא הצליחו לעצור את המתאגרפת האמריקאית מזכייה במדליית זהב אולימפית כבר בגיל 17. נשמע כמו סיפור סינדרלה? אז זהו שלא
כמעט בכל כתבה על האלופה האולימפית באיגרוף, קלארסה שילדס (21), והיו לא מעט כאלו בשנים האחרונות, היא מוזכרת כמתאגרפת מהעיר פלינט שבמדינת מישיגן. מקום מגוריה הפך לשם משפחתה השני, חלק בלתי נפרד מזהותה.
ככה זה כשאת מגיעה ממקום מוכה גורל, אחת הערים האלימות ביותר בארה"ב. מגזין "ביזנס אינסיידר" דירג את פלינט ב-2013 כמקום המסוכן ביותר בארה"ב על פי נתונים של ה-FBI. בעיר בה מתגוררים כ-100 אלף תושבים בסך הכל, היו רק בשנה שעברה 48 רציחות ו-376 מקרי שוד.
אם לא די בכך, פלינט עלתה לכותרות בשנתיים האחרונות מסיבה עגומה אחרת. מי השתייה בעיר נמצאו מורעלים בגלל קורוזיה בצינורות המים הישנים. אחרי שמעל ל-8,600 ילדים נחשפו לעופרת במי השתייה הוכרז מצב חרום לאומי על העיר.
מתוך המציאות הקשה הזו יצאה אחת הספורטאיות המוכשרות והמיוחדות ביותר בארה"ב. מתאגרפת שהפסידה רק פעם אחת בכל הקריירה שלה, אלופה אולימפית כבר בגיל 17. שושנה שצמחה מהבטון.
ילדות ללא מיטה ואוכל
סיפורה של שילדס, המכונה T-Rex, כולל כמעט את כל המרכיבים הסטריאוטיפים שאפשר להעלות על דעת של אלופה שצמחה מתוך עוני ומשפחה לא מתפקדת. אבא שהכירה רק בגיל תשע אחרי שהשתחרר ממאסר ממושך, אמא מכורה לסמים שלא הצליחה לגדל את הילדים, רעב כבד, לילות ארוכים על הרצפה בגלל שכסף למיטה לא היה והתעללות פיזית ומינית איומה שחוותה.
אוכל כמעט ולא היה בביתה של שילדס. המשפחה אמנם הוכרה על ידי מוסדות הרווחה וקיבלה תלושים למזון, אבל גם זה לא עזר. "אני באמת לא יודעת מה קרה עם תלושי המזון האלו", סיפרה שילדס, "אני חושבת שאמא שלי מכרה אותם בתמורה לסמים".
"אמא טיפלה בנו, אבל אף פעם לא היה מספיק אוכל בבית", סיפרה שילדס, "הרבה גברים היו באים לבקר את אמא, רובם היו סוטים והתעללו בה פיזית ומינית. חלקם גם היו נוגעים בי, הייתי מספרת לאמא אבל היא סירבה להאמין". גם אחיו הצעיר של אביה, דודה של שילדס, לטענתה נהג להתעלל בה מינית על בסיס יומי.
רק כשהעזה לספר לדודתה על ההתעללות השיטתית שהיא עוברת, הגיע המפנה בחייה של שילדס. היא נשלחה מבית אמה אל סבתה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה מצאה סביבה אנושית תומכת ואוזן קשבת.
החיבור בין השניים היה מוצלח. קראצ'פילד ששאף לגדל אלוף אולימפי, זיהה בשילדס את הספורטאית עליה חלם. אחרי מות סבתה של שילדס ב-2010, קראצ'פילד ואשתו הזמינו את שילדס בת ה-15 לעבור לגור אצלם. "היא הייתה מתקשרת אלינו באמצע הלילה ומתלוננת שאין לה מקום לישון ואין לה מה לאכול, אז הצענו לה להיכנס לביתנו", סיפר קראצ'פילד.
"עד שהתחלתי להתאגרף הייתי במקום אפל, לא הייתי מדברת עם אף אחד", סיפרה שילדס, "כשגדלתי הבנתי שדברים משתפרים ככל שאתה מתפלל יותר לאלוהים. קראצ'פילד היה בשבילי כמו אבא, הוא האכיל אותי, דירבן אותי לרוץ, הסיע אותי לבית הספר ולאימונים".
ההתקדמות של שילדס באיגרוף הייתה מטאורית. במבחנים האמריקאים לאולימפיאדה היא הדהימה את כולם כשניצחה את אלופת העולם לשעבר, אנדרסיה וואסון ואת האלופה האמריקאית המכהנת דאז, פרנצ'ון קרוז.
באולימפיאדת לונדון, הפעם הראשונה בה נכנס האיגרוף הנשי למשחקים, זכתה שילדס במדליית זהב לא צפויה במשקל עד 75 ק"ג. בגמר היא גברה 12:19 על נדזדה טורלופובה הרוסייה שנראתה המומה מההפסד. "הגעתי לכאן בשביל מדליית זהב ולקחתי אותה. המשימה הושלמה", אמרה שילדס לאחר שירדה מהפודיום.
לא רוצה להיות המאמי הלאומית
סוף טוב לסיפור הסינדרלה? לא לגמרי. זכייתה של שילדס וסיפור חייה אמנם עוררו הד תקשורתי בארה"ב, ואף תועדו בסרט דוקומנטרי עטור פרסים ובעתיד יתועדו גם בסרט הוליוודי של אולפני יוניברסל, אבל קשה לומר שהיא הצליחה למנף את ההצלחה שלה לחוזי פרסום וכסף שיספיק לה כדי להוציא את משפחתה מפלינט – החלום הגדול שלה. חלק נכבד מהמענק בסך 25 אלף דולר מהוועד האולימפי האמריקאי היא הוציאה על כיסוי חובות של אמה.
לא פשוט להיות אלוף אולימפי בארה"ב. במדינה עתירת הצלחות, מדליית הזהב של שילדס הייתה בסך הכל אחת מ-46. הספונסרים באופן טבעי נמשכים קודם כל לענפים האולימפיים הפופולאריים יותר, אתלטיקה, שחייה והתעמלות. את שילדס הם לא ממש ידעו איך לאכול, המפרסמים התקשו לעכל את הבחורה הקשוחה שאמרה בראיון בתוכנית של סטיב קולבר שהיא בחרה באיגרוף כי היא נהנית להכות באנשים.
"זה היה מאוד מתסכל. כל הזמן שמעתי שגבי דאגלס (האלופה האולימפית בהתעמלות מכשירים, א.ד.) מקבלת חוזי פרסום כי היא האפרו-אמריקאית הראשונה שזוכה בזהב בענף הזה, אבל אני האמריקאית הראשונה שזוכה בזהב באיגרוף. נקודה. בלי קשר לגזע", סיפרה שילדס.
שילדס מתקשה לגלם את תפקיד המאמי הלאומית שמחלקת חיוכים לכל עבר. למרות גילה הצעיר היא בחורה מאוד דעתנית וכנה ולא מתביישת להתבטא גם בנושאים מעוררי מחלוקת כמו למשל גזע. "אני רואה בעצמי כאקטיבסטית שחורה. אני לא אוהבת לראות את כל הגברים השחורים שנורים על ידי שוטרים לבנים. אני כל הזמן אומרת לאחי הצעיר לא להתחכם עם שוטרים ולעשות מה שהם אומרים".
בניגוד ללוחמת ה-MMA רונדה ראוזי שהפכה לכוכבת על בארה"ב, מימדי הפרסום של שילדס צנועים בהרבה. האיגרוף הנשי שנכנס כאמור לאולימפיאדה רק ב-2012, עדיין נמצא במלחמה קשה על מעמדו. גם מתאגרפות כמו שילדס או האירית הכריזמטית קייטי טיילור, שיצרו עניין רב סביב הענף בזמן האולימפיאדה, התקשו לשמר אותו בשנים שלאחריה.
אימצה תינוקת ונאלצה להחזירה
לפני שנתיים חלה תפנית משמעותית בחייה של שילדס. בת דודתה, אמא לשתיים נכנסה להריון לא מתוכנן ורצתה להפיל אך לא היה בידה 500 דולר הנחוצים לכך. הבת דודה פנתה לשילדס בבקשה לעזרה כספית, אך שילדס שמתנגדת להפלות סירבה ובמקום זאת הניחה בפניה הצעה מדהימה: "תני לי לאמץ את התינוקת שלך". הבת דודה הסכימה ושילדס הפכה בגיל 19 לאמא ומתאגרפת במשרה מלאה. "רציתי מאוד להיות אמא אחרי האולימפיאדה, אבל זה היה בעייתי כי הריון היה פוגע בגוף שלי ובקריירת האיגרוף".
גם במישור האמהות הדברים לא עבדו בצורה חלקה. בשלב מסוים שילדס ובת דודתה הסתכסכו והאחרונה התלוננה במשטרה ששילדס חטפה את התינוקת שלה. כשהשוטרים הגיעו לביתה, שילדס נאלצה להוכיח בפניהם שהיא מגדלת את התינוקת מזה שמונה חודשים. "זה פגע בי מאוד, אבל למרות זאת הסכמתי לסלוח לה. הבעיה הייתה שהיא דרשה כל כך הרבה סעיפים בחוזה האימוץ וזה היה פשוט יותר מדי עבורי, לא הסכמתי שהיא תשלוט בחיי".
בלית ברירה נאלצה שילדס להחזיר את התינוקת לאמה הביולוגית. לבה נשבר, אבל יותר זמן התפנה לה כדי להשקיע בספורט. "הייתי חולה במשך שבועיים – שלושה ואיבדתי המון משקל. אני חושבת על התינוקת כל הזמן, אבל אני אומרת לעצמי שאולי זה פשוט לא היה הזמן שלי להיות אמא. עכשיו יש לי המון זמן להתאמן".
ברמה המקצועית, חוותה שילדס שינוי משמעותי כשנפרדה מקאצ'רפילד, המאמן שגידל אותה והפך אותה לאלופה. "הוא היה כמו אבא שני בשבילי, אבל הוא תמיד הסתכל אליי כעל ילדה", הסבירה שילדס, "כשהגעתי לגיל 18, רציתי כבר שיהיה לי אוטו משלי, דירה משלי ורציתי בן זוג. היה לו קשה עם זה. לא חשבתי מעולם שאעזוב את מכון הילדות שלי. חשבתי שאזדקן שם, אבל הייתי צריכה לעשות את מה שנכון עבורי. קאצ'רפילד הוא החבר הכי טוב שלי, אבל גם חברים טובים צריכים להיפרד לפעמים".
שילדס עברה להתאמן אצל לאון לאוסון, שאף הוא מגיע מפלינט. בדרך לאולימפיאדת ריו היא גם הצליחה להשיג סוף סוף חוזי אימוץ שמקלים על חייה. "החלום שלי כעת הוא לזכות בעוד זהב אולימפי" , סימנה שילדס את המטרה הבאה שלה. לפני שבועיים היא עשתה צעד בדרך לכך כשהשיגה את הכרטיס לריו אחרי שניצחה בטורניר המוקדמות בארגנטינה.
שילדס לא מתכוונת להסתפק במדליית זהב אולימפית שנייה ברציפות. השאיפות שלה גדולות מכך. היא רוצה להיות האישה שתשים את האיגרוף הנשי על המפה – האחת שתזניק את הפופולאריות של הענף. ורק אל תעזו לכנות אותה "המוחמד עלי" או ה"רונדה ראוזי" של האיגרוף הנשי, היא מתעקשת לשמור על דמותה הייחודית - ה"קלארסה שילדס של האיגרוף". "אני רוצה שתהיה לי קריירה מקצוענית מעולה עם קרבות בשידור חי ברשתות הגדולות בטלוויזיה", היא אומרת, "אם בענף רק יפתחו את העיניים, הם יבינו שהנשים הם אלו שיכולות להחזיר את הריגוש לאיגרוף".
לפנייה לכתב/ת 
