"השפעת תוכנית מחיר למשתכן מוטלת בספק"
דו"ח בנק ישראל לשנת 2015: מחירי הדירות המשיכו לטפס גם אשתקד ועלו ב-8%, תוכנית מחיר למשתכן תורמת תרומה קטנה להגדלת היצע הדירות, ולא ברור כיצד תשפיע על המחירים. באשר לתמ"א 38 נקבע: התוכנית עלולה לפגוע בפוטנציאל לביצוע מיזמי פינוי-בינוי במרכזי הערים בעתיד
השפעתה של תוכנית מחיר למשתכן על מחירי הדיור מוטלת בספק. כך עולה מדו"ח שפרסם היום (א') בנק ישראל לסיכום שנת 2015.
מחיר למשתכן - כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן :
"השכונות במחיר למשתכן יהפכו לסלאמס"
כמה עולה דירת מחיר למשתכן ברעננה?
הזולה ביותר: דירה חדשה ב-420 אלף שקל
לפי הדו"ח, אמנם השנה התחילה הממשלה להפעיל את תוכנית "מחיר למשתכן" במתכונתה החדשה כרכיב מרכזי במאבקה לבלימת העלייה במחירי הדירות לזוגות צעירים, אבל מכיוון שהתוכנית תורמת רק תרומה קטנה להגדלת היצע הדירות, אין זה ברור כיצד תשפיע על המחירים בשוק בכללותו, משום שהממשלה תסבסד את מחירי הדירות מבלי להגדיל את ההיצע באופן משמעותי. בנוסף , אם התוכנית תגיע להיקף משמעותי היא גם תתבטא בוויתור על חלק ניכר מהכנסות המדינה ממכירת קרקעות.
באשר לתמ"א 38, נכתב בדו"ח כי הציבור הישראלי, בדומה לעולם, מעדיף את אזורי המרכז. לכן, מזווית ראייה ארוכת טווח, במחוזות המרכזיים נדרש ציפוף אוכלוסין רב מזה שמאפשרת תמ"א 38. חיזוק מבנים במסגרת תמ"א 38 תגדיל את מספר הדירות בבניינים, בעיקר במחוז תל אביב, אולם התוכנית עלולה לפגוע בפוטנציאל להרחיב את היצע הדירות באזורי המרכז בטווחים הבינוני והארוך, שכן היא חוסמת את האפשרויות ליצור ציפוף רב יותר במקומות המתאימים לתוכניות פינוי בינוי.
בדו"ח מציינים, כי מחירי הדירות המשיכו לטפס גם ב-2015 בשיעור של 8%, תוך גידול בהיקף העסקאות והתרחבות משמעותית בהיקף המשכנתאות. התפתחויות אלה הציבו שוב את האתגר שכרוך בשמירה על היציבות הפיננסית בפני קובעי המדיניות.
התחלות הבנייה עמדו על כ-48 אלף דירות וגמר הבנייה עמד על 43 אלף דירות. אולם לא די בכך כדי לספק את הביקושים לדיור, שנותרו גבוהים משום שלא חל שינוי משמעותי בגורמי הרקע – הריבית הריאלית, שיעור האבטלה, שיעור העלייה בשכר וקצב גידול האוכלוסייה.
בבנק ישראל מציינים כי סך האישורים לבנייה שהנפיקו ועדות התכנון המחוזיות גדל בשנים האחרונות במידה ניכרת (24 אלף דירות ב-2010 לעומת 358.3 אלף דירות ב-2015), אך השיווק מתעכב מפני שיש לבנות תשתיות מתאימות. גמר הבנייה נגזר בפיגור מרמתן של התחלות הבנייה, ובשנים הקרובות הוא צפוי לעמוד על כ-46 אלף דירות.
הדו"ח בחן האם משקי בית שלא היתה בבעלותם דירה לאורך תקופת התייקרות הדירות הגדילו את היצע העבודה שלהם לשם מימון רכישה עתידית של דירה. נמצא שאנשים שלא היתה בבעלותם דירה לפני עליית המחירים הגדילו את שיעורי התעסוקה שלהם יותר מאשר אנשים שהיתה בבעלותם דירה.
המסקנה היא שמשקי בית שלא היתה בבעלותם דירה לפני עליית המחירים ורכשו דירה כשהמחירים כבר עלו מימנו את רכישתה בין היתר על ידי הגדלת היצע העבודה, שהגדילה את הכנסתם הריאלית. לעומתם, היצע העבודה של משקי בית שכבר היתה בבעלותם דירה לפני עליית המחירים נותר יציב יחסית לאורך התקופה.
"להשאיר הפיקוח על חברות האשראי בידי בנק ישראל"
במכתב הפותח את הדו"ח, מאת נגידת בנק ישראל קנית פלוג, היא חוזרת על ביקורתה על המלצות ועדת ועדת שטרום להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים בנוגע לצעדים להגדלת מספר הגופים שעוסקים במתן אשראי לציבור כדי שאלה יתחרו בבנקים ויפחיתו את עלות האשראי לציבור. "הפרדת החברות לכרטיסי אשראי מן הבנקים הגדולים תוכל לתרום להגברת התחרות", היא כותבת, "אולם התחרות תיפגע אם יוטלו על בנקים אלה מגבלות שנוגעות להנפקת כרטיסי אשראי חדשים משלהם".
עוד היא מבהירה כי מאחר שלמידת יציבותן של החברות לכרטיסי האשראי יכולה להיות השפעה מערכתית על המשק כולו, "חשוב להשאיר את הפיקוח עליהן בידי בנק ישראל, הגוף שבו מצויים הידע המקצועי והראייה היציבותית הכלל-מערכתית. יש קושי בהמלצה לאפשר לחוסכים לפנסיה ללוות כספים מגובים בחיסכון הפנסיוני, בין היתר משום שהמלצה זו מנוגדת לאחת ממטרות הממשלה – לעודד חיסכון לטווח ארוך שיבטיח הכנסה נאותה לעת פרישה".
צמיחה מתונה, אינפלציה שלילית
צמיחת התוצר הסתכמה אשתקד ב-2.5% - שיעור מתון אך דומה לשיעור הממוצע בשלוש השנים שקדמו לשנה זו. לפי הדו"ח, בשנים שבאו בעקבות המשבר של 2008, סייעו המדיניות הפיסקלית, לצד הגידול בהשקעות בבנייה למגורים, להגדיל את הביקושים המקומיים וליצור תחליף מסויים לביקושים לייצוא, אם כי בשנתיים-שלוש האחרונות מוצתה השפעתם והצמיחה עברה להתבסס באופן הדרגתי וכמעט בלעדי על הצריכה הפרטית – רכיב שקיבל תמיכה מהמדיניות המוניטרית המרחיבה.
האינפלציה הפכה לשלילית בסוף 2014 ומגמת הירידה בה נמשכה גם ב-2015. המדיניות המוניטרית נותרה מרחיבה ב-2015 והוועדה המוניטרית הפחיתה את הריבית לרמתה הנמוכה אי פעם, 0.1%, והרחיבה את רכישות המט"ח.
במרבית שנת 2015 התנהלה המדיניות הפיסקלית ללא תקציב מאושר. הגירעון המבני של הממשלה הצטמצם ב-2015 וההכנסות ממסים גדלו כתוצאה מהגידול בעסקאות נדל"ן, התרחבות הצריכה הפרטית ועלייה בתשלומי שכר במשק.
אי שוויון גבוה, האבטלה בשפל
"אי השוויון ותחולת העוני בישראל גבוהים מאוד בהשוואה בינלאומית", קובע הדו"ח, "חלקית הדבר נובע מכך שהממשלה מתערבת במידה מצומצמת יחסית בחלוקה מחדש של ההכנסות באמצעות תשלומי העברה, אך אפשר לייחס את התופעה גם לשונות הרבה הקיימת בין המגזרים בישראל בגודלו של משק הבית".תרומתה של מדיניות המסים וההעברות בישראל להפחתת אי השוויון נמוכה בהשוואה בינלאומית, בעיקר עקב תשלומי העברה נמוכים.
האוכלוסיות החלשות הגדילו בעשור האחרון במידה רבה את שיעור השתתפותן בשוק העבודה וניתן לראות ששיעור משקי הבית ללא מפרנסים ירד מכ-10% בשנת 2003 לכ-7% ב-2014, וחלה עלייה במשקי הבית עם שני מפרנסים. ניתן לראות, שלא במפתיע, כי תחולת העוני גבוהה באופן חריג במשקי בית חרדיים וערביים ועומדת על למעלה מ-50%.
שיעור התעסוקה המשיך השנה לעלות (ל-76.2%) תוך שהאבטלה יורדת לשפל היסטורי. תרמו לכך השינוי בהרכב הביקוש במשק, שהמשיך לנוע לעבר גידול בפעילות עתירת עבודה כמו שירותים עסקיים ומסחר, והגידול בתעסוקה בשירותים הציבוריים. בנוסף חלה האצה קלה בקצב עלייתו של השכר הנומינלי.
ההכנסות ממסים ישירים על נדל"ן וממע"מ על דירות חדשות, שהיוו ב-2014 כ-5% מסך גביית המסים, תרמו ב-2015 לכ-30% מסך הגידול בגבייה והיו גבוהות בחצי אחוז התוצר מרמתן באמצע העשור הקודם. כרבע מסך הגידול בגביית המסים השנה נבע מהמסים על השכר וחלק דומה נסע ממס ההכנסה על רווחי חברות ועצמאים.