פארק חירייה: למי קראת זבל?
צינורות האוורור הפכו למגדלור, דלתות ישנות הפכו ללוח שש-בש וכדורים עשויים ממזרונים ישנים ישמשו למתחם ג’ימבורי מרהיב. פארק המחזור חירייה הופך בפסח הקרוב למגרש משחקים חוויתי ומיוחד במינו. כבר לא צריך לסגור חלונות ולקחת אוויר - חירייה היא אתר ירוק, לצד הזבל יש שם אטרקציות ומרכז לחינוך סביבתי שאסור להחמיץ
עצמו את העיניים ודמיינו לכם לונה פארק ענק, עמוס במתקנים ובאטרקציות משעשעות. עכשיו דמיינו את חירייה, אותו הר זבל שכיער את גוש דן עד לפני 16 שנים. תוכלו לדמיין את הלונה פארק הזה שם, לצד הר הזבל? כבר אין צורך לדמיין, זו המציאות.
לכל מי שגדל במרכז הארץ ונולד לפני שנת 1998, מזבלת חירייה, אותו הר עשוי מזבל שמתנשא לגובה של 65 מטרים בפאתי תל אביב היה סמל למפגע סביבתי. בכל פעם בה נסענו בכבישי הארץ מתל-אביב לירושלים או לאורך כביש חיפה-תל-אביב (הישן), ידענו את הנוהל בעל פה: מיד כשמזהים את "ההר" - סוגרים חלונות, לוקחים אוויר, וממתינים שהמכונית תתרחק כדי לנשום שוב.
פטנט ישראלי
בשנת 1998 החליט השר לאיכות הסביבה דאז, רפאל איתן, על סגירת המזבלה, והפיכתה לתחנת מעבר בלבד. זאת בשל המפגעים הסביבתיים, ובמיוחד עקב הסכנה שנשקפה למטוסים שהיו בדרכם אל נמל התעופה בן גוריון מאלפי הציפורים שחגו בהר וסביבותיו ונהנו מארוחות גורמה סביב השעון.
מאז שנסגרה המזבלה, מוביל איגוד ערים דן לתברואה מהפיכה של ממש - הפיכת הזבל ממטרד למשאב. בשנת 2000, הרבה לפני שהמושג היה קיים, יזם עו"ד דורון ספיר, מ"מ ראש עיריית תל אביב יפו, והיו"ר החדש של איגוד ערים דן לתברואה, להפוך את חירייה למעין חממה טכנולוגית והזמין יזמים להציע פתרונות לטיפול בפסולת בתוך תחנת המעבר, במטרה לצמצם משמעותית את כמות הפסולת המועברת להטמנה.
בשנת 2003 נחנך המתקן הראשון לטיפול מתקדם באשפה. מתקן "חץ", המבוסס על פטנט ישראלי למיון ומיחזור אשפה. את מה שהיה חממה הפך האיגוד לפארק מיחזור, ובמתחם קמו מפעלי מיחזור נוספים לטיפול בפסולת ביתית, תעשייתית, פסולת גזם, ופסולת בניין. בשנה הקרובה, למשל, ייחנך מפעל ענק למיון פסולת למיחזור והשבה. המפעל יעביר מידי יום פסולת גרוסה, שאינה מיועדת למיחזור למפעל "נשר" שם תהווה הפסולת תחליף לדלקים מזהמים.
אחת היוזמות החשובות והמפתיעות של עו"ד ספיר, הייתה להקים את המרכז לחינוך סביבתי, שיאפשר קליטת מבקרים באתר ורתימת הציבור להבנת בעיית הפסולת ואימוץ שינויים התנהגותיים. "היוזמה הזו אינה מובנת מאליה" - אומרת מנהלת המרכז גב’ ריבה וולדמן. "כשעליתי להר בפעם הראשונה בשנת 2003, שהייתה השנה הראשונה לקליטת מבקרים, הרגשתי שאני נכנסת לסוג של 'גיא צלמוות' - מקום שהיה אסור ומסוכן ואסף לתוכו את כל מה שהחברה שלנו 'הקיאה מתוכה'. צריך הרבה אומץ לפתוח אתר כזה לציבור הרחב".
"החלטנו שלא מסתירים דבר", אומר עו"ד ספיר "העברנו את הזבל לקדמת הבמה. המבקרים עומדים בתחנת המעבר לפני כמות הפסולת האדירה. הביקור כאן אפוף ריחות, צלילי משאיות, מראות, זעזוע ודחייה לצד הומור ואסתטיקה ייחודית של המבנה המקסים של המרכז לחינוך סביבתי".
חוויה קצת אחרת
הגעתם למבנה? נהדר, כדאי שגם תשמעו את הסיפור מאחוריו. בשנות ה-60 הוא שימש כמפעל קומפוסט שנסגר לבסוף בעקבות תלונות של תושבים. ההחלטה להעדיף שיפוץ מבנה נטוש על פני בנייה של חדש מתיישבת עם התפיסה ההוליסטית שאימץ איגוד ערים דן לתברואה. המבנה הוסב למרכז חינוכי, ונשמר בצורה מינימליסטית, ללא תוספות של חיפויים, ריצופים, ועיטורים. בניגוד לחזות החיצונית הצנועה נפתח למבקר מראה עיניים ססגוני ועליז של ריהוט ופריטים מעוצבים כולם מפסולת. כיסאות, שולחנות, וילונות ומוצרים נוספים הגורמים להפתעה וחיוך, ומסירים את הרתיעה מן הנושא שדורש מאיתנו לבחון את הרגלי חיינו.
המרכז אינו "מרכז מבקרים" מן השורה, אלא מרכז העוסק בשינוי דפוסי חשיבה באופן מעמיק ומשמעותי. תקרת החלל רחב הידיים פורשת לקראתך את "שדרת הפסולת": שתי שורות של מרצדת ענקית ומרהיבה המכילה מכל טוב: בגדים, כלים, מלונה, עגלת תינוק, מטריות, תיקים - כולם מוצרים שקנינו ואהבנו מאוד, אבל סיימו את דרכם בפח האשפה.
המבקרים גם זוכים לראות איך הזבל הופך לאוצר אל מול עיניהם: מגלשה הופכת לכורסא, פחי אשפה לשולחנות , וילונות עשויים מבקבוקים. הילדים מוזמנים לגעת, להתפעל ולתת לדמיון להשתולל.
מדי יום מגיעות קבוצות של תלמידים, חיילים וקבוצות נוספות לביקור באתר. אלה נפגשים עם הזבל מקרוב, צופים בבור הגדול אליו שופכות משאיות הזבל העירוניות את אשפת גוש דן, משם הם ממשיכים לסיור במפעלי המחזור השונים: מפעל חץ אקולוגיה - מפעל מיון ומחזור המפיק אנרגיה מפסולת אורגנית, מפעל הגזם הממין את גזם הגינות, קוצץ את ענפיו הרכים ושולחם לייצור דשן , מפעל פסולת הבניין, תחנות שאיבת הביו-גז ועוד. במהלך הסיור נגלים למבקר מרכיבי הזבל השונים ומה ניתן לעשות עם כל אחד מהחומרים. לאחר מכן נהנים המבקרים מהתנסות חווייתית בסדנת יצירה מפסולת
.
מאז נפתח האתר קהל המבקרים מגיע בהמוניו. כמאה אלף מבקרים מידי שנה, ובסך הכל למעלה ממיליון מבקרים מאז פתיחתו. מידי חודש מתקיים אירוע "שישי פתוח" - סיורים "בראש אחר" לכל מי שבוחר לעזוב את הסידורים והקניות של שישי בבוקר ולבוא לחוויה קצת אחרת.
ג'אנק בפארק
בפסח הקרוב, בפארק המחזור חירייה מפתיעים מחדש. תכירו את הלונה ג’אנק - פארק שעשועים המתפרש על פני שטח עצום כולו "תוצרת חירייה", שעשוי מפסולת תעשייתית וביתית שנזרקה במהלך ניקיונות הפסח והפכה למתחם משחקים הומוריסטי ומשעשע, המצית את הדמיון ומראה דרכים יצירתיות לשימוש בפסולת.
כבר מרחוק תבחינו במגדלור, העשוי משאריות צינורות אוורור שהגיעו היישר ממפעל מיון האשפה הסמוך. מהמתקן תוכלו לדוג פסולת מ"הים" וללמוד על מיון הפסולת. בסמוך תוכלו לשחק כדורגל במגרש העשוי מתופי עץ של כבלי חשמל, ולזחול תחת מבוך חבלים מאתגר. רק בעולם הקסום של חירייה דלתות ישנות, מזרונים, ופריטים נוספים הופכים למשחקי כדור, דמקה, שש-בש ועוד. וזה לא הכל - המתחם כולו הותאם ונבנה מחומרים בשימוש חוזר בלבד.
זו המציאות החדשה בחירייה - המבקרים הצעירים ישתוללו בלונה ג’אנק ומשלל המשחקים בעוד הקהל הבוגר יותר, שבוודאי זוכר כיצד נראתה חירייה בעבר, מהר מאוד יתרגל למהפך שעבר אתר הפסולת. פרטים נוספים תמצאו באתר חירייה www.hiriya.co.il.
לפנייה לכתב/ת 
