שירות עם חיוך: התחנות של רונאלדיניו
הכוכב הברזילאי, שנחשב לטוב בעולם לפני עשור, אבל סבל לאורך השנים מבעיות משמעת וחוסר השקעה באימונים, הסכים לחזור לחלטורה חד פעמית נוספת בפרו. לאורך הדרך הוא סיפק לא מעט רגעים עוצרי נשימה. הנה כמה מהתחנות היותר זכורות בקריירה של האיש והחיוך
רוברטו דה אסיס, אחיו וסוכנו של רונאלדיניו, אישר שהכדורגלן הברזילאי, שלא חתם באף קבוצה מאז עזב את פלומיננזה בספטמבר 2015, לא יישאר במועדון הפרואני יותר ממשחק אחד.
מאז משחקו הרשמי האחרון הספיק הכוכב ליטול חלק במספר משחקי ראווה, ונראה שזה בעיקר מה שהוא יעשה לקראת סיום הקריירה. הדבר מאפשר לו ליהנות מכדורגל כשבא לו ולא לחיות תחת המשטר הקפדני של המקצוענות. גם כשהיה בשיאו בברצלונה ובמילאן סבל רונאלדיניו מהבעיה הידועה: הוא לא אהב להתאמן ולחיות חיים ספורטיבים, אלא את הבילויים והחיים הטובים.
אילולא הנוהג הזה, רבים סבורים שהיה מחזיק מעמד בצמרת ושומר על מעמדו ככדורגלן הטוב בעולם מספר שנים נוספות. אבל גם כך, רונאלדיניו הטביע את חותמו כאחד הגדולים ביותר בעשורים האחרונים ורשם שורה של הישגים.
האוהדים הברזילאים זוכרים - לטוב ולרע
הכדרורים המרהיבים, השליטה הנפלאה בכדור, המבצעים הווירטואוזיים והבעיטות החופשיות המדויקות שהפכו לשערים עוצרי נשימה, נצרבו בתודעת אוהדי הכדורגל לאורך השנים. בברזיל הוא ייזכר בעיקר הודות לחלקו בזכייה האחרונה במונדיאל ב-2002, אבל גם בשל חלקו בכישלון הגדול כעבור ארבע שנים בגרמניה.באותו מונדיאל מוצלח ביפן ובדרום קוריאה שיחק רונאלדיניו בחמישה משחקים וכבש שני שערים. הראשון היה ב-0:4 על סין בשלב הבתים, אבל הזכור יותר היה גולאסו אדיר ב-1:2 על אנגליה ברבע הגמר.
רונאלדיניו שיגר בעיטה קשתית אדירה מעל השוער דייויד סימן והכדור חדר פנימה בין החיבורים. מאוחר יותר הוא הורחק, נעדר מחצי הגמר נגד הטורקים, אבל חזר לגמר כדי להיות שוב חלק מהשלישייה הבלתי נשכחת – רונאלדו, ריבאלדו ורונאלדיניו. ברזיל ניצחה 0:2 את גרמניה וזכתה בתואר.
היה זה רגע השיא של רונאלדיניו בנבחרת, אבל הקריירה המוצלחת שלו החלה כמה שנים קודם לכן. הוא נולד בפורטו אלגרה שבדרום ברזיל (בשל כך כונה "רונאלדיניו גאושו") לאם שעבדה כאחות ואב ששיחק בעברו באשפורטה קלוב קרוזיירו (לא מדובר בקרוזיירו המפורסמת מבלו הוריזונטה) והתפרנס מעבודתו כעובד מספנה. כשרונאלדיניו היה בן שמונה, אביו מת כתוצאה מהתקף לב בבריכת השחייה.
רונאלדיניו החל לשחק בילדותו בגרמיו וכבר בגיל צעיר בלט בכשרונו הרב. בגיל 18 הוא שיחק בקבוצה הבוגרת בגביע הליברטדורס וב-1999 זכה איתה באליפות הגאושו (אליפות מדינת ריו גראנדה דו סול). באחד מרגעי השיא שלו בקבוצה הוא הקפיץ כדור מעל דונגה ששיחק נגדו והותיר את האוהדים פעורי פה.
באותה שנה (1999) הגיע רונאלדיניו להישגו הגדול הראשון עם נבחרת ברזיל: זכייה בקופה אמריקה בפרגוואי בו כבש שער וירטואוזי ב-0:7 על ונצואלה בשלב הבתים. במשחק הגמר הביסה ברזיל 0:3 את אורוגוואי.
שבוע לאחר מכן זומן רונאלדיניו לנבחרת שזכתה בגביע הקונפדרציות, בו כבש בכל משחק פרט לגמר. ב-2:8 על ערב הסעודית ברבע הגמר הוא הבקיע שלושער. אז הוא עדיין נראה ילד טוב בשיער קצוץ, הרבה לפני שגידל את התלתלים המפורסמים והתאהב בחיים הטובים.
ב-2001 נרכש רונאלדיניו על ידי פריז סן ז'רמן, שיחק בה שנתיים (17 שערים ב-55 משחקים) וזכה איתה בגביע אופ"א, אבל כבר אז סבל מבעיות משמעת. מאמנו לואיס פרננדז, לימים מאמן בית"ר ירושלים ונבחרת ישראל, כעס על כך שהכוכב הברזילאי העדיף את חיי הלילה על פני האימונים והרבה לטוס לברזיל, ובשל כך הותיר אותו במשחקים רבים על הספסל.
רונאלדיניו התאקלם היטב בפריז ולמד לדבר צרפתית שוטפת, ובנוסף האוהדים התאהבו בו אחרי שהשפיל את היריבה המושבעת מארסיי, אבל היה ברור שהפוטנציאל שלו בלתי מנוצל והוא החליט לעזוב אחרי שהקבוצה לא הצליחה להעפיל לליגת האלופות.
ותודה לדייויד בקהאם
זה הגיע בגדול רק לאחר שהוא נרכש ב-2003 על ידי ברצלונה. נשיא המועדון הקטאלוני, ז'ואן לאפורטה, ניסה תחילה לרכוש את דייויד בקהאם שעזב בדיוק את מנצ'סטר יונייטד, אבל האנגלי העדיף את ריאל מדריד. רונאלדיניו הגיע במקומו תמורת 30 מיליון יורו ובחמש שנים בקבוצה ביסס את מעמדו ככדורגלן הטוב בתבל טרום עידן מסי.
רונאלדיניו זכה עם בארסה פעמיים באליפות ספרד (2005 ו-2006) ושנת השיא הייתה 2006, בה הוסיפה הקבוצה למאזנה גם את הזכייה בליגת האלופות בזכות ניצחון 1:2 בגמר על ארסנל. ב-2004 ו-2005 הוא נבחר לכדורגלן השנה בעולם של פיפ"א.
רונאלדיניו הפך לאגדה בברצלונה ולא מעט הצגות שלו הפכו לקלאסיקה. אחת מהן, בה זכה לתשואות אפילו מהאוהדים הקנאים של ריאל מדריד, הייתה כאשר הבקיע צמד מרהיב ב-0:3 בחוץ על הבלאנקוס בקלאסיקו בעונת 2005/06.
הקבוצה של פרנק רייקארד, עם מסי הצעיר בהרכב (בישל את הראשון של סמואל אטו), התעללה אז ביריבתה בדרך לזכייה בתואר. אבל מסי היה אז עדיין רק הנסיך ורונאלדיניו המלך. כשהוא השפיל את שחקני ההגנה של ריאל לא היה ספק מי הוא הטוב ביותר.
שיא נוסף באותה עונה היה שער מכריע שכבש רונאלדיניו בשמינית גמר ליגת האלופות מול צ'לסי, במהלכו חלף על פני שלושה שחקנים. הוא הגיע למונדיאל 2006 כשהוא בשיאו, שנה אחרי הזכייה בגביע הקונפדרציות 2005, אבל ברזיל איכזבה כשהודחה ברבע הגמר על ידי צרפת של זינדין זידאן, כאשר כוכביה רונאלדיניו, רונאלדו, אדריאנו וקאקה לא הצדיקו את הציפיות.
רונאלדיניו לא כבש שום שער באותו מונדיאל מאכזב, והאוהדים הברזילאים העצבניים ניפצו פסל מיוחד שלו שנבנה לפני המשחקים. הוא עיצבן אותם עוד יותר כאשר צולם מבלה במועדון לילה כששב לספרד.
בנובמבר 2006 כבש רונאלדיניו את אחד משעריו הגדולים בקריירה במספרת בניצחון 0:4 על ויאריאל, ומאוחר יותר טען כי על שער כזה חלם מאז שהיה ילד.
מאוחר יותר הגיעה הנסיגה. ברצלונה לא הצליחה לזכות באליפות ספרד ב-2007 וב-2008, כאשר ריאל מדריד שלטה בליגה. רונאלדיניו סבל מפציעות חוזרות ונשנות, החמיץ משחקים רבים ושוב נכתב על הרגלי הבילויים שלו. הנשיא לאפורטה הודיע שהוא זקוק לאתגר חדש ורמז על עזיבתו הצפויה.
ואכן, כשפפ גווארדיולה מונה למאמן ברצלונה והקים את הקבוצה שהפכה לטובה בעשור האחרון (יש האומרים הטובה בהיסטוריה), הוא שילב צעירים, בנה את הסגל על מסי, צ'אבי ואינייסטה והיה ברור שרונאלדיניו כבר לא יהיה בתוכניות שלו. ביולי 2008 רכשה אותו מילאן תמורת 25 מיליון יורו.
באותה שנה ניסה רונאלדיניו לרצות את האוהדים הברזילאים המאוכזבים מהכישלון במונדיאל 2006 ושאף לעזור לנבחרת האולימפית לזכות לראשונה בתולדותיה במדליית הזהב בבייג'ינג. הניסיון לא צלח וברזיל, שנוצחה על ידי ארגנטינה בחצי הגמר, הסתפקה בארד.
10 שערים כבש רונאלדיניו ב-32 משחקים בעונתו הראשונה במילאן, אבל שוב סבל מפציעות ובעיות משמעת והמאמן קרלו אנצ'לוטי לא הסתיר את חוסר שביעות רצונו. ב-2009/10 הוא הלהיב עם צמד בניצחון 0:3 על היריבה המושבעת יובנטוס וסיים את העונה כמלך האסיסטים של הליגה האיטלקית, אבל מילאן שוב לא זכתה בתואר.
אני חוזר הביתה
בינואר 2011 הסתיים החוזה של רונאלדיניו במילאן (כבש בה 20 שערים ב-76 משחקים) והוא התכונן לשוב לברזיל. אוהדי גרמיו קיוו והאמינו שהוא ישוב ללבוש את החולצה של קבוצת נעוריו, אבל הוא שבר את ליבם כשחתם דווקא בפלמנגו, המועדון הגדול של ברזיל מריו דה ז'ניירו.
רונאלדיניו זכה עם פלמנגו באליפות ליגת הקריוקה 2011, אבל משחק בלתי נשכח שלו היה דווקא בברזילראו (האליפות הלאומית של ברזיל) באותה שנה. סנטוס עם ניימאר, שכבש צמד, הוליכה 0:3, אבל פלמנגו ביצעה מהפך ענק וניצחה 4:5 כשרונאלדיניו הבקיע שלושער.
בינואר 2012 עבר רונאלדיניו לאתלטיקו מיניירו ולמרות שהקריירה האירופית כבר הייתה מאחוריו, הוא רשם שנתיים מוצלחות ביותר. זה התחיל כשהקבוצה הגיעה למקום השני בברזילראו 2012 ונמשך בזכייה בליגת המינראו 2013, אבל ההצלחה הגדולה עוד יותר הייתה הזכייה בגביע הליברטדורס באותה שנה.
רונאלדיניו כבש ארבעה שערים ובישל שבעה בקמפיין המזהיר שהסתיים בניצחון בפנדלים בגמר (אחרי 2:2 בסיכום שני משחקים) על אולימפיה מפרגוואי. כתוצאה מכך נבחר רונאלדיניו לכדורגלן השנה (2013) בדרום אמריקה למרות שהחמיץ משחקים רבים בגלל פציעות.
בברזיל מולדתו נהנה רונאלדיניו יותר מכל משפע הבילויים ושם הוא גם סיפק את הצילום המפורסם ביותר שלו מחייו הפרטיים, כשנעמד על שפת הבריכה כשחבורת נשים לרגליו.
אותו צילום עורר כצפוי לא מעט תגובות ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת. ביולי 2014 עזב רונאלדיניו את אתלטיקו מיניירו ובספטמבר אותה שנה הצטרף לקרטרו המקסיקנית. את ההצגה הגדולה ביותר במקסיקו הוא סיפק כשכבש צמד ב-0:4 על קלוב אמריקה באצטדיון "אצטקה", פרץ בבכי אחרי המשחק והסביר: "רק בברנבאו ופה אוהדי היריבה הריעו לי".
ביולי 2015 סיכם רונאלדיניו בפלומיננזה, אבל עזב אותה אחרי חודשיים בלבד, אחרי שלא הרשים בתשעה משחקים וספג ביקורת מהתקשורת והאוהדים. מאז ועד היום פורסמו ספקולציות שונות בנוגע לעתידו ובכל פעם הוא הכחיש שמועות על פרישה. בכל מקרה, סיים את הקריירה או לא - עד שיתלה את הנעליים הוא מתכוון בעיקר ליהנות על המגרש וככל הנראה יעשה זאת בעיקר במשחקי ראווה.
לפנייה לכתב/ת 
