פרשת השבוע: גבולות הרגולציה והרגולטור

עיקר פרשת תזריע עוסק במושגים של טומאה וטהרה מקבלים ביטוי מאד משמעותי - מושגים שונים מקודש וחול. על מנת להעביר ולהבהיר את הדברים, משתמשת התורה בדיני סוגי הצרעת השונים ואופן הטיפול בהם.

טורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית

עיסוק בכסף - החטא הגדול ביותר

לחיות מהקיים ולהודות כל יום. פרשת השבוע

חלוקת תפקידים וניהול תקציב בגרסת התנ"ך

הרב ליכטנשטיין זצ"ל (ראש ישיבת הר עציון) תיאר במאמרו על פרשת חקת (שנקראת במקביל לפרשת תזריע): "טהרה וטומאה מתייחסות לעולם הטבע. הטהרה מציינת את הטבע במצבו הראשוני, הקמאי; ואילו הטומאה מציינת את ההשחתה של הטבע המקורי, על ידי המוות והכליון.

"בעצם, אין טהרה מושג חיובי אלא העדר; העדר מוות, כליון והשחתה. העולם, כפי שנברא ע"י הקב"ה, הינו טהור. רק לכשיוכנס בו גורם הפוגם במצב בריאתו הראשונית - ייטמא. לעומת זאת, הקודש אינו העדר אלא מצב חיובי. אין הקדושה סילוק החול, אלא יצירת הקודש.

"אין בחולין משום שלילה או השחתה, ואין הוא אלא העדר הקדושה. אף החול מתוקן בפני עצמו ואין בו שלילה או השחתה כדוגמת הטומאה. הקדושה משמעותה מעבר מהעולם הטבעי והסתמי של טהרה וחולין, לעולם שנוצק לתוכו תוכן חיובי בנוסף להדר הבריאה.

"ממילא, דרכי היווצרותן של קדושה וטהרה שונות המה. הקדושה אינה נמצאת בטבע. כל כולה תלויה בהינתקות מעולם הטבע ומעבר לעולם המלאכותי של יצירה אנושית. חותם הקדושה הוא הפקעת החפץ ממצבו הסתמי הראשוני וקידושו ע"י האדם".

הפרשה שלנו מתארת באופן מעניין מאד תהליך של אדם המזהה איזה כתם, סימן על גופו והולך אל הכהן כדי לבדוק במה מדובר. על פי הכתוב מתברר, שכל תפקידו של הכהן הוא כפי שמופיע במספר רב של פעמים: "וראה הכהן את הנגע", "וראהו הכהן". לאחר שראה  את הדברים, הוא יכול להחליט מתוך 3 אפשרויות:

"וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע טָהוֹר הוּא" (ויקרא, פרק י"ג, פסוק ט"ז) 

"וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע צָרַעַת הִוא" (ויקרא, פרק י"ג פסוק כ"ה)

"וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא, פרק י"ג, פסוק כ"א).

גבולות הגזרה של הרגולציה

כלומר, תפקיד הכהן הינו בראש ובראשונה - לראות. לראייה יש משמעות מאד רחבה, הן כלפי האדם הנבדק, שלא יקבל החלטות על דעתו האישית אלא על דעת מי שמונה לכך, ובכך האמת תצא לאור. והן מצד הציבור, שלא כל אדם יעשה כל העולה על רוחו וכיוון שכך הציבור יכול להיפגע. מצד הקב"ה אשר נתן את הסמכות לכהנים (שאין להם אינטרסים של נחלות והם המשרתים בקודש) ובכך יוצר מנגנון מסודר של אסדרה בתוך העם.

אם כך, נראה כי בכל הנוגע לטומאה וטהרה תפקיד הכהן הינו הרגולטור. הוא המשרת בקודש, נמצא בשירות הציבורי ונקי מאינטרסים כלכליים - אמון על האסדרה, הרגולציה של הטומאה והטהרה.

התורה מדייקת לנו את גבולות הגזרה של הרגולציה והרגולטור. תפקידו לראות ואז להחליט אם טהור. כלומר, האם הדברים לפי הטבע - כיצד שהם אמורים להיות, או טמאים, כלומר, משהו נפגם בדרך. במידה ונפגם, יש פתרונות לתקן (כמו במקרה הצרעת - הסגרה שבעת ימים מחוץ למחנה).

תפקיד הרגולטור קריטי לסדר הציבורי. יש בו בכדי לייצר אחידות טבעית ביחס לשירות הציבור אל מול בחינת מדיניות השירות. אל לנו להתבלבל בין המחוקק לרגולטור. תפקידו של זה הראשון הוא לקבוע את המדיניות ותפקיד הרגולטור "לראות" - לבדוק שאכן המדיניות מבוצעת או לא.

בהיבט של בחינת מדיניות השירות יש לרגולטור תפקיד משמעותי. הוא נפגש עם כלל המקרים הנוגעים בשירות, ובוחן האם מה שקבע המחוקק ריאלי, ישים, מתאים למציאות או שיש צורך בהתאמה ו/או שינוי. בנקודה זו קבוע גבול שלכאורה קל מאד לטישטוש.

לעיתים קורה שהרגולטור מחליט שהמדיניות אינה מתאימה לשטח וכבר פועל לשנותה ללא סמכותו ומבלי שהמחוקק אכן טיפל בכך. השינוי בין אם להקל על הציבור או להקשיח עמדות וקריטריונים אינו בסמכותו. עליו לפעול כפי שהוגדר תפקידונ - ראיה והחלטה על טהור וטמא.

גם לנו, כציבור מקבלי שירות, יש את הכח לשנות. לא מול הרגולטור, אלא מול המחוקק. זכות הציבור לצרוך שירותים אשר יש עליהם אסדרה. כאשר נראה שאין הם עומדים בקריטריונים של אותה אסדרה, עלינו לבוא לרגולטור לבחינה מחודשת. לעיתים הבעיה אינה שם, אלא במי שנתן לרגולטור את המדיניות - המחוקק.

הכהן כרגולטור מראה לנו כמה חשובה ההסתכלות, הבחינה וקביעת הגבולות בין כל הגורמים.

הכותב הינו מנהל מחוז מרכז,ירושלים והדרום של ארגון פעמונים