רבין, בגין, שרנסקי ועם ישראל: מנהל השירות הוותיק באל על מסכם 44 שנות היסטוריה
הוא היה כמעט בכל רגע אווירי בהיסטוריה של המדינה: מהעלאת יהודי אתיופיה ("ביקשתי משרנסקי לשבת בשירותים כי לא היה מקום") דרך קמפ דיוויד ("בגין חתם לי על הספר") ועד רבין ("צנוע, בגובה העיניים"). לכבוד פרישתו ולרגל יום העצמאות אבי ספיר מסכם קריירה של 44 שנים ומספר מה הוא חושב על הנוסע הישראלי
44 שנים הן יותר משני שליש מחייה של מדינת ישראל עד היום. 44 שנים הן גם משך הזמן שאבי ספיר עבד בחברת אל על כדייל אוויר, וצבר חוויות שנרשמו בדפי ההיסטוריה של המדינה. בראיון לאולפן ynet לרגל פרישתו מהחברה ולכבוד יום העצמאות (גם זה האישי שלו), מסכם ספיר את החוויות כפי שראה בעיניו שלו.
בין האירועים הגדולים בהם נכח ספיר כדייל אוויר היו העלאת יהודי אתיופיה במבצע שלמה. "זה היה מאוד מרגש", הוא מספר. "היו לנו בערך 350 נוסעים, וגם נתן שרנסקי היה בטיסה. ביקשתי ממנו בדרך חזרה - אם זה בסדר מבחינתו - שיישב בשירותים בהמראה ובנחיתה כי פשוט לא היה מקום ישיבה. הוא שיתף פעולה".
"בכלל", הוא נזכר, "האווירה היתה מאוד אוהדת. כל מה שרצינו היה רק להביא אותם לארץ כמה שיותר מהר. הטיסה היתה מאוד מרגשת. כשנכנסו לארץ מעל אילת, הודענו ברמקולים שאנחנו נכנסים למדינת ישראל והם התחילו לשיר וכולם התרגשו".
מטהרן לתל אביב, תחת אש
טיסה היסטורית נוספת עליה עבד ספיר היתה הטיסה האחרונה מטהרן לתל אביב. כן, הצעירים שבינינו לא יודעים אולי שבעבר אל על טסה לאיראן באופן סדיר,קו שנסגר כמובן עם עליית ח'ומייני לשלטון בסוף שנות ה-70. "נחתנו בטהרן על מנת להחזיר לארץ את היהודים האחרונים ואת עובדי השגרירות", נזכר ספיר.
"ראינו סביבנו מטוסים של בריטיש איירווייז ואייר פראנס. כל החברות המערב אירופיות הביאו את האזרחים שלהן ואנחנו עמדנו שם וידענו שבעוד זמן קצר ייכנס עוצר הטיסות, ושאנחנו חייבים לעזוב. שמענו מרחוק יריות, ויצאנו משם בדקה ה-90".
בגין, רבין ואברהם
לאורך השנים הזדמן לספיר גם לטוס עם מנהיגי המדינה. עם מנחם בגין זה קרה לאחר החתימה על הסכם קמפ דיוויד, בטיסת החזרה לישראל.
"ידעתי שאני הולך לטוס איתו, ולפני שחזרנו לארץ הלכתי לשדרה החמישית בניו יורק וקניתי את אחד הספרים שלו. ביקשתי אישור של מנהל צוות כי הייתי דייל צעיר, לחצתי לו את היד ושאלתי אם הוא מוכן להקדיש לי את הספר. הוא שאל 'איך קוראים לך?' ועניתי לו 'אבי ספיר'. הוא השיב 'לא, קוראים לך אברהם' - וחתם על הספר. התרשמתי ממנו מאוד".
גם עם מנהיגים נוספים ספיר טס לא מעט, בהם ראש הממשלה יצחק רבין. "עשיתי איתו הרבה טיסות", הוא משחזר. "הוא זכור לי היטב כאיש מקסים, בגובה העיניים, צנוע".
"לפני 44 שנים ישראלים לא היו טסים כמעט, זה קודם כל. מי שטסו היו אנשי עסקים כי מחירי הטיסות לא היו זולים כמו היום. היום זה עולם הרבה יותר זמין וכל אחד טס מספר פעמים בשנה, ולכן גם ההתנהגויות של האנשים השתנו".
השתנו והפכו ל"נוסעי שוקולד"...
"זה לא שבכל טיסה יש לנו 'נוסעי שוקולד'. זה קורה מדי פעם, ואנחנו יודעים להתמודד עם זה".
אבל ההתנהלות של הנוסע הישראלי השתנתה לרעה או שחוזרים למקורות?
"אני חושב שרוב הישראלים מתנהגים כמו שצריך".
לסיום, מספר ספיר על השנים הרבות שהעביר כדייל, לצד היותו איש משפחה. "אם האישה לא מוכנה לשתף פעולה אז אין טעם. לא הייתי בבתי הספר ובגנים של הילדים. אשתי גידלה אותם לבד".
המשפחה זכתה לטוס לפחות?
"זה ברור, זו אחת הסוכריות. טסו הרבה איתי לחו"ל, אבל באמת צריכים שיתוף פעולה של הצד השני כי הרבה מאוד נעדרים מהבית, אבל מסתדרים. בסך הכל זה גם טוב לנישואים. אצלי זה עבר חלק ואני צריך להגיד תודה שהגעתי בריא לגיל הזה, גיל פרישה".
בטיסתו האחרונה, חלק צוות האוויר כבוד למנהל השירות הפורש, ולנוסעים הוקרא מכתב פרידה מרגש מספיר, בו נכתב בין היתר כי הוא "העמיד דורות של דיילות, דיילים ומנהלי שירות המאיישים כיום את טיסות אל על מסביב לעולם". עוד נכתב כי "לא ניתן להפריז בחשיבות השקט הנפשי שבידיעה כי המטען היקר שלנו, אתם הנוסעים, נמצאים בידיים כה טובות ואמונות".
מכתב הפרידה המלא מאבי ספיר:
