נדחתה בקשת משה קצב לשחרור מוקדם
דרמה בוועדת השחרורים: אחרי דיון ממושך הוחלט כי הנשיא שאנס יישאר בכלאו. "קצב תופס עצמו כקורבן ומתנהל עדיין בצורה כוחנית", כתבה הוועדה. "הוא לא הביע חרטה, אלא רק ציין את המחיר שהוא משלם". פרקליטו: "נערער"
אחרי ארבע שנים ו-121 ימים בכלא, קיבל הנשיא שאנס את ההודעה - הוא נשאר בכלא. ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר התכנסה היום (יום ד') בשעה 10:00 בבוקר כדי לדון פעם נוספת בבקשת נשיא המדינה לשעבר משה קצב לנכות
שליש משבע שנות המאסר שנגזרו עליו בגין עבירות מין. אחרי דיון של כשעתיים הוחלט כי קצב יישאר בכלא. עורך דינו ציון אמיר אמר כי קצב "קיבל את ההחלטה בכאב גדול וחזר לתאו. אנחנו נערער על ההחלטה". 
להחלטה המלאה של הוועדה בעניין קצב היכנסו לכאן
בהודעה הרשמית נאמר כי הוועדה החליטה על כך לאחר שבחנה אלמנטים של "ראוי לשחרור על תנאי" ו"מסוכנות אם ישוחרר". הוועדה התרשמה כי "האסיר תופס עצמו כקורבן, עסוק בהאשמת גורמים חיצוניים במצבו, מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו, בצרכיו, בהפסדיו ובמחיר שהוא ומשפחתו שילמו בלבד. גם לאור שאלות הוועדה, לא הביע האסיר חרטה או אמפתיה כלפי נפגעות העבירה, אלא חזר וציין את המחיר הכבד שהוא שילם ומשלם".
בסיכום הדברים כתבו חברי הוועדה: "בפנינו אסיר המכחיש את העבירות שביצע, שממשיך וטוען לחפותו למרות פסקי הדין בעניינו, וממשיך להיות עסוק בהוכחת חפותו כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדבריו בפנינו, כאילו ולא היה כלל הליך משפטי, והוא ממשיך אותו גם היום. מדובר במי שלא עבר כל טיפול סביב העבירות שביצע, למעט אותן מסגרות חינוכיות".
"בתי המשפט קבעו מפורשות שמדובר בעבירות חמורות וציינו את חומרת הפגיעה בקורבנות והפגיעה בנפשן. נפגעות העבירה הביעו עמדתן לשלילה בפני הוועדה וגורמי הטיפול הביעו את עמדתן בחוות הדעת השונות. לדעת חברי הוועדה לא יהיה בכוחה של התוכנית הפרטית למנוע המשך התנהלות לקויה, עיסוק אובססיבי בחפותו, ואולי גם המשך פגיעה בנפגעות העבירה, ולא יהא בה למנוע את אותו סיכון שנקבע בחוות הדעת כלפי נשים".
שלושת חברי הוועדה - השופט בדימוס משה מכליס, הקרימינולוגית חנה גורדון והפסיכותרפיסטית חניתה לאופר-פישר - דנו בתחילת השבוע בבקשה שהגיש קצב, אולם לאחר כמה שעות הכריזו במפתיע כי ההחלטה תידחה ותינתן לעורכי דינו של קצב ולנציגי הפרקליטות רק היום.
עורכי דינו של קצב, ציון אמיר ויהושע רזניק, אמרו בתגובה: "ההחלטה משתרעת על 20 עמודים, אולי קצת יותר, אנחנו נבחן אותה, נקרא אותה ואנחנו כמובן נערער על החלטת ועדת השחרורים. מה שעולה מההחלטה המרכזית זו שאלת זכותו, זכות יסוד, זכות חוקתית להמשיך לדבוק באמונתו וחפותו. צר לי עד מאוד שהחברה שלנו על כל מקבלי ההחלטות שלה השתעבדה להלכי רוח שמנשבים בחוץ ומביאים לקבלת החלטות מהסוג הזה".
הפרוטוקול חושף: קצב השתתף בחוג "לגעת ברגש"
בתחילת הדיון בוועדה העלה, עו"ד ציון אמיר, מספר טענות נגד "הבליץ התקשורתי והפניות שנעשו לחברי הוועדה מטעם גורמי תקשורת שונים". אמיר סבר כל העת כי בסופו של יום תביע המדינה את הסכמתה לבקשתו של קצב לשחרור על תנאי, אך זו לא באה.
הוא טען כי קצב עשה את המעשים ונשפט אליהם לא כנשיא מדינת ישראל אלא כאזרח. "גם לי וגם לקצב קשה עם פסק הדין, אבל הוא מכבד את פסק הדין, משפט שלא קל להגיד אותו למי שנלחם על חפותו והורשע", אמר עו"ד אמיר. "קצב זקוק לשיקום ממה שקרה לו במשך 10 שנים, בתוכו עצמו פנימה ובמשפחתו. התנהגותו בכלא תקינה".
בוועדה פורטו החוגים והקבוצות במסגרת החינוך שבהם השתתף קצב: מחשבים, מדיטציה, מודל האדם ולגעת ברגש. על פי דו"ח מנהל הכלא, הוועדה התרשמה כי התנהגותו של קצב בכלא ראויה. באשר למידת המסוכנות לציבור אם ישוחרר האסיר עמדו בפני הוועדה מספר קביעות ששימשו בסיס להחלטתה בסוגיה: אמירות בתי המשפט בפסקי הדין על חומרת העבירה והסדרתיות שבה. הכחשתו של האסיר את העבירות שבהן הורשע; היעדר אמפתיה של האסיר לקורבנותיו; עמדת נפגעות העבירה על הנזק הנפשי שנגרם להן והצפוי אם ישוחרר, והעובדה כי קצב אינו מוכן להתנצל בפני הקורבנות, אלא רק בפני מי שחושב עצמו נפגע ממנו.
ארגון הפרקליטים הודיע הבוקר כי הוא לא יופיע לדיון בעניינו של קצב בוועדת השחרורים ולא ייצג את המדינה. הארגון, המוחה בעיקר על מיסוד עבודת גוף הביקורת, שובת מיום ראשון ונציגי המדינה אינם מתייצבים בבתי המשפט.
"צר לנו על הפגיעה שנגרמת לציבור בשל העיצומים שעליהם הכרזנו", נמסר מארגון הפרקליטים. "אנחנו מקווים שנוכל לחזור לעבודה תקינה במהרה. לצערנו הפגיעה המתמשכת במעמדם, ביטחונם ושמם הטוב של הפרקליטים חייבה אותנו לנקוט צעדים, ואנו קוראים לכל הנוגעים בדבר להתחיל במשא ומתן מיידי על מנת להביא לסיום הסכסוך בהקדם האפשרי".
במהלך הדיון שקיימה הוועדה בשבוע שעבר במשך יותר מ-11 שעות נשא פרקליטו של קצב, עו"ד ציון אמיר, את טיעוניו וטיעוני מרשו במשך ארבע שעות. אחרי הדיון סיפר עו"ד אמיר כי קצב "דיבר שם, נשא דבריו לפני הוועדה וגולל את סיפורו בעשר השנים האחרונות, ובעיקר בארבע השנים האחרונות בכלא".
התומכים בשחרור הנשיא לשעבר טוענים כי הבעת חרטה אינה מהווה אחד מהתנאים לשחרור מוקדם, ומציינים כי קצב עמד בתנאי התנהגות טובה בין כותלי הכלא. לטענתם, גם גילו המתקדם ונפילתו מהתפקיד הרם אל המאסר הם סיבה לאשר את שחרורו בסוף החודש. המתנגדים סבורים שאין לשחרר את הנשיא לשעבר מכיוון שהוא לא הביע חרטה ולא לקח אחריות על מעשיו, לא עבר שיקום הניתן לעברייני מין וקורבנותיו הביעו התנגדות לשחרור.
במרס 2009 הואשם קצב בעבירות אונס, מעשים מגונים והטרדות מיניות. בדצמבר 2010 הרשיע אותו בית המשפט המחוזי בשתי עבירות אונס, מעשים מגונים, הטרדה מינית ושיבוש מהלכי משפט. בהכרעת הדין קבעו השופטים כי "עדותו של הנאשם הייתה זרועה שקרים, קטנים או גדולים, והצטיינה לכל אורכה במניפולטיביות ובהעלמת מידע". במרס 2011 נידון קצב לשבע שנות מאסר בפועל. בנוסף, נגזרו על הנשיא השמיני של מדינת ישראל עוד שנתיים מאסר על תנאי והוא חויב בפיצויים בסך 125 אלף שקל לשתיים מהמתלוננות. בנובמבר אותה שנה דחה בית המשפט פה אחד את ערעורו, וחודש לאחר מכן הוא החל לרצות את עונשו באגף התורני בכלא מעשיהו.
לפנייה לכתב/ת 
