תינוק שנשבה / פלג בחמישי
דיון בפרשת השבוע: האם אוהדי בית"ר צריכים לכעוס על דראפיץ' שמחלל את כבוד המקצוע, או לקבל בהבנה את היותו שפוט של בסטיונר?
המריונטה
טביב וסלובו בראי ההלכה
סוגיית "תינוק שנשבה" היא אחת העקרוניות והמרתקות בהלכה. בבסיסה עומד היחס הסלחני שיש להעניק ליהודי אשר נטמע בין הגויים, ולכן אינו יודע כיצד לנהוג בהתאם לאמונתו. כך בדיוק צריך לבחון את התנהלותו של סלובודן דראפיץ' בפרשת עומר אצילי.
כבר שני משחקים שהמאמן אינו משתמש בשירותי השחקן החשוב ביותר שלו, שהסתכסך עם הבעלים על רקע אי־חידוש חוזהו. בלעדיו הפסידה בית"ר ירושלים פעמיים 2:0, אבל למרות שהביא פתק מהרופא, המאמן לא העז לשתפו. את האוהדים, שלא קנו מינוי בשביל משחקי כבוד, זה מרתיח.
האם הם צריכים להפנות את טענותיהם כלפי המאמן? לא ממש. דראפיץ' הגיע לטדי מבית"ר ת"א/רמלה. כדי לשרוד בבריכה של הגדולים, מוטב שלא יערער על מעסיקו, שמחליף קבוצות ומאמנים בסיטונות ומתייחס לשחקנים כמו בסטיונר למלפפונים.
"אנחנו מדברים כל היום על כדורגל ולפעמים הוא אומר לי 'אולי כדאי לשחק עם שני חלוצים או שלושה קשרים'", סיפר לא מזמן דראפיץ' בגאווה על שיחותיו עם טביב. "הוא אוהב לשמוע את דעתי, וכשהוא שומע שאני חושב אחרת ונותן לו את ההיגיון שמאחורי זה, הוא מקשיב ומצדיק"... כן, לפעמים המאמן מצליח אפילו לשנות את דעתו של הבוס!
זו המציאות שבה הפך דראפיץ' למאמן בכיר. מהצד הדברים נראים מביכים, אך מנקודת מבטו ההתבטלות המקצועית הגיונית וטבעית. זאת הנורמה בימינו, וכמוהו ישנם עוד כמה צייתנים שהתכופפותם אמנותם, ואשר הפכו את מעמד המאמן לבדיחה.
גדולי הפוסקים והגאונים בהלכה היהודית - מהרמב"ם והרב קוק ועד הראשון לציון עובדיה יוסף - נדרשו לסוגיית "התינוק שנשבה". יש הגורסים, למשל, כי הציבור החילוני כולו הוא בחזקת "תינוקות שנשבו", משום שסביבתם הטבעית גרמה להם לנהוג בצורה מעוותת. זאת גם תפיסתם של גדולי הפרשנים בדורנו, שחלקם אף בחר בתינוק שנשבה ל"מאמן העונה". לתפיסתם, יחסי עבודה בין בעלים למאמן דינם כיחסי מרות בין פטרון לפיון.
בין אלה ניתן למנות חסידים מהזרם הסחבקי בחצרו של טביב, דוגמת האדמורים שרף ואוחנה, או פוסקים המקבלים בהבנה את הפיכת המאמן לשפוט (או לסמרטוט) מטעמי אינטרס. ביניהם נמנים כאלה שעושים עסקים עם הבעלים, עם דגש על המילה נמנים.
לא פלא שאתמול התבשרנו כי דראפיץ' יאמן בבית"ר גם בעונה הבאה, למרות שבכלל לא ישב עם טביב על התנאים. ברור שלא, ולעזאזל הדרך והעקרונות. רק תנו לו לאמן, והוא יאמר אמן!
החשוך
רוזן חודר לאזור הצבע
לא בכל יום יוצא לאדם מן השורה לשמוע דברי הגות של אחד מאותם חמישה קליברים, חברי ועדת האיתור לבחירת מאמן הנבחרת. בשבוע שעבר זכינו פעמיים, כשעופר עיני וצביקה רוזן התראיינו ושטחו את משנתם.
מדבריו של יו"ר ההתאחדות ניקח איתנו הלאה בעיקר את המשפט: "הכדורגל הישראלי נגוע בניגוד עניינים ואינטרסים". ואת זה אומר מי שבתפקידו הממלכתי הקודם סידר ג'ובים לבני משפחתו, והחזיר לעבודה בנמל את מקורבו שנחשד במעשים פליליים חמורים.
השני הוא כאמור רוזן, שהעיד על עבודת הוועדה: "אין אצלנו העדפות לחברים". קצת אחרי הגילוי המסעיר הזה, בלם העבר גילה שצידד במינויים לתפקיד של שלמה שרף או דרור קשטן, ומיד הוסיף: "פעמיים בשבוע אני הולך לארוחת צהריים בפרלמנט ב'206' עם קשטן ושרף".
בהמשך ירד רוזן על אלה שמזלזלים בוועדה שלו וקבע: "רובם אנשים שמעולם לא דרכו על שום דשא". לעופר עיני הוא דווקא ליקק בגדול: "הוא חכם ממדרגה הראשונה". כמובן, והוא גם
דרך המון על דשא. בבניין ההסתדרות.
אבל לשיא חוצפתו וחנופתו הגיע צביקה כשדיבר על טביב. "לדעתי הוא עילוי", פסק. "הוא עשה מהפועל ת"א אימפריה, וזרקו אותו משם רק בגלל צבע העור שלו". עילוי זה לא מילה, במיוחד כשמדובר בעבריין סדרתי, שהשתמש בשמות בדויים כדי לחמוק מהמשטרה, זייף דרכון, הרביץ לקטין והעלים ראיות.
ככה זה כשאתה מכביסט, הכי קל לשלוף את השד העדתי על חשבון הפועל. כשהאוהדים הצהובים עשו את המוות ללוני הרציקוביץ' רוזן לא חשב שזה בגלל צבע עורו (ובטח לא צבע שיערו). את ארקדי גאידמק אוהדי בית"ר לא גירשו בגלל מוצאו, אבל את טביב - שבא לעשות סיבוב על האדומים, הסתכסך עם כל מה שזז והפך את המועדון לשכונה, זרקו בגלל הצבע. עכשיו לפחות אני מבין למה הם גירשו גם את סמי סגול.
הטור המלא היום ב"ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
