המחיר של ציפיות מוגזמות מהילדים
אתם רוצים בשביל הילדים שלכם את הטוב ביותר אבל יכול להיות שלפעמים לוחצים קצת יותר מדי? איך הילדים מגיבים כשהציפיות מהם גבוהות ועל מה צריך לשים לב כדי לא להגיע למצב הזה?
דמיינו לעצמכם שהבוס שלכם מצפה מכם לעשות משהו שאינכם מסוגלים לו, אולי לעשות עבודה של כמה אנשים במקביל או לבצע משהו שאין לכם את הכישורים, היכולות והידע המתאימים על מנת לבצעו. כיצד הייתם מרגישים?
ילדים הם בדיוק כמונו, המבוגרים. הם לא תמיד יודעים להגיד במילים את מה שאנחנו יודעים, אבל יש להם רגשות בדיוק כמונו, המבוגרים, והם חשים בדיוק את אותן התחושות. ציפיות מוגזמות מילדים לא עושות איתם חסד (בדיוק כפי שלא עושות איתנו).
אולי יעניין אתכם גם:
- בת 6: "רוצה לעשות קרחת כי הבנות צוחקות על השיער שלי"
- "ילדתי לפני שבועיים ללא חפלות"
- התרגיל שיעזור לילד לא להתעייף בהכנת שיעורים
מה עם המאמץ?
פעמים רבות הציפייה לציונים גבוהים מקדשת את ההישגים על חשבון התהליך. כאן בדיוק נכנסים המושגים "שבח" ו"עידוד". שבח הוא על התוצאה הסופית, על ההישג, על ההצלחה ואינו לוקח בחשבון את המאמץ וההתכווננות, ואילו עידוד הוא על הדרך, על התהליך, על המאמץ שהושקע. אם נשים דגש על השבח, בכל פעם שילד לא יגיע להישג המצופה ממנו זה יתפרש כאי הצלחה.
לפעמים ציפיות גבוהות מדי של הורים נובעות מהסתכלות בלתי פוסקת על "הדשא של השכן", אשר נראה תמיד נוצץ ובוהק לאורה של השמש. הילד של השכן שבכיתה של הבן, זה שתמיד מצליח, ציוניו תמיד מצוינים והוא תמיד מוקף חברים. ההשוואה הבלתי פוסקת הזו גורמת להורים לעשות עוול לבנם. בנם לא דומה לבן של השכן וכל ציפייה ממנו להדמות לו, חורצת את דינו.
למה גורמות ציפיות מוגזמות מילדים?
ציפיות מוגזמות של הורים יכולות לנבוע מהרצון שהילד יגשים את השאיפה של ההורה, זו שהוא (ההורה) לא הצליח להגשים בעצמו. לדוגמה, הורה שהיה שחיין מצטיין ולא הצליח לזכות בתחרות ארצית לוחץ על בנו ומצפה ממנו שיגשים את השאיפה שלו, שאם נשאל את הבן הוא היה רוצה לעסוק בכלל בענף ספורט אחר.
1. הצורך להוכיח את עצמם והחשש לאכזב - ילדים הפועלים תחת לחץ, מונעים מהרצון לעמוד בציפיות הגבוהות שהוריהם מציבים בפניהם. הם חווים לחץ מתמיד וחוששים לא לעמוד בציפיות. ייתכן ואותם ילדים לא עוצרים לרגע לחשוב האם המטרות שהציבו להם הוריהם אכן מתאימות להם, ייתכן מאד שהם אפילו לא נהנים מהדרך. עובדים על אוטומט ואינם קשובים לעצמם.
2. חוסר ריכוז - לחץ גורם פעמים רבות לתפקוד לקוי ולא מאפשר לילדים להביא לידי ביטוי את יכולותיהם.
3. חוסר הצלחה והסתרה - לחץ מוביל במקרים רבים לחוסר ריכוז שמוביל לאי עמידה בציפיות ולחוסר הצלחה. בשל כך, פעמים רבות, ילדים בוחרים להסתיר מהוריהם את חוסר ההצלחה, שכן הם לא רוצים לאכזב אותם. יש בכך מסר מדאיג: ילדים מרגישים שהאהבה של הוריהם תלויה בדבר, כלומר במידת עמידתם בציפיות.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
4. כעס עצמי ואכזבה - ילדים שחווים אי הצלחה, מאוכזבים מעצמם ואפילו כועסים על עצמם שאולי יכלו לעשות יותר ולהשקיע יותר מאמצים ואז התוצאות היו יכולות להיות אחרות.
5. ירידה בדימוי העצמי - כתוצאה מאי עמידה בציפיות, חלה ירידה בדימוי העצמי של ילדים (אם אני לא מצליח לעמוד בציפיות, סימן שאני לא כזה מוכשר).
6. ייאוש - לאחר מספר פעמים שילדים חשים שלא עמדו בציפיות, הם מרגישים תחושת ייאוש קשה (אני לא מסוגל, אולי אין בזה טעם).
7. הימנעות - ילדים מרימים ידיים, מבינים שאין להם יותר טעם להתאמץ כי הרי במילא לא יצליחו ומחליטים לוותר.
הורים יקרים, שימו לב שבכל המקרים שהוזכרו לעיל בהם הורים מצפים מילדים ציפיות מוגזמות, ההורים שמים את עצמם במרכז ודואגים בעצם לעצמם. נשאלת השאלה המתבקשת: היכן הילדים בכל הסיפור? היכן הצרכים שלהם? הרצונות שלהם? המטרות שהם רוצים להציב לעצמם? האם לא שכחנו אותם בדרך?
חשוב לזכור:
- ציונים הם רק ציונים, הם אינם מעידים על הערכים של הילד, על תחומי העניין שלו, על היכולות הכלליות שלו ועל הכישורים שלו.
- חוג צריך להיות זמן הנאה ולא עוד אחת ממטלות החובה של ילד.
- תפקידנו לגדל ילדים מאושרים, בעלי בטחון עצמי אשר קשובים לעצמם ולרצונותיהם.
הכותבת
היא יועצת משפחתית ומדריכת הורים וצוותי חינוך, בעלת "להורות דרך" 
לפנייה לכתב/ת 
