בעקבות הודעת אמיר פיי גוטמן: מהו סרטן מסוג לימפומה?
הזמר והבמאי אמיר פיי גוטמן הודיע היום כי סיבת האשפוז הממושך שלו היא סרטן בלוטות הלימפה. אילו סוגי לימפומה קיימים, מה הטיפולים הצפויים, ומתי צומח שוב השיער?
השחקן אמיר פיי גוטמן הודיע היום (ה') כי הסיבה לאשפוזו הממושך היא מחלת הלימפומה בה לקה. מדי שנה מאובחנים מאות ילדים בני נוער ומבוגרים בסרטני הלימפומה המתחלקים לסוגים רבים, ונבדלים זה מזה בסוג הטיפול ובסיכויי ההישרדות.
לימפומה היא סרטן של בלוטות הלימפה. מערכת הלימפה אמונה בגופנו על מערכת החיסון. היא מורכבת ממח העצם, מהטחול, ומכ-300 בלוטות לימפה הפזורות ברחבי הגוף.
קיראו עוד
ישראל - מהמובילות בסרטן בלוטות הלימפה
לימפומה מסוג הודג'קין: התרופה שעשויה להעלימה
הסימנים המחשידים שמבשרים: יש לך סרטן
תאי הלימפה: מגנים על הגוף מזיהומים ומחלות
חלק מבלוטות הלימפה אתם ממששים ומרגישים, כמו בלוטות הלימפה מתחת ללסת או הבלוטות במפשעה ובבית השחי. בלוטות אלה נוטות לגדול כאשר קיים זיהום בגוף, מה שמעיד על פעילות יתר של נוזל הלימפה ותאי מערכת החיסון הנוצרים שם.
בבלוטות הלימפה זורם נוזל חסר צבע, הוא נוזל הלימפה המכיל תאים מסוג לימפוציטים. מדובר בתאי דם לבנים, המשחקים תפקיד מרכזי בהגנה על הגוף מפני זיהומים ומחלות. תאי הדם הללו מתחלקים לתאים לימפוציטיים מסוג B, ותאים לימפוציטים מסוג T.
במקרים מסוימים, יוצאת פעילות מערכת הלימפה מבקרה, והיא מתחילה לייצר תאים רבים ללא שליטה. זהו עשוי להיות סרטן מסוג לימפומה, המתחלק לשני סוגים: הוג'קין לימפומה, ולימפומה שאיננה הוג'קין.
שני הסוגים נבדלים ביניהם בסוגי התאים החולים, וגם באופי הטיפול ובסיכויי ההישרדות.
הגורמים ללימפומת הוג'קין השכיחה בעיקר בקרב בני נוער וצעירים אינה ידועה. לימפומה שאינה הוג'קין מתחלקת לתתי סוגים רבים, ולגורמים רבים.
כך למשל, ידוע כי נגיף הקרוי אפשטיין באר, ונגיף הקרוי HTLV1 (אין קשר לעיר תל אביב), עלולים לתרום להתפתחות הלימפומות. בתוך כך לאנשים החולים במחלת הצליאק, יש סיכוי גבוה יותר ללקות בלימפומה של תאי T.
טיפול מתבסס בעיקר על כימותרפיה
התסמינים הראשונים בשני סוגי הלימפומות דומים, וכוללים הזעת לילה או חום ממושך לא מוסבר, איבוד תיאבון, ירידה במשקל ועייפות, שיעול או קוצר נשימה, כאבי בטן או גוש בבטן.אבחנת הלימפומות מתבצעת באמצעות דגימת מח עצם. בנוסף מבצעים גם סריקות של הגוף, באמצעות סורק PET SCAN המאפשר להבחין בגידולים בגוף על פי מיקומם, ובמקרה הצורך בדיקת MRI.
הטיפול שונה בשתי סוגי המחלות, והוא מתבסס בעיקר על כימותרפיה המשמידה את התאים הממאירים ועוצרת את התרבותם.
את הכימותרפיה מקבלים בהזרקה לווריד במספר מחזורי טיפול. כל מחזור נמשך כמה ימים, ולאחריו מספר שבועות של מנוחה עד לטיפול הבא. תקופת המנוחה מאפשרת לגוף להתגבר על תופעות הלוואי של הכימותרפיה, ובעיקר מאפשרת לדם להתאושש ולהעלות בחזרה את ספירת הדם, כלומר ליצור שוב מספיק תאי דם.
חלק מהחולים מקבלים גם השתלת מח עצם. מדובר בתאי גזע, מאותן תרומות ידועות שמתבצעות בארץ מפעם לפעם. בכוחם של תאי הגזע להציל את החולים, שכן הם מסוגלים להתפתח לסוגי תאים רבים בגוף, ולהחליף את תאי הגזע הפגומים בגופו של החולה – שגם מייצרים את התאים הסרטניים.
בשל הצורך בבדיקות דם רבות, ובעירויים, וכדי למנוע את הצורך בדקירות חוזרות, ניתן להחדיר עירוי מרכזי לתוך וריד בבית החזה. העירוי (הקרוי היקמן או פיקליין) מוחדר תחת הרדמה כללית או מקומית, וניתן להשאירו במקום כמה חודשים, עד לסיום הטיפול.
תופעות לוואי: אנמיה ונשירת שיער
הכימותרפיה יעילה אך גורמת לשורה של תופעות לוואי, משום שהיא פוגעת לא רק בתאי הסרטן, אלא גם בתאים בריאים. לכן בין היתר חווים המטופלים ירידה בספירות הדם המובילה לאנמיה, שטפי דם, דימומים, סיכון מוגבר לזיהומים. חלק מהתרופות הכימותרפיות עלולות לגרום לבחילות והקאות, אולם תרופות חדישות המקובלות היום – מפחיתות במעט את תופעת הלוואי הזו.הכימותרפיות גורמות גם לרגישות ולכיבים קטנים בפה. ולכן נדרשת שטיפת פה. במקרה של כאבים עזים בחלל הפה, מקבלים החולים עירוי של נוזלים ובמקרים קשים יותר גם של המזון.
אבל תופעת הלוואי ממנה חוששים רוב המטופלים ומתוסכלים ממנה, היא נשירת השיער. לרוב חוזר השיער לגדול בחזרה בתוך חצי שנה מתום הטיפול.
בחלק מהמרכזים הרפואיים נעשה ניסיון בחבישת קסדה מקררת בעת הטיפול הכימותרפי. הקסדה הזו מכווצת את כלי הדם בקרקפת, ומפחיתה את הסיכוי של הכימותרפיה להגיע לשם ולגרום לנשירת השיער.
ההודעה של פיי גוטמן בתחילת האישפוז: "וירוס השתלט לי על הדם"
לפנייה לכתב/ת 
