נפטרה העוזרת המיתולוגית של בן גוריון
לעבודה היא הגיעה במקרה ואף ישנה באותו חדר עם רעיית ראש הממשלה. במשך 20 שנה ניהלה מזל ג'יבלי את משק הבית של בני הזוג דוד ופולה בן גוריון. בראיון בעבר היא סיפרה: "פולה לא הייתה מרשה לדוד לעמוד על הראש, אבל הוא עמד פחדתי שייפול". פרס ספד: אהבתה הייתה ללא גבולות
מזל ג'יבלי, העוזרת המיתולוגית של דוד בן גוריון ורעייתו פולה, הלכה לעולמה. ג'יבלי הייתה במשך 20 שנה מנהלת משק הבית של דוד בן גוריון בשלושת הבתים שבהם התגורר: בתל אביב, בירושלים ובשדה בוקר. לדברי בתה, מזל הייתה בת 95 במותה.
לעבודה עם דוד בן גוריון הגיעה במקרה לאחר שעבדה אצל הצייר ראובן רובין. יום אחד הגיעה פולה בן גוריון לביקור אצל גברת רובין. "אחר כך היא ראתה אותי וביקשה שאבוא לעבוד אצלה ומאז לא הסכימה לשחרר אותי. לא דיברנו על כסף", סיפרה ג'יבלי בראיון שהעניקה בשנת 1986 לתוכנית הטלויזיה "סיבה למסיבה" בהנחיית דודו דותן ז"ל.
בראיון סיפרה שיום אחד שכחה את הפיג'מה שלה ופולה נתנה לה לישון בפיג'מת פלנל של דוד בן גוריון. "הרגשתי כמו בתחפושת פורים. אפילו בן גוריון צחק שראה אותי עם הפיג'מה שלו". עוד סיפרה: "פולה תמיד היתה סומכת עליי. יום אחד פולה שלחה את הנהג של בן גוריון לקחת אותי למצעד צה"ל. כשירדתי מהרכב מחאו לי כפיים כי חשבו שאני בן גוריון. מר בן גוריון אמר לי: 'מזל את פופולרית'".
ג'יבלי, שאף ישנה באותו חדר עם פולה בן גוריון, סיפרה שראתה את ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל עומד על הראש. "גברת בן גוריון לא הייתה מרשה לו לעמוד על הראש והייתה אומרת לי להגיד לו שיעמוד ישר. יום אחד ראיתי אותו עומד על הראש ופחדתי שלא ייפול עליי וזזתי אחורה".
ג'יבלי סיפרה גם כי "הייתי מצטרפת אליו לצעדות שלו. אני לא מחמיצה את האזכרות. אני מאוד מתגעגעת אליו והוא חסר לכולם, לכל מדינת ישראל. אין כמו בן גוריון בעולם", סיפרה העוזרת המיתולוגית בראיון בשנת 1986.
בתשובה לשאלה אם היו מציעים לה לעבוד אצל שמעון פרס אמרה: "אם זה ראש ממשלה אני אעבוד - אין לי ברירה".
ההלוויה שלה תתקיים היום בבית העלמין נחלת יצחק בתל-אביב. היא הניחה אחריה בת, דקלה, ושישה נכדים. במשך השנים הייתה ג'יבלי בקשר טוב עם שמעון פרס, יצחק נבון ז"ל וחיים ישראלי ז"ל.
הנשיא לשעבר פרס ספד לה: "מזל ג'יבלי הייתה אישה צנועה שקטה ומסורה. היא עבדה לצידם של פולה ובן גוריון עשרות שנים באהבה שאינה יודעת גבולות. לא תמיד זוכים אנשים כמו מזל להכרה ולכבוד מהציבור הרחב משום שעבודתה הייתה לרוב מאחורי הקלעים, אך אני יודע היטב עד כמה חב לה בן גוריון ופולה תודה על עבודתה הקשה ומסירותה".
לפנייה לכתב/ת 
