הצל של בכר: סיפור הסינדרלה של גיא ויזינגר
הוא רק בן 25, אבל כבר עכשיו נחשב לא רק למאמן שוערים מצוין, אלא לאחת מהדמויות הדומיננטיות ביותר בהפועל באר שבע. אוהד כהן שעבד איתו בהפועל כפר-סבא: "ליד המילה 'השקעה' במילון צריכה להופיע תמונה שלו"
להצלחה אבות רבים. ולזאת של הפועל באר-שבע העונה בהחלט אחראים קודם כל הבעלים אלונה ברקת האמונה על ההשקעה הכספית, המאמן ברק בכר שאחראי על הצד המקצועי והשחקנים שמבצעים את המוטל עליהם על כר הדשא. מתחתיהם יש כמובן עוד רבים וטובים שעבודתם עשויה להביא אליפות ראשונה מזה 40 שנה לבאר שבע.
לא הרבה יודעים אבל יד ימינו של בכר (לפחות מחודש ינואר) ומי שלטענת אנשים במועדון הוא חלק בלתי נפרד מההצלחה העונה, הוא בחור בן 25, שפרש ממשחק כשהיה בנערים ג' וכמעט אינו מוכר לאנשי הכדורגל בארץ. מדובר בגיא ויזינגר, שמחזיק בטייטל הרשמי של "מאמן שוערים", אך בפועל הוא כנראה הסמכות המקצועית מספר 2 במוליכת הטבלה, אחרי בכר כמובן.
מאמני השוערים הבכירים בארץ הם קליקה די סגורה. להתמנות לתפקיד מאמן שוערים באחת מהקבוצות הגדולת זו משימה כמעט בלתי אפשרית. ויזינגר, חרף גילו הצעיר, עבר דרך ארוכה עד שהגיע לאן שהגיע. כמו כל ילד מקריית-חיים שמשחק כדורגל, גם הוא ניסה את מזלו במחלקת הנוער של הפועל חיפה. הוא שיחק שם מספר שנים, אבל לא ממש הבריק וספג על ימין ועל שמאל ממוחמד גדיר במשחקי הדרבי. לאחר שניסה את מזלו גם כשחקן שדה, הוא הבין שכדורגלן כבר לא ייצא ממנו ופרש בנערים ג'.
לאחר תקופה קצרה אחד השכנים של ויזינגר, יהודה כהן, מאמן שוערים מוכר בצפון, הציע לו להצטרף אליו באימונים האישיים שהעניק לבנו השוער. ויזינגר "נדלק" והחליט שזה מה שהוא רוצה לעשות בחיים. הוא חזר להפועל חיפה והתחיל לאמן את ילדי מחלקת הנוער כמעט בהתנדבות. במקביל, הוא היה מגיע לאימונים של קבוצות רבות באזור הצפון ולומד מצפייה על העבודה עם שוערים. מהר מאוד הוא הפך למאמן השוערים של קבוצת הנוער. כשניצן שירזי ז"ל מונה למאמן הבוגרים הוא הביא איתו כעוזר את שביט אלימלך ואת ניר רחמין כמאמן שוערים. ויזינגר נפגש איתם וביקש מהם אישור להגיע לאימונים. לאט לאט הפך לסוג של עוזר של רחמין. לאחר עונה וחצי שירזי וצוותו עזבו, טל בנין מונה למאמן ונתן לוויזינגר רשמית את תפקיד מאמן השוערים.
מאמן בליגת העל כבר בגיל 21
בטרם מלאו לו 21 הוא הפך למאמן שוערים בליגת העל והלקוח המרכזי הראשון שלו היה פיגורה רצינית, אחד השוערים הטובים בארץ ולבטח הכי "משוגע" מביניהם: קאלה דרשלר, אז בן 37. "אני בן אדם מאוד ביקורתי, בעיקר כלפי עצמי וכלפי מי שעובד איתי וגיא קיבל את זה כמו שצריך", מספר קאלה, היום שוערה של מכבי קריית-גת מתחתית הליגה הלאומית, "הייתי השוער הראשון שלו בבוגרים והוא ידע להתנהל כמו שצריך במצב הזה.
"הוא היה הולך לצוותי אימון אחרים ומביא מהם תרגילים לאימונים. הוא היה לומד הרבה מגיורא אנטמן. הוא גם הלך ללמוד מהצוות הזר של מכבי תל-אביב, שבזמנו היה ספרדי והביא את שיטות האימון שברצלונה היו עושים עם ויקטור ואלדס. גיא עשה איתי דבר שאף מאמן שוערים בארץ לא עשה איתי. לפני משחקים הוא היה עורך ניתוח וידאו של היריבה והחלוצים שלה ואחרי המשחק הוא היה מציג ניתוח בווידאו שלי".
ויזינגר המשיך בעבודתו גם לאחר החלפתו של בנין בניר קלינגר, אך עם מינויו של שלומי דורה הוא נדרש לפנות את מקומו לטובת אבי פרץ. התחנה הבאה שלו הייתה בית"ר טוברוק, שחיפשה מאמן שוערים צמוד למהדי זועבי, שנחשב באותה עת לטאלנט הכי גדול במכונת הייצור של המועדון הנתנייתי. כשזועבי נמכר לקריית-שמונה הסתיימה גם עבודתו של ויזינגר והתחנה הבאה, עם תחילת העונה שעברה, הייתה כמאמן השוערים של הפועל כפר-סבא המתחדשת שעלתה מליגה א' ללאומית.
שוב ויזינגר מצא עצמו עובד מול שוער ותיק ומנוסה שכבר עבר הרבה בקריירה שלו. הפעם היה זה אוהד כהן, אז בן 39, מבוגר ב-15 שנים מהמאמן שלו. כהן: "הכרתי את גיא כששיחקתי בהפועל חיפה חצי עונה והוא היה מגיע לכל אימון שלנו, עומד מאחורי השער ומסתכל על העבודה עם השוערים. במילון אבן שושן, ליד המילה 'השקעה' צריכה להיות התמונה של גיא. הוא משקיע את כל כולו בשביל להצליח וזה מה שהביא אותו לפסגת הכדורגל הישראלי. אני הגעתי להפועל כפר-סבא כשהייתה בליגה א' במטרה לעשות שנת פרישה הדרגתית. רצינו לעלות ללאומית אבל לא חשבתי שאמשיך לשחק מעבר לזה. רצו מאוד שאמשיך בלאומית אבל התשוקה שלי לכדורגל כבר קצת נעלמה. גיא הגיע והכניס הרבה מרץ לאימונים.
ההשקעה והרצון שלו להצליח, יחד עם הגיוון והכיף שהיו לנו באימונים, החזירו לי את התשוקה לכדורגל. הפרינו אחד את השני. בהחלט הרגשתי שהוא שואב אותי למטרות שלנו וזה גם גרם לי להרגיש צעיר יותר. כל שבוע הוא היה שם לי מטרות שהייתי צריך לעמוד בהן. עשינו עונה כיפית והתוצאה הגדולה של העבודה איתו היא שאני היום שוער בליגת העל וחזר לי הרצון להמשיך בזה. היו לנו את הצחוקים שלנו, הייתי אומר לו שאני שיחקתי בליגת העל כשהוא בדיוק נגמל מחיתולים. הוא לא בחור שייפגע מזה. שנים לא נהניתי כך עם מאמן שוערים".
בכפר-סבא החל ויזינגר לקבל סמכויות נרחבות מהמאמן הראשי, פליקס נעים. הוא היה עורך קטעי וידאו שמוקרנים באסיפות לכל הקבוצה ויחד איתו עבדו כל השחקנים על עמידה במצבים נייחים. העונה המוצלחת בכפר-סבא העניקה לוויזינגר וכהן את הכרטיס חזרה לליגת העל. לכולם היה ברור שוויזינגר נשאר בשרון, עד שבתחילת הקיץ הוא קיבל שיחת טלפון מפתיעה מברק בכר, זמן קצר לאחר שמונה למאמנה של באר-שבע. בכר שמע המלצות חמות על ויזינגר, בין היתר מכהן.
מקריית-חיים לבאר-שבע
בכר שבנה את צוות המאמנים בבאר-שבע, חיפש מאמן שוערים צעיר, מודרני ומלא מרץ. הוא מצא את התכונות האלה אצל ויזינגר. לראשונה הוא עזב את קריית-חיים ועבר להתגורר בבאר שבע. בהמשך הצטרפה אליו גם ארוסתו שמצאה עבודה במשרד הכרטיסים שמשתף פעולה עם המועדון. הצטרפותו לפרוייקט של ברק בכר, היה עוד לפני שהקבוצה החתימה שוער ראשון. לאחר מספר שבועות שוב מצא עצמו ויזינגר עם שוער ותיק, דודו גורש בן ה-36. הפעם היה מדובר בשוער שמבוגר ממנו "רק" ב-11 שנים.
הייתה זאת ההזדמנות הראשונה של גורש ושל ויזינגר בקבוצת צמרת. החיבור בין השניים היה מיידי. אוהדים שהגיעו לאימונים הראשונים שקיימה הקבוצה בקיץ, נדהמו לראות את מאמן השוערים "הילד" לא חושש להרים את הקול על גורש הוותיק ולדרבן אותו לבצע תרגילים בקצב גבוה יותר. רגע לפני תחילת העונה סיפר גורש: "בהתחלה באמת מרימים גבה כשמביאים מאמן שוערים בן 24, אבל אני מאוד נהנה איתו. בגלל הגיל שלו אנחנו מפרים אחד את השני. גיא מביא הרבה רעב, חדשנות ועבודה בווידאו על נתוני משחק. הכי חשוב זה שברמה האישית יש לי חיבור טוב איתו. זה לא דבר שקשור בגיל ואני שמח מכך".
אוהד כהן מייחס את היכולת הנהדרת של גורש העונה, שספג רק 18 שערי ליגה, למאמן השוערים הצעיר: "האם אני חושב שלגיא יש חלק ביכולת הגבוהה של דודו? אני לא חושב את זה, אני רואה את זה בכל שבוע במשחקים. אני רואה את ההתקדמות שהוא עשה. אני רואה איך דודו חושב ומסתכל אחרת על המשחק. משחק הרגל שלו השתפר פלאים ואני יודע שחור על גבי לבן שזאת עבודה של גיא".
מה שמייחד את העבודה שלו בבאר-שבע היא שהיא לא נמדדת רק בהצלחה עם גורש, אלא גם הרבה מעבר לכך. לאט לאט הוא ביסס לו מקום גבוהה בהיררכיה של הצוות המקצועי והיום בהחלט ניתן לראות בו עוזר מאמן לכל דבר. גם במשחקים הוא מאוד פעיל ומחלק הוראות לשחקנים.
האחריות של ויזינגר רק גדלה לאחר שבחודש ינואר החליט עוזר המאמן שרון מימר לעבור להפועל כפר-סבא ולאחר שבועיים החליף אותו אסף נמני. "אני יודע שאת כל הדברים שאני הייתי עושה בבאר-שבע, היום גיא עושה", מספר מימר. לא פעם, לאחר כיבוש שערים, הכובש או המבשל רצים לנשק את מאמן השוערים, כמחווה על כך שהיה לו חלק בהכנת התרגיל שהוביל לכיבוש. מימר: "גיא לא נותן לגיל ולחוסר הניסיון שלו להפוך לחוסר ביטחון. הוא אחד שגורם לך כל הזמן לרצות להיעזר ולהשתמש בו. הוא נודניק ומתעקש על הדברים הכי קטנים. כשהייתי בבאר-שבע
תחום ההכנה למצבים נייחים היה שלי. החלטנו לשנות סגנון התגוננות במצבים נייחים, משמירה אישית לאזורית. זה נוגע גם לשוערים, אז הייתה דינמיקה של עבודה ביחד עם גיא. אחר כך באסיפות וידאו שהוא היה עושה לשוערים, אני הייתי נכנס ומדבר וגם הוא היה עוזר לי להסביר לשחקני השדה את העמידה שלהם. הוא היה לצידי בהכל ובגלל זה גם היה לו קל להיכנס לזה כשאני עזבתי. היום אני יודע שגיא מעביר בעצמו חלק מאסיפות הווידאו הקבוצתיות. בהחלט נכון להגיד שבצוות, גיא הוא הרבה יותר ממאמן שוערים. כל אחד בצוות של בכר לא נמצא רק בבועה שלו, אלא עושה גם עוד דברים".
אז האם גיא ויזינגר הוא הדבר הבא בעולם מאמני השערים? קאלה עדיין חושב שיש לו דרך לעשות: "רואים שגיא מעולם לא היה שוער. לפעמים צריך לדעת מה שפת הגוף של שוער ומה עובר לו בראש. מתי שוער צריך יותר עבודה צמודה ומתי לתת לו את השקט. זה דבר שעדיין אין לו. אני חושב שאם הוא ימשיך באותה עבודה ודרך, אז עוד 10-15 שנה העובדה שהוא לא היה כדורגלן לא תהיה חיסרון. הוא כבר יוכל להיכנס ולדעת בדיוק מה עובר בראש של השוער שעובד איתו. בעיה נוספת, לפחות בתקופה שהיינו ביחד היא שהוא לא מדבר שפות זרות. מה יקרה אם הוא יצטרך לעבוד עם שוער זר? בעידן של היום זה חובה ואני מקווה שהוא התגבר על זה".
כהן פחות מסוייג: "הוא עוד יכול להגיע גם יותר רחוק מהקבוצה הכי טובה בארץ. הוא יכול להגיע עם באר-שבע לליגת האלופות ומשם בהחלט למצוא עבודה במועדונים באירופה. אין שום סיבה שלא. גיא הוא מאמן אירופאי לכל דבר, אחד ש-24/7 חושב רק איך להצליח".
לפנייה לכתב/ת 
