"בתקליט יש לנהוג בחרדת הקודש, וזה יפה"
בגיל 39, אחרי שנים בתעשייה, שלומי שבן כבר מכיר את הקהל שלו ויודע היטב היכן הוא נמצא. "לא זכור לי ש'רדיו לב המדינה' השמיע אותי. זה נראה לי הגיוני". את גרסת הויניל לאלבומו האחרון הוא מוציא עבור קומץ קטן ואיכותי מתוכו, ונזכר ביראת הקודש בה שמעו פעם מוזיקה. ראיון נוסטלגי
כבר שנה וחודשיים ששלומי שבן מתעורר בלי שעון מעורר. שנה וחודשיים שהוא קם, יוצא מהבית והולך למשרד - במקום הסטודיו שהיה לו בתוך הבית. מאז שהוא ואשתו, השחקנית יובל שרף הפכו להורים חייהם השתנו, מטבע הדברים. "אני מת על זה", הוא אומר, "העניין של הלילות לא קל, כי קורה שששנינו מופיעים, אז אנחנו נעזרים בביבייסיטר ובמשפחה. פעם הייתי עובד כשהייתי מחליט לעבוד, היום יש לי סדר יום".
אז נכון, שבן בן ה-39 אולי עושה קולות של המבוגר האחראי, אבל זה לא אומר שהוא מהדור שגדל על תקליטים - אולי יותר בכיוון של קסטות. בבית אביו, עוד לפני שהוא עצמו הפך לכזה - שמעו דווקא לא מעט כאלו. "המוזיקה הראשונה שצרכתי היתה על ויניל מהספרייה של ההורים שלי", הוא נזכר. את הזיכרון הזה החליט שבן לשמר והשבוע, לכבוד "יום התקליט" שיצויין ב-16 באפריל, הוא יוציא גרסת ויניל לאלבומו "תרגיל בהתעוררות".
רבים הוציאו השנה גרסאות ויניל לאלבומיהם. יש בזה קצת אלמנט טרנדי?
"יכול להיות שיש בזה אלמנט של אופנה אבל אני אישית לא בא משם, זו פעולה מאוד רומנטית מאוד ובעיקר שמחתי שתהיה לי גרסת ויניל כזאת בבית. אופנה על כל גווניה, גם בביגוד וגם במוזיקה, זה עניין מעגלי - דברים חוזרים למעגל ויוצאים ממנו. עניין הויניל יצא מהאופנה לזמן מוגבל ואז חזר ונשאר. אנשים מבוגרים יותר שגדלו על זה הדבר הזה, וגם צעירים היפסטרים שנגנבים מזה צורכים את זה לאורך שנים".
מעבר לזיכרון והרומנטיקה - הויניל לא מאוד שימושי בימינו. זה בטח לא כלכלי עבורך
"הפעולה הזאת היא בטח לא כלכלית, יש קהל קטן לתקליטים. אני אפילו פחדתי להציע את זה לחברת התקליטים אבל הם זרמו איתי. הסאונד הוא אחר - אפשר לומר שהוא יותר טוב או פחות טוב אבל הוא ללא ספק אחר. זה יפה שתקליט זה דבר שצריך נורא להיזהר עליו שלא יישרט. בדיגיטל אתה לא צריך להיזהר ואני שומע מוזיקה רק בדיגיטל כבר כמה שנים, אבל הדבר הזה - חרדת הקודש ליצירה האמנותית דרך הפחד שיקרה לה משהו - יש בזה משהו סימבולי".
אבל סימבוליזם והעדפת הסאונד הנוסטלגי על הפן הכלכלי בצד - שבן לא ממהר לשכוח את תחנות הרדיו ואת חשיבותן לארנק. כן, הוא מבין בדיוק באילו תחנות ישמיעו אותו ואיפה לא, וממש לא נעלב מזה. "אני עובד מספיק שנים. היו ימים שהושמעתי יותר בגלגלצ והיו ימים שפחות. זה תמיד כיף מבחינתי שמשמיעים אותי. מצד שני, יש תחנות אזוריות שבחיים לא ישמיעו אותי וזה נראה לי הגיוני. לא זכור לי ש'רדיו לב המדינה' השמיע אותי".
למה זה קורה לדעתך?
"אני לא מתעסק באיך הם תופסים אותי אלא באיך הם תופסים את עצמם. מבחינתם הם משמיעים מוזיקה ים תיכונית או מוזיקה שהיא מאוד קצבית וזה בסדר. אם פתאום אשמע שיר שלי בתחנה כזאת - אשמח".
שלומי שבן יופיע ב-16 באפריל באוזן השלישית בתל אביב ובזאפה ירושלים.
