החיים באצבע הגליל יקרים מבת"א - והשכר נמוך משמעותית

הפערים בין המרכז והפריפריה הצפונית ביותר במדינת ישראל אינם מצטמצמים ובתחומים מסוימים אף הולכים ומתרחבים. כך עולה מדו"ח חדש שהופק לקראת ועידת אצבע הגליל שתתקיים במכללת תל חי ביום חמישי הקרוב.

הנתונים שנאספו בדו"ח כוללים את רמת החינוך באזור (אחוז הזכאים לבגרות ירד בעשור האחרון בצורה משמעותית); רמת התעסוקה ואופיה; ושיעור מקבלי הקצבאות. את הדו"ח ערך פרופ' דורון לביא מהחוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל-חי, עם חברת פארטו שבה הוא מנכ"ל שותף.

הנתון אולי המשמעותי ביותר, מתייחס לנושא התעסוקה, המהווה שיקול מרכזי במעבר אוכלוסייה חזקה לאזור והישארותה של אוכלוסייה קיימת. מהנתונים המתפרסמים בדו"ח עולה כי השכר הממוצע באזור אצבע הגליל נמוך ב-16 אחוז מהממוצע הארצי, ופער זה נשמר כבר כעשור. מה שגרוע אף יותר הוא שממוצע המשתכרים עד שכר מינימום גבוה בכ-9 אחוז מהממוצע הארצי.

"תמהיל המשרות הקיים, ביישובי אצבע הגליל, מורכב בעיקר מעבודות בשכר נמוך או מעבודות במשרה חלקית והשכר הממוצע הנמוך יחסית של שכירים ביישובי אצבע הגליל, מעיד על היעדר תעסוקה איכותית המתאימה למועסקים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה", אמר פרופ' לביא. בהתייחס למקבלי הקצבאות, קיים הבדל בין הרשויות החזקות באזור (המועצות האזוריות והמושבות) בהן הממוצע נמוך בהרבה מהממוצע הארצי, ולעומתן הרשויות העירוניות – קריית שמונה, צפת, חצור הגלילית וטובא זנגריה – בהן רמת מקבלי הקצבאות גבוהה בהרבה מהממוצע הארצי.

הפרדוקס הוא כי למרות היכולת הנמוכה, יוקר המחיה באזור גבוה כמו בשאר אזורי הארץ ולעתים יותר. "היית מצפה שמצב כלכלי כזה יביא לירידה ביוקר המחיה אולם המצב בצפון הפוך", אמר היום פרופ' לביא בשיחה עם ynet. "מאחר ומדובר בכמות קטנה של תושבים אין תחרות ואפילו לרשתות לא משתלם להתחרות. נוצר מצב שמלבד במחיר הדיור, שזול פה יותר בגלל מחירי הקרקעות הנמוכים, המחירים של מוצרי צריכה בחנויות גבוהים יותר מאשר בירושלים ואשדוד, ולעתים אף מאלו שבתל אביב". בתחום נוסף, שגם הוא משפיע על חיזוק האוכלוסיה - החינוך, ישנם גם כן פערים והם אף התרחבו בצורה משמעותית בשנים האחרונות.

פחות זכאים לבגרות

שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי יב' המתגוררים באצבע הגליל, (בניכוי טובא זנגריה וחצור הגלילית, שהן בעלות נתוני חינוך נמוכים במיוחד 33%, 35.7%, בהתאמה), הרי שממוצע יישובי אצבע הגליל נמוך מהממוצע הארצי (פער של 2%). הפער התרחב בעשר השנים האחרונות: מכ - 7% בשנת 2004 לכדי 13% בשנת 2014. הרשויות היחידות אשר ממוצע הבגרויות שלהן גבוה מהממוצע הארצי הן המועצות האזוריות גליל עליון (67%), מרום הגליל (62%) ועמק הירדן (78.7%).

כמו כן התרחב הפער בשיעור הזכאים לתעודות בגרות, שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות בהשוואה לממוצע הארצי. הפער התרחב מכ–5% בשנת 2004 לכדי 13% בשנת 2014.

הסיבה לפערים האלה, מאמין פרופ' לביא היא חוסר השקעה ממשלתית מחד ("הצפון לא היה בפוקוס של הממשלה") וחוסר שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות באזור מאידך. "כיום יש ניצנים של שיתוף פעולה כזה", הוא אומר, "וזו הדרך הנכונה לשפר את המצב".

השינוי המשמעותי הוא אומר, הוא בתוכנית הממשלתית שהוא שותף לגיבושה בימים אלה, ואמורה להפנות משאבים במיליארדי שקלים לאזור הצפון, כפי שהיה בעשור האחרון באזור באר שבע. "אני מאמין שהתוכנית הזו, אם תיושם, תוביל לשינוי משמעותי בתוך מספר שנים לאחר תחילתה", אמר.

פרופ' דורון לביא(צילום: אביהו שפירא)

הדו"ח יוצג ביום חמישי הקרוב בוועידת אצבע הגליל ע"ש אלעד ארליך, שתתקיים במכללה האקדמית בתל חי. הדובר המרכזי בוועידה יהיה שר האוצר משה כחלון, וכן יתקיימו בה פאנל ראשי רשויות, ומושבים בנוגע לקרקעות, קהילות צעירים באזור ופרויקט המזון הרפואי המתוכנן בגליל.

הוועידה היא פרי יוזמה משותפת של המכללה ותנועת שינוי כיוון, הפועלת לקידום האזור. "אנחנו חייבים לקדם עצמנו כאזור בפני עצמו – אצבע הגליל - כי אחרת אף אחד לא יעשה זאת למעננו". אומרים בתנועה. "ברור כי לאזור שלנו אתגרים ייחודיים ושונים מחיפה ומיקנעם".