אז בכר דיבר באנגלית, סו וואט? / טור

• לטבלת ליגת העל
  

בואו נרגיע. באר-שבע לא שמטה נקודות מול מכבי חיפה בגלל שהמאמן שלה קשקש כמה מילים באנגלית. זה קרה בגלל שהיא שיחקה לחוצה, בגלל שההגנה שלה עשתה טעויות, בגלל שדודו גורש נרדם על הקו וגם בגלל שממול עמדו כמה שחקנים שיודעים כדורגל והיו מאוד נחושים לא להפסיד.

אני לא ממש מאמין באפקטיביות של המלחמות הפסיכולוגיות בין מאמנים – ולא משנה אם זה מוריניו, ונגר או בכר – ולדעתי ההשפעה שלהן על היכולת במשחק נמוכה ממה שנוטים לייחס להן. אבל עדיין אני מת עליהן. אני אוהב את חילופי העקיצות והמסרים, את הכותרות שמוסיפות אקשן, ואם אפשר להשחיל קצת הומור, ושגם השחקנים יצטרפו למסיבת ההצהרות השנונות, אז בכלל יהיה פה שמח.

זה בונה לנו מתח, מעשיר את הסיפור ומזכיר לנו משהו שאנחנו - אנשים שמעריצים מנהיגים נרגנים וחמורי סבר - שוכחים לא פעם: אחרי ולפני הכל, כדורגל זה שואו. אז בכר עבר לאנגלית ונתן כמה רגעים של שואו. יאלל'ה תפדאל. ואם לקראת המשחק מול סכנין תעבור לערבית, בכלל נעשה פה חפלה.

יש משהו מאוד צבוע בתקשורת שאורבת ומנג'סת בניסיון לחלץ מהמרואיין כותרת (אהלן שדרי קווים שמעיקים במחזור 4 עם המנטרה "למה אתה פוחד להגיד את המילה אליפות?"), אבל כשזה כבר זורם ומשחרר אמירה שהיא מחוץ לפרוטוקול העבש של קלישאות ספורט, לא עוברות שתי שניות עד שהוא מתחיל לחטוף.

אז לא, אליפות זו לא מילה גסה. אבל גם עקיצה שנונה לא.

פואד, מימר ומחאת המנויים הצהובה

ועוד כמה הערות על ספורט והחיים בכלל:

1. במכבי ת"א כדורסל מזיעים ממאמץ להתחזק בקליברים רציניים לעונה הבאה. אין לי מושג אם סוני ווימס, מייק צירבס וקווינסי מילר יביאו את השינוי, אבל הם כבר כשלו במשימה הראשונה שלהם – מחאת המנויים עדיין בוערת.

2. גם שרון מימר מזיע. ההצהרות שלו ("יש לנו סגל שרובו מליגה א'") הן אולי נכונות, אבל העיתוי שבו הוא בחר לשלוף אותן ממש לא. זה לא אותו סגל שרץ חמישה ניצחונות רצופים וסידר לו (בצדק) יופי של כתבות בתקשורת?

3. ובטח שמעתם על קו ההגנה של פרקליטי פואד בן אליעזר במשפט השוחד: "זכרונו נפגע ואירועים שלמים נשתכחו ממנו", וגם "זו הייתה הלוואה בין חברים". למה אני מקבל את הרושם שפואד הוא המועמד האולטימטיבי לניהול מכבי נתניה?