זוכרים דרך המילים: ספרות על השואה

כבכל שנה מתייחדת מדינת ישראל עם זכרם של ששת המיליונים, קורבנות המלחמה שטרפה את קלפי הסדר האנושי. גם היום, יותר משבעים שנה לאחר סיומה, מהדהדות זוועות השואה מעל דפי הספרות. אינספור סיפורים אישיים, ספרות תיעודית ומחקרים רואים אור בכל שנה, ונראה כי ככל שאנו מתרחקים מהמלחמה, כך קטנה הבנתנו את המאורעות. ליקטנו עבורכם את הספרים הבולטים שראו אור לאחרונה ושמספרים את סיפורו של היחיד כמו גם את האובדן הקולקטיבי הבלתי נתפס של הימים ההם.

שלוש מחברות קטנות, מלאות בכתב יד צפוף שכתבה ילדה קטנה הפכו את סיפורה של ינינה השלס לייחודי, אפילו בנוף מחקר השואה. לאחר שכל משפחתה נספתה, הצטרפה ינינה לקבוצה של משוררים ואנשי רוח במחנה, שנהגו לכתוב שירה בליבה של התופת. סיפורה של הילדה-המשוררת הגיע לאוזניו של הסופר מיכאל בורוביץ', שלאחר הימלטותו דואג להצילה רגע לפני מותה. היומן, שכתבה מיד לאחר צאתה מהמחנה, מתאר את האימה ואת דרכי הישרדותה, לצד תאריכים ופרטים היסטוריים חשובים שתרמו למחקרים רבים.

ינינה שרדה את המלחמה בעוברה ממקום מסתור אחד למשנהו. היומן שרד גם הוא בזכות בורוביץ', שבסוף שנות ה-50 תרם אותו למוזיאון בית לוחמי הגטאות. היומן תורגם לשפות רבות, ביניהן ספרדית, גרמנית ורוסית ועובד למחזות בימתיים.

שרלוטה, מאת דוד פואנקינוס (הוצאת "ידיעות ספרים")

דוד פואנקינוס ("העדינות") משרטט ב"שרלוטה" את חייה הקצרים של האמנית שרלוטה סלומון, שנולדה בגרמניה בזמן מלחמת העולם הראשונה ואיבדה את אמה - שהתאבדה כשהיתה בת תשע.

בספר מתואר כיצד נשלחה האמנית הצעירה על ידי אביה מגרמניה לצרפת - שם תיעדה במשך שנה את תולדות משפחתה ב-1,300 ציורים המלווים בטקסטים, וכיצד הועברה בסופו של דבר לאושוויץ כשהיתה בהריון ונשלחה מייד לתאי הגזים. שרלוטה זכתה להכרה רק לאחר הירצחה ועבודותיה מוצגות כיום במוזיאון להיסטוריה יהודית באמסטרדם.

רלי - נערה מבלגרד בזהות בדויה, מאת רלי אלפנדרי פרדו (הוצאת "יד ושם")

רלי פרדו, אמו של תמיר פרדו שהיה ראש המוסד הישראלי, איבדה את כל משפחתה במחנות ועלתה לישראל לבדה. בספרה היא מתארת את הילדה שהיתה ואת יכולתה של ילדה קטנה להסתגל לפחד ולעולם שמשתנה.

כילדה היא הסתתרה במזווה קטנטן בבלגרד, כשרק הספרים שקראה אירחו לה לחברה. אחרי שגרמניה כבשה את יוגוסלביה, ואביה נלקח למחנות, מסרה אותה אמה לאחותה שהתנצרה, בניסיון להציל את חייה. בני המשפחה חששו, ולאחר זמן מה הם שלחו אותה לכפר, שם ידעה עוני, מצוקה, ומחסור. רלי מספרת על תחושותיה העמוקות משנות המלחמה בכנות ובפתיחות. אלה בולטים בעיקר על רקע הנחת המשפחתית שרוותה שנים לאחר מכן. 

הספר הוא פרויקט משותף של אתי ושרה, אמא ובת. האם מספרת בפרוטרוט את מה שעבר עליה במחנה הנורא מכולם - אושוויץ. שרה היתה רק בת 14 כאשר נשלחה לשם ונותרה היחידה מכל משפחתה שנספתה בתאי הגזים. בנוסף למפגש המשפחתי, נחשף הקורא גם למפגש הדורות השונים כל כך - דור הניצולים שהסתגר בשתיקה עד שבניהם ובנותיהם היו מוכנים לבוא ולשאול. "קשה לאדם להאמין ששולחים אותו למוות על לא עוול בכפו וללא סיבה הגיונית", כך כותבת אתי את דבריה של שרה. זהו עוד ניסיון משותף של שתיהן להבין באמת את הנפש ששרדה ולתאר עבור הדורות הבאים את סיפו חייה.

בית על מים רבים, מאת אמונה אלון (הוצאת "כנרת, זמורה ביתן")

במרכזו של הרומן עומד יואל בלום, סופר מצליח, בישראל ומחוצה לה. יואל מפר יום אחד את ההבטחה שנתן לאמו ובה נשבע לא לדרוך לעולם על אדמת הולנד. במהלך שהותו באמסטרדם הוא נחשף לעברה של העיר בתקופת המלחמה ולאט לאט גם לעבר שעד אז הוסתר ממנו. אמונה אלון עוסקת בספר בדור שעזב את אירופה כילדים - כאלה שאין להם זיכרונות ממשיים מן המלחמה, אך בכל זאת חוו אותה על בשרם, על כל המשתמע מכך.

הדובי של פרד, איריס ארגמן, עם איורים מאת אבי עופר (הוצאת "הקיבוץ המאוחד")

פרד לסינג, עומד במרכז ספר הילדים שכתבה איריס ארגמן על סיפור הישרדותו. ארגמן התאהבה בדמותו של הילד ההולנדי שנשאר צמוד לדובון שעובר איתו את תקופת המלחמה. לאחר שנים נתרם הדוב למוזיאון "יד ושם" ומשך אליו סקרנים רבים מרחבי העולם. פרד, שהוסתר במהלך המלחמה, מהגר עם הוריו לארה"ב עם סיום המלחמה, בה הוא מתגורר עד היום. באחרית הדבר שהוסיפה המחברת, היא מתארת גם את פרידתו מכמירת הלב של פרד מהדובי ובנוסף, מצורפת תמונתו של הדוב האמיתי - חיבור מצמרר לאמיתות הסיפור.

גטו וילנה, מאת אברהם סוצקובר (הוצאת "עם עובד")

בקיץ 1944, לאחר שהטיסו השלטונות הסובייטיים את המשורר אברהם סוצקבר ואת אשתו מן השטחים שבשליטת הנאצים אל החופש, התמסר המשורר מיד למשימה לכתוב חיבור על השואה שתמחוללת בווילנה עירו. זה היה בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, וככל שהיא התקרבה לסיומה, כן הלכו והתבררו הממדים הבלתי נתפסים של רצח היהודים. ספרו של סוצקובר הוא אחד מהחיבורים הראשונים המתעדים את זוועות הנאצים ואת התנגדות היהודים על פניה השונות. בין השאר הוא מפרט את התנאים הקשים מנשוא של הגטו, הפעילות החינוכית והתרבותית והקמת המחתרת היהודית.