מפעל זכוכית מהתקופה הרומית התגלה באזור חיפה
במהלך העבודות להקמת מסילת רכבת העמק נתגלו שרידי כבשני זכוכית עתיקים מלפני 1,600 שנה. פרופ' מאוניברסיטה בלונדון: " זו תגלית מרעישה, שיש לה משמעות רבה להבנה של מערכות הסחר הבינלאומי בזכוכית בעת העתיקה"
תגלית ארכיאולוגית חשובה למרגלות הכרמל: מרכז עולמי לייצור זכוכית - הקדום ביותר שהתגלה בארץ ישראל, נחשף באזור חיפה על-ידי אנשי רשות העתיקות.
במהלך חפירות של רשות העתיקות שנערכו באתר העבודות להקמת מסילת רכבת העמק, בין צומת העמקים לצומת יגור, נתגלו שרידי כבשני זכוכית עתיקים, שעל פי הערכות ייצרו זכוכית בכמות מסחרית ברחבי האימפריה הרומית.
הכבשנים, שנוצרו לפני 1,600 שנה, הם עדות לכך שארץ ישראל הייתה אחד ממרכזי ייצור הזכוכית החשובים ביותר בעולם העתיק. "מדובר בתגלית חשובה מאוד לתולדות תעשיית הזכוכית בארץ ישראל ובעולם כולו", הסבירה יעל גורין-רוזן, ראש מדור זכוכית ברשות העתיקות. "העדויות ההיסטוריות מהתקופה הרומית מספרות שאזור עמק עכו היה ידוע בחול המשובח שנמצא בו, שהתאים ביותר לייצור זכוכית. בדיקות כימיות שנעשו לכלי זכוכית באותה התקופה, שנתגלו עד כה באתרים באירופה ובספינות טרופות באגן הים התיכון, העידו על כך שמקור הזכוכית נמצא באזורנו. כעת, לראשונה, נמצאו הכבשנים שבהם יוצר חומר הגלם שמהם הופקו אותם הכלים".
חפירת הכבשנים עוררה בשבועות האחרונים התרגשות רבה בקרב חוקרי זכוכית ברחבי העולם. חלקם אף הגיעו במיוחד לישראל בכדי להתרשם מקרוב. לדברי פרופ' איאן פריסטון מ'יוניברסיטי קולג' בלונדון, "זו תגלית מרעישה, שיש לה משמעות רבה להבנה של מערכות הסחר הבינלאומי בזכוכית בעת העתיקה. ארץ ישראל היוותה מרכז ייצור בקנה מידה עולמי ומכאן נפוצה בכל רחבי הים התיכון ואירופה".
האתר בעל החשיבות העולמית התגלה במקרה בקיץ האחרון בתוואי רכבת העמק החדשה, על ידי מפקח רשות העתיקות הארכיאולוג עבד אל-סלאם סעיד. במהלך עבודות תשתית להקמת המסילה שבוצעה על ידי חברת 'נתיבי ישראל', ראה לפתע בחתך האדמה גושי זכוכית, רצפה ושכבת אפר. הוא עצר את העבודה במקום, והחל בחפירה ארכיאולוגית, שתוצאותיה החשובות מתבררות היום. "חשפנו את שברי הרצפות, שברי לבנים מזוגגות מקירות ומתקרת הכבשנים, ושבבי זכוכית גולמית נקייה", שחזר אל-סלאם סעיד. "ההתרגשות שאחזה בנו כשהבנו את חשיבות הממצאים הייתה גדולה ביותר".
ניסים פרץ, מנכ"ל חברת 'נתיבי ישראל' אמר כי שמירת העבר והמורשת נלקחים בחשבון בעבודות להקמת רכבת העמק. "התגלית החשובה מזכירה לנו את השליחות הציונית שבה אנו עוסקים, פיתוח מדינת ישראל ותשתיות התחבורה שלה", הוא אמר.
הכבשנים שנחשפו היו בנויים משני תאים: תא אחד אליו הוכנסו חומרי בעירה ליצירת חום גבוה מאוד, ותא התכה, שאליו הוכנסו חומרי הגלם של הזכוכית (חול ים נקי ומלח הנתרן), שהותכו בטמפרטורה של 1,200 מעלות, במשך שבוע-שבועיים, עד ליצירת גושי ענק של זכוכית גולמית שמשקלם הגיע ל-10 טונות. בסוף התהליך הכבשנים קוררו, גושי הזכוכית הגדולים שנוצרו שוברו לגושים קטנים יותר, ונמכרו לבתי מלאכה לצורך התכה חוזרת ליצירת כלים.
בתקופה הרומית הקדומה, התרחב השימוש בזכוכית, בשל תכונות של שקיפות, יופי, ומהירות הכנת כלים בשיטת ניפוח. כך, לדוגמה, בלוח תעריפים שהפיץ הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס בראשית המאה ה-4 לספירה, נכתב שישנם שני סוגי זכוכית: זכוכית יהודאית (מארץ ישראל) וזכוכית אלכסנדרונית (מאלכסנדריה שבמצרים). הזכוכית היהודאית הייתה ירקרקה וזולה יותר לעומת זו שיוצרה במצרים.
בחודשים הקרובים, אומרים ברשות העתיקות, יועתקו הכבשנים לבית חינוך כרמל זבולון שבתחום המועצה האזורית זבולון שם יישמרו.
לפנייה לכתב/ת 
