.jpg)
חדש באקדמיה: רובוט במקום מרצה
איך מתנהל שיעור עם מרצה שמדבר מתוך טאבלט המחובר למקל על גלגלים ולבוש בחליפה? הצטרפנו לשיעור בקורס חקר העתיד באוניברסיטת תל אביב, המועבר לראשונה בידי רובוט וגילינו שבקרוב יהיו לו באמת עיניים בגב
לא, זה לא מדע בדיוני, מסתבר שהעתיד כבר כאן. לראשונה בישראל מועבר קורס באקדמיה באמצעות רובוט טלפרזנס (נוכחות מרחוק). איך זה עובד? הרובוט מונע על גלגלי סגווי, נשלט מרחוק, מופעל באמצעות WIFI וכולל טאבלט שדרכו ניתן לראות ולשמוע את המרצה שאינו נוכח במקום.
לכתבות נוספות בערוץ לימודים
"כיום ישנם כ-5,000 רובוטים מסוג זה ברחבי העולם, והתחזית היא שכל שנתיים יוכפל מספרם", אומר ד"ר רועי צזנה, המנהל האקדמי בקורס חקר העתיד, שנלמד במסגרת תוכנית להב פיתוח מנהלים באוניברסיטת תל אביב. "המחיר של הרובוטים האלו יורד משמעותית בשנים האחרונות, ואין ספק שב-5 השנים הבאות נראה שימוש גובר בהם גם בתחומים שלא חשבנו עליהם בעבר". צפו בשיעור שמעביר ד"ר צזנה באמצעות הרובוט:
- מה היתרון של רובוט כזה באקדמיה?
ד"ר צזנה: "הגוף הביולוגי שלך יכול להיות בצד אחד של העולם, והגוף הרובוטי בצד השני של העולם. זה מאפשר למרצים מרחבי העולם ללמד גם באקדמיה בישראל מבלי לטוס לכאן. זהו גם פתרון טוב למרצים כמוני שנמצאים כעת בשנת שבתון בארה"ב ולא רוצים לדחות את הקורס בשנה.
"אם אפשר להביא מרצה בגוף הביולוגי שלו, כנראה שזה עדיין עדיף, אבל ברגע שיש רובוט זה מאפשר להביא כל מרצה בעולם שיסתובב בכיתה ויעביר סדנאות".
"האקדמיה מפגרת אחר התפתחויות המידע"
"זו המהפכה הפרדיגמאטית הבאה של האקדמיה", אומר ד"ר למדעי-המדינה שי הרשקוביץ, "הרי כל המודל האקדמי הוא מאוד מיושן. זה מוסד שקיים מאות שנים והוא מפגר אחר ההתפתחות של עידן המידע. שילוב רובוטים באקדמיה בהחלט יסייע למוסד הזה להתקדם לדור הבא של ההוראה.
"ישראל עדיין מפגרת בתחום, ביחס לארה"ב שהיא חוד החנית של הפיתוח הטכנולוגי, אבל אני מאמין שגם אנחנו נהיה שם. זה יקרה ברגע שיובן הפוטנציאל המסחרי של שימוש ברובוטים. הקמה של חברות סטרט-אפ שינסו לשפר את תפקודי הרובוט תגרום לקפיצת מדרגה משמעותית בשימוש בהם".
- האם המרצים צריכים לדאוג שמא יוחלפו בידי רובוטים?
שירלי קנטור, סטודנטית בקורס: "אין למרצים סיבה לדאגה, אבל הם צריכים להיות מספיק צנועים כדי להבין שבינה מלאכותית יכולה להתעלות עליהם ביכולות, ולהיערך לכך בהתאם על-ידי חידוד היכולות שלהם ביחס לרובוטים".
ד"ר צזנה: "זה קורה כבר היום. הרובוט מחליף חלק מהמוח שלי. הרי כשאני אומר לרובוט לזוז קדימה, אני לא באמת שולט על הגלגלים שלו ומחשב את שיווי המשקל – את זה עושה המוח הרובוטי. אבל יחלפו עוד 10-20 שנה עד שבינה מלאכותית תבוא לידי ביטוי בצורה מובהקת יותר".
האם גם לסטודנטים יהיה רובוט שילמד במקומם?
ומה עם הסטודנטים? אם למרצה יש פטור מ"נוכחות" בשיעור, האם גם להם בעתיד יהיה רובוט שיגיע במקומם? ד"ר הרשקוביץ: "המרצה לא באמת פטור מנוכחות, אלא להיפך. נדרש ממנו תפקוד הרבה יותר גבוה כשהוא מלמד בשלט רחוק".
ד"ר צזנה: "כבר היום זה מאפשר לתלמידים שמאושפזים בבתי-חולים להיות נוכחים בשיעור בבית-הספר באמצעות רובוט טלפרזנס, למשל".
קנטור: "אני חושבת שאם אין מגבלה אמיתית להגיע לשיעור, עדיין יש ערך מוסף בהגעה פיזית לשיעור. הערך של האינטראקציה הבינאישית הוא גבוה. משהו במפגש האמיתי כולל ניואנסים שלא עוברים לגמרי בשידור מרחוק".
אודי אהרוני, מנכ"ל להב פיתוח מנהלים, מוסיף: "אנשים עדיין זקוקים לחברותה כדי ללמוד. העובדה היא ששיטת ההוראה של 'למידה מרחוק' די נכשלה. אנשים לא יושבים בבית לבד יותר מכמה דקות כדי לצפות בסרטון. אפילו סרטוני 'טד' התקצרו מ-18 דקות ל-6 דקות.
"אנשים נוטשים את הקורסים המוקלטים, מפני שהם צריכים את הקשר הבלתי אמצעי ואת המסגרת. עדיין לא מצאנו את המודל המנצח, אבל נראה שזהו פתרון ביניים טוב יותר. זה לא סרט וידיאו מוקלט שבו הקשר הוא חד-כיווני, אלא המרצה נוכח בצורה מסוימת בכיתה והתקשורת היא דו-כיוונית".
יותר מאשר מקל מטאטא על גלגלים
הרובוט, המכוסה בחליפה, נע במסדרונות האוניברסיטה במין טבעיות גמורה. סטודנטים שנתקלים בו לראשונה מגיבים בפליאה, אבל אחרי שמתרגלים לרעיון זה הופך לעניין די טריוויאלי.
כשמרצה מסביר, לרוב הוא משתמש גם בשפת-גוף. כרגע, האנושיות של הרובוט באה לידי ביטוי בעיקר בהבעות פניו של המרצה, בעובדה שהוא מתנייד, ובחליפה התלויה עליו. בשביל מה צריך את החליפה? "החליפה נותנת האנשה מסוימת", מסביר ד"ר צזנה, "היא נותנת לסטודנטים הרגשה שיש מולם יותר מאשר טאבלט על מקל של מטאטא עם גלגלים. זה איזשהו ייצוג של בן-אדם, שמאפשר להתחבר לרובוט בקלות רבה יותר".
- מניסיון של השיעורים הראשונים, מה דורש שיפור בתפקוד הרובוט?
ד"ר צזנה: "יש מה לשפר מבחינת התקשורת, ובנוסף אנחנו עובדים על מצלמות מהדור הבא שיאפשרו למרצה לראות לכל הכיוונים, ואז באמת אפשר יהיה לומר שלמרצה יש 'עיניים בגב'. כיום המיקרופונים שעל גבי הרובוט מאפשרים לו לקלוט שמע ברמה גבוהה מאוד, אבל ייתכן שבעתיד, אם ייעשה שימוש ברובוט באודיטוריום מול 200 סטודנטים, נציב יותר מיקרופונים ברחבי האולם, כדי שהמרצה יוכל לשמוע באיכות גבוהה גם את הסטודנטים שיושבים רחוק".
אם למרצה אין כריזמה - הרובוט יבליט זאת
אז איך הנוכחים בכיתה מסכמים את חווית השיעור החדשה? קנטור: "למעט תקלות בתקשורת, שלעתים גורמות לתמונת המרצה לקפוא על הטאבלט, בסך הכל ההרגשה היא די טבעית. אני מאמינה שאלו חבלי לידה שעם הזמן ישתפרו".
ד"ר הרשקוביץ: "יותר קשה לעשות דיון בכיתה כשכולם מתפרצים, כי למרצה קשה לעקוב אחרי הדינאמיקה הזו. בשלב הזה הדיון צריך להיות יותר מובנה. בנוסף, אנשים עדיין רוצים את המגע האנושי. אבל זה עניין של חינוך. היינו רגילים שנים לצורת הוראה פרונטאלית, וייקח זמן לעבור לצורת הוראה דיגיטלית".
אביב לנדאו-ארצי, סטודנטית בקורס, מסכמת: "הנוכחות של המרצה בתוך הרובוט מאוד תלויה באישיות שלו. אם למרצה אין כריזמה, סביר להניח שרובוט יבליט את היעדר הכריזמה שלו. אבל אם המרצה הוא כריזמטי, מעניין ומנהל דיון ושיח בכיתה - אז הטכנולוגיה לא בהכרח תפחית מאיכותו".
לפנייה לכתב/ת 
