איך נראה האמוג'י של הכנענים?
3,800 שנים לפני הסמיילי, ישבו כורים כנענים במכרות הטורקיז בסיני והמציאו את האלפבית שהתגלגל גם לעברית. תערוכה חדשה במוזיאון ישראל "פרעה בכנען: הסיפור שלא סופר" מזמינה את המבקרים לכתוב באלפבית הראשון בעולם. ויש גם אפליקציה
בשיתוף מוזיאון ישראל
דמיינו לעצמכם את מדבריות סיני הצחיחים. אתם במאה ה-18 לפנה"ס וסביבכם עובדים כנענים במכרות המנוהלים על ידי הממלכה הפרעונית. מתברר שאותם כורים אחראים לאחת ההמצאות ששינו את ההיסטוריה ומשפיעות עלינו עד היום - האלפבית. עד היום, בכל משפט שאנחנו כותבים, מסתתרת לה דרישת שלום מאותם כנענים, תושבי ארץ ישראל הקדומה, כפי שמוצג בתערוכה חדשה שנפתחה במוזיאון ישראל - "פרעה בכנען: הסיפור שלא סופר".
הישראלי הממוצע נחשף לממלכת הפרעונים בעיקר בכל מה שקשור ליציאת מצרים, אך הסיפור העמוק בין מצרים לישראל הקדומה ובניה מתחיל הרבה קודם. "פרעה בכנען" מציגה לראשונה בעולם את סיפורה של התקופה שבה שלטה האימפריה המצרית על ארץ ישראל הקדומה - היא ארץ כנען.
לפי התנ"ך, בתקופה זו התרחשה "יציאת מצרים". הממצאים מאותם ימים מעידים כי תקופה זו התאפיינה בקשר הדדי בין האימפריה הכובשת לערים הכנעניות. אלפי שנים לאחר מכן, ולמרות שסיפור שלטונה של האימפריה המצרית על ארץ כנען לא סופר עד כה לקהל הרחב, ניתן לקבוע בבירור כי קשר זה משפיע על כולנו עד היום.
המפגש בין התרבות המצרית לתרבות הכנענית הוביל, בין היתר, לאחת ההמצאות החשובות ביותר בעולם - האלפבית. כורי טורקיז כנענים שהועסקו על ידי המצרים במכרות בחצי האי סיני נחשפו לכתובות המפארות מקדש שהיה במקום. הם התרשמו כל כך מהכתובות עד שרצו גם הם לכתוב הקדשות לאלים שלהם.
ד"ר ערן אריה, מאוצרי התערוכה, מספר כי "כיוון שהיו כנענים, ולא ידעו לקרוא את כתב התמונות המצרי המסובך, הם לקחו מתוכו 30 סימנים בלבד והביעו באמצעות כל סימן את העיצור הראשון בתמונה, אותה הוא מייצג. כך, למשל, ציור של דג מבטא את האות ד' וציור של נחש מבטא את האות נ'. פשטותה של המצאה זו והקלות שבה ניתן ללמד אותה, הביאה למהפכה שאת פירותיה אנו קוצרים עד עצם היום הזה".
במיוחד לתערוכה השיק המוזיאון אפליקציה מיוחדת (Pharaoh in Canaan) שבה המבקרים ובמיוחד הילדים יוכלו לכתוב את שמם באלפבית הקדום בעולם. כיום מכנים אותו "פרוטו-סינאית", אך כל השפות המערביות בעולם הושפעו ממנו וגם היום אפשר למצוא דמיון בין האותיות העבריות והלועזיות לסימנים בהם השתמשו אותם כנענים לפני 3,800 שנה.
התהליך הזה של המצאת האלפבית הפוך לתהליך הקיים כיום בו נעשה שימוש נרחב באלפבית בעולם המערבי, אך יותר ויותר אנשים "חוזרים" להירוגליפים העתיקים בעזרת האמוג'י של היום בו ניתן לתקשר בלי אותיות.
מלבד ההיכרות עם האלפבית הקדום, מצבות ניצחון, כתובות קיר ושרידים ארכאולוגיים יגרמו למבקרים בתערוכה לחוש את הנוכחות המצרית בכנען. התוצאות הדרמטיות של המפגש בין התרבויות מוצגות באמצעות שחזורים מונומנטליים של חלקי מבנים ובאמצעות פסלי מלכים ומגוון פריטים מחיי היומיום ובהם תכשיטים, כלי תמרוקים, מראות, כלי אבן וחרס ועוד. לילדים ממתינה בתערוכה חוברת הפעלה שתאפשר להם להבין בצורה פשוטה מי היה פרעה, מה לבשו הפרעונים, וכיצד המציאו את האלפבית.
בפסח הקרוב הכניסה למוזיאון ישראל תהיה חינם לכל הילדים עד גיל 17. כל התערוכות ובהן גם "פרעה בכנען" יהיו פתוחות לילדים ללא תשלום. בנוסף, צפויות פעילויות לכל המשפחה וכתב חידה אתגרי שיהפוך את הגלריות לזירת הרפתקאות ענקית בעקבות הפרעונית.
לפנייה לכתב/ת 
