כשקפיטליזם וסוציאליזם מתנגשים בתורה

לאחר שקראנו את פרשת תזריע העוסקת בדיני המצורע, במראות שעל גופו ובתהליכי ההוצאה אל מחוץ למחנה של המצורע, בפרשת מצורע אנו מוצאים את תהליכי ההיטהרות של המצורע.

 טורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית

אחרי שהכהן מוודא שאכן הגיע השלב של החזרה למחנה, יש תהליך שלם של היטהרות שכוללת מספר רכיבים שונים, כפי שמופיע בפרק יד פסוק ד: וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב: וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים: אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ וְאֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת הָאֵזֹב וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה עַל הַמַּיִם הַחַיִּים: וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה: וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר אֶת בְּגָדָיו וְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר וְאַחַר יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ שִׁבְעַת יָמִים: וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ וְכִבֶּס אֶת בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר: וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח שְׁנֵי כְבָשִׂים תְּמִימִם וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן: וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר אֵת הָאִישׁ הַמִּטַּהֵר וְאֹתָם לִפְנֵי יְהֹוָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

בשלב זה ישנה דרישה מהמצורע שעובר תהליך להביא 3 כבשים (שניים זכרים ואחת נקבה) לטובת קורבן אשם, קורבן חטאת וקורבן עולה.

ברם, אנחנו מוצאים בהמשך הפרשה את הפסוק הבא: (כא): וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן: כלומר, במבחן הכנסה – יש לבחון אם מדובר באדם ללא אמצעים, ואם כך פני הדברים – יש לו להביא רק כבש אחד וכמות קטנה יותר של שמן.

ישנם 4 מושגים שונים בתורה המתייחסים למצבים שונים של האדם:

עני – אדם שמעמדו הכלכלי חברתי נמוך מן הממוצע ולכן יש להתייחס אליו באופנים שונים.

אביון – אדם שכל הזמן חושב על מה שהיה רוצה ואין לו (מלשון אובה)

רש – אדם שנולד בלי כלום

דל – אדם שירד מנכסיו.

כאן התורה מתייחסת לאדם שירד מנכסיו ועל כך ננסה לתת את הדעת.

דל ואין ידו משגת - מדוע יש כפילות?

אחת השאלות שהרבה פרשנים מעלים על פסוק זה היא מדוע יש כפילות בפסוק? ואם דל הוא, ומיד לאחר מכן ואין ידו משגת. מדוע יש לכפול את העניין? הרי אם אדם ירד מנכסיו – הרי שאין ידו משגת.

על כך עונה "אור החיים" מספר תשובות. אחת מהן היא שדל שירד מנכסיו – ייתכן וכאשר היו לו נכסים, ידע להפריש כל חודש קצת כסף בצד. ממילא, אם כך וירד מנכסיו – אך עדיין יש לו פיקדון, יביא קורבן כשל העשירים. אבל אם הוא דל וגם אין ידו משגת – רק אז ניתן להתייחס אליו כאדם ללא כלום. בתשובה אחרת של "אור החיים" הוא מביא את סוגיית האינפלציה. כלומר, ייתכן שאדם ירד מנכסיו בשל העובדה שאינם שווים עוד ואין ידו משגת – הכוונה שיש לו מה למכור אך מוצריו אינם שווים. כלומר, האינפלציה גבוהה וערך הכסף נמוך.

בתשובתו של "אור החיים", אנו מוצאים שתי עקרונות בהתייחסות שלנו לאנשים שירדו מנכסיהם. האחד – אלה שבאמת אין להם וכל עולמם חרב עליהם וממילא הם עומדים כעניים, ובשל כך התורה חסה עליו להביא קורבן עני. גם אדם שאין ידו משגת בשל ערך המוצרים או הכסף הינו אדם עני שאין לו משלו כלום.

לעומת האדם שירד מנכסיו, אך שם בצד כסף למקרים כאלו ואחרים – הרי הוא מוגדר כדל אך לא מוגדר שאין ידו משגת ולכן נדרש להביא קורבן של עשירים. התורה מבקשת שוב להגדיר לנו עולם מורכב של קפיטליזם אל מול סוציאליזם.

אלו מושגים שאינם סותרים האחד את השני, גם בימינו – אין קוטביות בין המושגים. השילוב שלהם שמצג אחד עושה דיפרנציאציה בין מביאי הקורבנות לפי מבחן הכנסה (המצורעים) שמעמידה את היחס בין העניים לעשירים ומאפשרת שונות ביניהם, ובין האמירה כי כל אדם יכול לעלות מעלה מעלה בנכסיו וליפול ולהיות דל, והדלות מגיעה דווקא מהשוק החופשי (בניגוד לרש שנולד כך). שילוב המערכת הזו יכולה להביא להרמוניה בתפיסת המשכן כמקום אשר משכין אחדות ושלום בין כולם ומביא אנשים בתהליכים שונים לכדי טהרה וחזרה לתוך מחנה ישראל.