בלי קולונוסקופיה: הבדיקה החדשה והקלה שתזהה קרוהן

הן מוכרות כמחלות של מערכת העיכול וקשה מאוד לאבחן אותן: עשרות אלפי ישראלים סובלים ממחלות קרוהן וקוליטיס. ישראל ניצבת בראש המדינות המערביות  בהן קיימת שכיחות גבוהה במיוחד של מחלות מעי דלקתיות, והגורמים להן לא לגמרי ברורות.

בדיקה חדשה שהגיעה לאחרונה בישראל, מאפשרת לאתר התלקחויות פעילות של המחלות עוד לפני שהסימנים המוהבקים מופיעים. כך, היא פוטרת מהצורך לבצע קולונוסקופיות חוזרות לחולים, ומאפשרת לעקוב אחר יעילות הטיפול התרופתי.

קיראו עוד

סובלים מקרוהן וקוליטיס? מה לאכול וממה להימנע

קרוהן: כך תזהו את המחלה ותטפלו בה

הסיבות למחלה לא ברורות

ב-1932, ד"ר קרוהן, גסטרואנטרולוג יהודי אמריקאי ועמיתיו, תיארו מחלה שמאפייניה הם שלשול כרוני לא ברור מלווה בדלקות של האילאום, הוא החלק הסופי של המעי הדק, ובכך אבחן את המחלה הנקראת על שמו, מחלת קרוהן.

מאז הלך האבחון והתבהר, ומה שנחשב בתחילה לזיהום חיידקי, מוכר היום כמחלה שבבסיסה תהליכים גנטיים, אוטואימוניים וסביבתיים המפרים את שיווי המשקל של חיידקי המעיים המצויים בצואה הנורמלית של כל אדם ואדם.

הבדיקה החדשה: חוסכת בדיקות קולונוסקופיה

הבדיקה החדשה, היא למעשה בשורה גדולה לחולים: מדובר בבדיקת צואה הנקראת קלפרוטקטין, המאפשרת לאתר התלקחויות פעילות של המחלה ויכולה לחסוך בדיקות קולונוסקופיה, שהיא פרוצדורה פולשנית לא פשוטה, שכוללת סכנה של זיהומים, דימומים וסיבוכים במערכת העיכול.

המומחים מכנים את הבדיקה הזו "עידן חדש בטיפול בחולי קרוהן וקוליטיס" ומסבירים כי היא מאפשרת לא רק למנוע את הקולונוסקופיה אלא גם לעקוב אחרי יעילות הטיפול התרופתי, ולאזן את החולים כך שלא נגיע למצב של חסימות מעיים וסיבוכים שמהם קשה לחזור אחורה.

היות שהסיבות להתפרצות מחלת קרוהן אינן ברורות, כאמור, אי אפשר למנוע אותה. עם זאת חלק מהתרופות הניתנות לחולים מסייעות במניעת התפרצויות חוזרות.

אלה שיכולים לנסות ולעזור לעצמם במניעת ההתפרצויות הם חולים הסובלים מהיצרויות במעי. הם צריכים להימנע ממאכלים המכילים סיבים ותאית, שכן חומרים אלה אינם מפונים טוב מהמעי, ועלולים ליצור פקעות החוסמות את המעיים.

איך מתבצעת האבחנה עד כה?

האבחנה מתבססת על שילוב של מספר גורמים שכוללות את תלונות החולה בדיקות מעבדה, ממצאים הדמייתיים, וממצאי ביופסיה מהמעיים הנראים תחת המיקרוסקופ.

כדי להגיע לאבחנה הסופית מתבצעת קולונוסקופיה עד לחלקו הסופי של המעי הדק ונטילת דגימת מעי הנשלחת למעבדה, שם נבחנים התאים תחת מיקרוסקופ. לעתים נדרשות הדמיות נוספות כמו CT או MRI של המעיים.

מחלת קרוהן טומנת בחובה סיכונים "כירורגיים" הדורשים ניתוח לתיקונם. הסיבוך השכיח הוא פיסטולה - חיבורי רקמות שונות בגוף, כמו לולאות המעי ושלפוחית השתן, או לולאות המעי וחלקו הפנימי של עור הבטן.

חיבורים אלה עלולים להזדהם, כמו גם ליצור מראה אסתטי קשה. סיבוך שני שכיח הוא חסימת מעיים, בעיקר אצל חולים הסובלים מהיצרויות בלולאות המעי כשהמחלה פעילה, או כתוצאה מהצטלקויות שלא מגיבות לטיפול תרופתי כתוצאה ממחלה כרונית ממושכת.

במקרים נדירים עלולה המחלה להגביר נטייה לממאירות של מערכת העיכול. כשהמחלה פעילה לאורך זמן היא פוגעת באיכות חייו של החולה ובתפקודו. החולים סובלים משלשולים רבים, נראים חולים ותשושים, והם מוגבלים בחיי היומיום.

כאמור, בדיקת הקלפרוטקטין היא בדיקת צואה המבוצעת במסגרת קופות החולים. היא נשלחת למעבדה, וכאשר הערך גבוה במיוחד, הדבר מעיד על פעילות דלקתית גבוהה במעיים. אף שתוצאות הבדיקה עלולות להעיד גם על "סתם זיהום ויראלי", או מצבים רפואיים זניחים אחרים, הרי שאצל חולי קרוהן היא עשויה להצביע על התלקחות מחודשת של המעי. ביצוע הבדיקה כאמור, יכול לחסוך בדיקת קולונוסקופיה פולשנית, ולאזן טוב יותר את החולה.

גרפיקה: קוסטיה פרמיאקוב

הטיפול התרופתי: מונע התלקחויות ואשפוזים

המטרה הראשונית של הטיפול היא לשמור את החולה בהפוגה ולמנוע את פעילות המחלה. לשם כך מבוסס הטיפול על מתן נוגדי דלקת חלשים יחסית, הנקראים 5-ASA.

התרופה מצויה בצורת חוקנים, נרות או כדורים. תרופות אנטיביוטיות ניתנות כאשר קיים מרכיב זיהומי במחלה. לעתים משלבים אנטיביוטיקה עם תרופות נוספות.

סטרואידים ניתנים בכדורים או בחוקנים, אולם לאורך זמן הם גורמים לתופעות לוואי רבות כמו הרס עצם ואוסטיאופורוזיס, השמנה וסוכרת, לכן המטרה היא להפחית ככל האפשר את מתן הסטרואידים.

תרופה נוספת שנחשבת יעילה מאוד ביצירת תקופות הפוגה ממושכות במחלה היא אזתיופרין (אימוראן). היא ניתנת יחד עם סטרואידים בשעת התקף קשה. כאשר מופסקים הסטרואידים, ממשיך החולה בטיפול באימוראן.

עם זאת עלולות להיות לתרופה תופעות לוואי כמו דיכוי ייצור כדוריות דם לבנות, הפרעה בתפקודי הכבד או דלקת בלבלב.

ניתוחים אינם מומלצים לחולי קרוהן, שכן לא רק שהניתוח אינו פותר את הבעיה, אלא שהיא נוטה לחזור ולהתפרץ דווקא ברקמות הסמוכות למקום הניתוח.

עם זאת כשהמחלה אינה מגיבה לשום טיפול, או כאשר מתרחשים סיבוכים כמו נקבים במעי או דלקות בקרום הבטן, אין ברירה אלא לנתח, וחלק מהחולים מנותחים ב"שיטת הסלאמי", כאשר כל פעם מוסר קטע נוסף של המעי.

לאחרונה אף מבוצעים בישראל ניתוחים בהם מרחיבים את המעי, בשיטה מסורתית או אנדוסקופית, במקום לקצר אותו.

עשרות אלפים סובלים במשך חודשים עד שנים

נכון לשנת 2015 בישראל מאובחנים כ-37 אלף חולי קרוהן וקוליטיס. המחלות הללו השכיחות בעיקר אצל יהודים, ובייחוד אשכנזים. ישנם עשרות אלפים נוספים שאינם מאובחנים, ו"מסתובבים" שנים עם תסמיני המחלה, במערכת העיכול ומחוצה לה.