לבנונים תחת חרם: מגורשים ממדינות המפרץ
בעקבות ההכרזה על חיזבאללה כארגון טרור מגרשות מדינות המפרץ כל מי שנחשד בתמיכה בארגון - והעובדים הזרים מלבנון ששולחים הביתה 2.5 מיליארד דולר בשנה חיים בפחד: "סגרנו את הפייסבוק, שלא יחטטו לנו. אם אנחנו תומכים בחיזבאללה - זה רק כי הוא נלחם בישראל. אנחנו פוחדים"
אחמד, לבנוני שעובד באיחוד האמריויות, סגר את עמוד הפייסבוק שלו והתחיל להימנע מפגישות עם חלק מבני ארצו. הכוונה שלו הייתה לנתק כל קשר עם אנשים הקשורים לחיזבאללה, אחרי שמדינות המפרץ הכריזו על הארגון השיעי ארגון טרור. אחמד, בשנות ה-50 לחייו, העובד בתחום הרפואה, אינו לבדו. החרדה והדאגה אוחזות ברבים מבין 400 אלף הלבנונים שחיים במדינת המפרץ מאז ההכרזה שפרסמה בחודש שעבר מועצת מדינות המפרץ, המאגדת את סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, כוויית, עומאן וקטאר.
המדינות העשירות, שלבנונים עובדים בהן זה עשרות שנים תוך שחלקם משיגים גם עושר והשפעה רבה, איימו לכלוא ולגרש כל אדם שיש לו קשר לארגון חיזבאללה שפטרונו הוא איראן ושמסייע לבשאר אסד במלחמת האזרחים בסוריה. הצעד של מדינות המפרץ נגד חיזבאללה נעשה כחלק ממאבק גדול יותר בין סעודיה, שהיא מנהיגת העולם המוסלמי הסוני, לבין איראן, שהיא מנהיגת העולם המוסלמי השיעי. שתיהן תומכות בפלגים מנוגדים בלבנון, שבה חיזבאללה נהנה מהשפעה פוליטית גדולה ומכוח צבאי רב.
היחסים בין לבנון לסעודיה הידרדרו למשבר חמור מאז הודיעה סעודיה כי היא משעה חבילת סיוע בסך שלושה מיליארד דולר לצבא לבנון, בתגובה לכך שממשלת לבנון לא גינתה את ההסתערות של איראנים על נציגויות דיפלומטיות של סעודיה באיראן. ריאד ראתה בחוסר הגינוי הזה עדות לכניעתה של לבנון לתכתיבי חיזבאללה. כעת, לא רק הלבנונים השיעים חשים שהם נמצאים תחת עין בוחנת.
"אנחנו לא פעילים פוליטית אבל אנחנו כן תומכים בחיזבאללה כי זו תנועת התנגדות לישראל", אומר חסן, עובד ציבור שחי בכוויית, אחד מבין לבנונים מעטים שהסכימו להתראיין בנושא. "לבנונים רבים מודאגים מהצעדים האחרונים". חסן מספר שחלק מהעובדים הלבנונים הזרים במפרץ נמנעים מלרכוש רכוש חדש משום שהם חוששים לעתידם, ואילו אחרים מתכננים לשלוח את משפחותיהם הביתה, לארץ הארזים.
לבנונים שגורשו ממדינות המפרץ סירבו להתראיין מחשש לקרוביהם שעדיין נמצאים שם, או משום שהם עצמם מקווים לחזור למדינות האלה כשהעניינים יירגעו. אחמד, העובד כאמור בתחום הרפואי, מספר כי הוא מכיר אנשים שסגרו את עמודי הפייסבוק שלהם משום שהם חששו שייפגעו מכך שחלק מחבריהם הם אנשי חיזבאללה. "אנשים פוחדים, גם אני פוחד", הוא מספר. "נשמח לחזור ללבנון, אבל אין שם עבודה, במיוחד עכשיו כשכל כך הרבה פליטים רוצים לעבוד. לאחרונה חידשתי את תעודת התושב שלי בלי בעיה, אבל אני עדיין לא מרגיש בטוח".
בלבנון מתרוצצים סיפורים על מקרים של לבנונים שגורשו בגלל פוסטים שפרסמו קרוביהם ברשתות החברתיות, ושמהם השתמע שהם אוהדים את חיזבאללה. לקהילה הלבנונית בנכר, גירוש פירושו עזיבת מקום עבודה באזור הכי יציב ומשגשג של העולם הערבי ואובדן הכנסה, שבדרך כלל משמשת לתמיכה בבני המשפחה המורחבת העניים שמחכים בבית. גירוש פרושו גם חזרה למדינה שמתקשה לשאת את נטל הפליטים המגיעים מסוריה השכנה, ושקשה מאוד למצוא בה עבודה.
לאווירת הפחד האוחזת בעובדים הזרים הלבנונים במפרץ תורם גם חוסר הבהירות בנוגע לסוג המידע שבו רואים השלטונות המקומיים עדות לקשרים לחיזבאללה או לתמיכה בו. יש מי שחוששים שהמידע הזה יכול להיות דבר שרירותי כמו אתרים שאליהם
גולשים קרובי משפחתם או ערוצי טלוויזיה שבהם הם צופים.
פרשנים אומרים שהחלטת מדינות המפרץ להכריז על חיזבאללה כארגון טרור נועדה בראש ובראשונה לפגוע באינטרסים כלכליים של הארגון במפרץ. מדינות המפרץ מאשימות את חיזבאללה כי הוא פועל נגדן בלבנון, בסוריה ובתימן. הן הטילו עוד קודם לכן סנקציות על הארגון השיעי, אחרי שהוא התערב במלחמת האזרחים בסוריה והתייצב שם לצד אסד, בן בריתו.
לפנייה לכתב/ת 
