לגמול את הילדים מחיתולים בגיל 7 חודשים
לא צריך לחכות עד גיל שנתיים כדי לגמול את הילדים מחיתולים ואפשר להתחיל מוקדם יותר, עוד לפני שהם לומדים לדבר. שלב אחר שלב - כך תצליחו בתהליך ותדעו מתי הילדים צריכים להתפנות
כל תינוק יודע לאותת על כל אחד מהצרכים שלו באמצעות שפת הגוף. הוא מראה בגוף שלו כשהוא רעב, כשהוא שבע, כשהוא עייף, כשהוא מסיים לישון וגם כשהוא צריך להתפנות. הסימנים האלה מופיעים למעשה כמה דקות לפני שהתינוק כבר ממש רעב או עייף ואז הוא בוכה, וגם כשהוא צריך להתפנות.
הבסיס הפיזיולוגי לאינסטינקט נובע מכך שכל המערכת נמצאת בטונוס (מתח) באופן קבוע והרפיית השרירים הינה למעשה פקודה מהמוח - "לשחרר". כמו כל פקודה מהמוח, גם זו נובעת מרצף עצבובי עד לפעולה עצמה. רצף עצבובי זה מלווה בתנועות גופניות וקולות מסוימים המהווים הודעה על מה שעומד להגיע - רעב, עייפות, גרעפס וגם פיפי או קקי.
אולי יעניין אתכם גם:
- "הרגע שהבנתי שאין יותר שנת צהריים"
- האם הגננת מצפה מכם למתנה בחג?
- לידה בלי אפידורל - סבל מיותר או כאב טוב?
פיתוח מודעות גופנית סביב הצורך בפיפי או קקי, ועל ידי כך להוביל לעצמאות מחיתולים, כרוך במתן לגיטימציה של ההורה בצורך של התינוק להתפנות. כלומר יצירת ערוץ תקשורת סביב נושא עשיית הצרכים, זיהוי שפת הגוף של התינוק, ולתת לפעולת ההתרוקנות שם.
איך יודעים מתי התינוק צריך להתפנות? צפו:
1. זיהוי שפת גוף של התינוק
השלב הראשון של התהליך יהיה לאפשר לתינוק או לילד להיות כחצי שעה עד שעה ביום בלי החיתול וממש לעשות רישום של שפת הגוף שלו, ברגע שהוא עושה פיפי - קראו לזה בשם "פיפי, פיפי" או תעשו סימן כלשהו עם היד.
תינוקות מגיל 7-9 חודשים יכולים לתקשר כל דבר עם הידיים, ואפשר ממש ללמד אותם שפה שלמה באמצעות שפת הסימנים לתינוקות. אז אפשר למשל לבחור סימן של אגרוף שנע מצד לצד ובכל פעם שהתינוק עושה פיפי, לעשות תחילה את הסימן הזה.
2. זמן שירותים
בשלב השני, ברגע שזיהיתם את הסימנים, אחרי כמה ימי למידה, עשו את הסימן הזה בזמן שהתינוק רק מסמן בגוף שלו שהצורך מתהווה, ונסו לקחת אותו לסיר או לשירותים. יכול להיות שבפעמים הראשונות הוא לא יעשה, כי זה חדש ומעניין ולכן חשוב לנסות מספר פעמים.
תינוקות וילדים לומדים מדוגמאות אישיות וממש חשוב לייצר סביבה תומכת סביב הצורך הזה ולתת לתינוק לראות עוד ילדים שעושים בסיר או בשירותים, אתכם משתמשים בשירותים, אולי בובה, ספרים וכו.
אחרי מספר ניסיונות, הוא יעשה פיפי בסיר או בשירותים ומאוד חשוב להגיב עם אותו "סימן" עם היד ולהגיב באופן הכי ענייני שניתן - "עשית פיפי", כדי לא לייצר כדי שהמוטיבציה שלו להתרוקנות תהיה מוטיבציה פנימית ולא כדי לרצות אותנו.
אם התינוק עדיין לא יושב, כדאי להחזיק אותו בתנוחה הנוחה לנו ולתינוק. דוגמה לתנוחה קלאסית: משעינים את גב התינוק, עורפו וראשו (קריטי לתינוקות שעוד לא מחזיקים עצמאית את הראש) על בית החזה והבטן שלנו, מטים את הגב מעט אחורנית. אוחזים בברכי התינוק ומטים אותם כלפי הבטן (בדומה לתנוחת כריעה), זו אגב מאוד עוזרת גם לשחרור גזים ועצירויות. חשוב שהמרפקים שלנו יהיו צמודים לגוף בכדי למנוע לחץ מיותר על הידיים.
ישנה חשיבות רבה לקחת את התינוק ברגע שאתם קולטים את הסימנים שמעידים שהוא צריך להתפנות (אלו שתגלו כשתרשמו את שפת הגוף שלו לפני שעושה פיפי או קקי) ולא לקחת את התינוק באופן יזום בפרקי זמן קבועים (נניח כל שעה או שעה וחצי). חשוב למעשה לייצר את תהליך המודעות של התינוק לגופו.
ברגע שלוקחים את התינוק ללא סימנים מובהקים לסיר או לשירותים, הסיטואציה עשויה "להוציא מההקשר" של תהליך הלמידה. בנוסף בכל פעם שלוקחים את התינוק להתפנות אחרי שהוא מסמן לנו, מאוד חשוב להחזירו בחזרה לפעילות שבה היה קודם. זה הכרחי בכדי להראות לתינוק שהרצף לא נקטע ולמעשה אחרי שעשה את צרכיו הוא יכול לחזור לשחק, לאכול או כל דבר אחר שהיה עסוק בו עד שעשה פיפי. תהליך למידה מהסוג הזה, יכול למנוע בעתיד התאפקויות בזמן פעילות כי הילד ממש ממש לא רוצה להפסיק את המשחק בשביל ללכת לשירותים.
3. שלוש שעות בלי חיתול
בשלב זה מתחילים להוסיף יותר ויותר מעגלי תקשורת או מעגלי למידה מהסוג הזה במהלך היום. אפשר להתחיל נניח משני מעגלים כאלה ביום, ולאט לאט בקצב שלכם ושל התינוק שלכם לעלות במספר המעגלים. ככל שתתמידו יתבסס תהליך הלמידה אצל התינוק ואחרי מספר שבועות "לפתע" תראו אותו מסמן לבד עם היד (את סימן האגרוף) או זוחל או מנסה לגשת לסיר או לשירותים לבדו (אם הוא כבר הולך).
אם לא זיהיתם סימנים בשלב הראשון ורק תרגלתם את השם של פעולה ההתרוקנות על ידי סימן עם היד, תראו את התינוק מתחיל לסמן לכם בזמן מתרוקן, וכאן ממש ניתן לעשות את אותו סימן ולכוון אותו לסיר או לשירותים, ולהגיד לו שפה עושים פיפי או קקי על ידי הסימן. זה אגב גם סימן מובהק מצידו להתחיל להגביר טיפה את ההילוך ולהוסיף עוד מעגלי תקשורת ואף להוריד לגמרי את החיתול לכמה שעות במהלך היום.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
בשביל שתהליך הלמידה יתבסס בצורה כמה שיותר אפקטיבית, מאוד חשוב להתמיד בתהליך, גם אם מדובר בשלוש שעות ביום שהתינוק בלי חיתול. להקפיד עד כמה שניתן בכל יום ליישם במשך שלוש שעות ביום. כשתחליטו להגביר הילוך, כדאי לעשות זאת בהדרגתיות. כלומר, לשלוש שעות להוסיף עוד שעה ואחרי כמה ימים עוד שעה וכן הלאה.
בשלבים האלה מאוד חשוב לא להתייחס ולהציב "יעד" סופי של עצמאות לצרכים אלא להתייחס לתינוק או לילד כמענה לצורך – כלומר, הגוף שלו צריך ואנחנו מתייחסים ונותנים מענה נקודתי למה שהוא צריך מתוך הקשבה, אמפטיה והכלה.
הכותבת אמא לאביגיל ונעמי, בוגרת מכון וייצמן למדע, מייסדת SmallTalk – אקדמיה ארצית להנחיית הורים
לפנייה לכתב/ת 
