פערי המיצ"ב גדלים: ת"א נוסקת, באר שבע צוללת
מפת החינוך של ynet: מבחני ההשוואה חושפים את התרחבות הפערים בין המרכז לפריפריה. בתל אביב, רעננה ורמת גן רושמים עלייה שיטתית, אך בבאר שבע, ירוחם ובית שאן חווים ירידה עקבית. "הגדלה במקום צמצום פערים". יקנעם עילית וטירת כרמל הוכיחו שאפשר גם אחרת: "תוצאה של עבודה קשה"
הנתונים במבחני ההשוואה מעידים בצורה חד-משמעית: מחריפים הפערים בין חלק מערי המרכז לחלקים בפריפריה. לאחר שחשפנו ב-ynet את דירוג הערים על פי נתוני המיצ"ב וראינו כי בצמרת הרשימה נמצאים היישובים החזקים ובתחתית הרשימה היישובים החלשים, צלילה עמוקה יותר לתוך הנתונים מעידה על פער שהולך ומתרחב בין חלק מיישובי המרכז והפריפריה, ולפיו החזקים מתחזקים והחלשים נחלשים.
אם נסתכל על הישגי תל אביב ובאר שבע, שניים מהמטרופולינים הגדולים ביותר בישראל, נראה כי בזמן שבתל אביב ההישגים עלו לאורך השנים, גם אם בצורה מינורית, בבאר שבע הם רק הולכים ויורדים. בשנת 2009 המדד של תל אביב עמד על 61 והמדד של באר שבע עמד על 47. במהלך השנים התרחב הפער בין שתי הערים: כשההישגים בבאר שבע ירדו, ההישגים של תל אביב עלו. בשנת 2015 כבר עמד הפער בין שתי הערים הגדולות על 30 נקודות (69 בתל אביב ו-39 בבאר שבע).
עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2009 מדד ההישגים של ירוחם ואילת עמד על 60 ו-57 בהתאמה, כמעט זהה למדד של תל אביב, שעמד כאמור באותה שנה על 61. עם זאת, בעוד המדד של תל אביב עלה ב-2015 ל-69, הישגי ירוחם ואילת ירדו ל-32 ו-40 בהתאמה. בהוד השרון ובגבעתיים, שתיים מהערים שנמצאות בראש הרשימה, ניתן לראות עלייה בהישגים לאורך השנים: בהוד השרון עלה המדד מ-75 ב-2013 ל-79 ב-2014. בגבעתיים מ-83 ב-2013 ל-92 ב-2015.
אמיר וינשטוק, ממייסדי אתר מדלן שעיבד את הנתונים עבור ynet, הסביר: "מיצ"ב 2015 חושף כי לא רק שהפערים בהישגים בין התלמידים מהמרכז לתלמידים בפריפריה לא מצטמצמים, הם אף מתרחבים. בעוד ערים מובילות כמו רעננה, גבעתיים, רמת גן והוד השרון שיפרו את הישגיהן בכחצי עשירון בבחינות 2015, בבית שאן, באר שבע ואילת ירדו ההישגים בכחצי עשירון, הישגיה היחסיים של תלמידי ירוחם אף ירדו בכעשירון וחצי".
וינשטוק הוסיף בהקשר זה כי "המדד הוא יחסי ומשקף כמה טובים ההישגים של התלמידים בעיר יחסית לשאר הארץ. לכן אלו לא היו פערים בחינוך בין הערים השונות בארץ, מדדי הערים היו צריכים להתרכז סביב המרכז - 50. אך כאמור, תוצאות הבחינות חושפות מגמה של הגדלת הפערים, ולא צמצום שלהם".
מפת החינוך של ישראל מאפשרת לנו גם לראות אילו יישובים עשו את השינוי המשמעותי ביותר, ואצל מי נרשמה הירידה התלולה ביותר לאורך השנים. כך למשל יקנעם עילית שיפרה את הישגיה ב-20 נקודות משנת 2013 (מדד 54) עד 2015 (מדד 74). היישוב קרני שומרון שיפר את הישגיו ב-14 נקודות, מבשרת ציון ב-10 נקודות וגדרה וטירת כרמל העלו את מדד ההישגים שלהן ב-9 נקודות לאורך השנים.
שמעון אלפסי, ראש העיר יקנעם עילית, ניסה להסביר מה הסוד לעלייה בהישגי התלמידים לאורך השנים: "קיבלנו החלטה שהחינוך עולה לראש סדר העדיפויות. כתוצאה מכך, 45 אחוזים מתקציב העירייה מנותב לחינוך. השקענו בשנים האחרונות בתוכניות נוספות בתוך בתי הספר, אנחנו מלמדים מתמטיקה מגני הילדים על חשבון העירייה, אנחנו משקיעים כספים נוספים לתגבור תלמידים בבתי הספר היסודיים, במטרה לאפשר לכל תלמיד להגיע להישגים גבוהים".
ד"ר סימה ניסלבאום, מנהלת אגף החינוך בעירייה, שימשה עד לפני שלוש שנים מנהלת בית ספר וקיימה בעצמה את בחינות המיצ"ב. בהתייחסה לנושא אמרה ד"ר ניסלבאום: "העלייה הזו היא תוצאה של עבודה קשה. יקנעם מודדת את עצמה כל הזמן, המיצ"ב לא מפתיע אותנו, אנחנו יודעים פחות או יותר לקראת מה אנחנו הולכים ואנחנו לוקחים אותו בפרופורציה, אין הכנה מוקדמת או מיוחדת. ברגע שיש מדידה מתמדת המיצ"ב הופך להיות עוד כלי שעוזר לנו להסתכל על עצמנו בדרך אובייקטיבית, אבל הוא לא חזות הכול".
היא אמרה עוד כי "אין תוכנית ביקנעם שנדחתה על בסיס כלכלי. אנחנו מסתכלים על מערכת החינוך כקהילה וברור לנו שיש באוכלוסייה גם תלמידים שצריכים יותר עזרה. אנחנו ממפים את יכולות התלמידים ומגייסים משאבים כדי לחזק את החוליה החלשה בשרשרת".
"מקום של למידה וחוויה". ושדי(צילום: עידו ארז)
יאיר ושדי, מנהל מחלקת החינוך בקרני שומרון, אמר: "במהלך השנים האחרונות הציבה המועצה יעד להעלאת ציוני המיצ"ב ולהגדלת המצוינות בתוך בתי הספר. רתמנו לכך את כל הגורמים שקשורים לתהליכי הלמידה בתוך בתי הספר ואת ציבור ההורים, ובנינו תוכנית עבודה עם יעדים ולוחות זמנים. אחת לכמה שבועות התקיים ביקור בבתי הספר, ואם ראינו שיש קושי
מסוים בקרב התלמידים, עדכנו את תוכנית העבודה בהתאם. שום דבר לא קורה במקרה, זה תוצאה של עבודה מאוד קשה. הכנסנו לבתי הספר את תחום הרובוטיקה, חידונים, חתירה לערכים, התנדבות, הרחבנו את עולמם של התלמידים כדי שבית הספר יהווה עבורם מקום של למידה וחוויה".
לדבריו, ההכנה לקראת בחינות המיצ"ב לא מתקיימת רק בכיתה שניגשת לבחינה. "אני לא יכול להגיד שלא היו לנו ספקות לגבי המיצ"ב, אבל החלטנו שאנחנו ניקח את המיצ"ב כגורם מאתגר ומאיץ, הוא לא ה'אישיו' המרכזי מבחינתנו. אנחנו נמצאים בתהליך מואץ של בנייה, ואנחנו יודעים שהמיתוג של היישוב תלוי לא מעט ברמת החינוך שיש לו להציע, ולכן אנחנו משקיעים משאבים רבים כדי ליצור מערכת חינוך מצוינת".
לעומת יקנעם וקרני שומרון, בירוחם נרשמה ירידה משמעותית של 14 נקודות במדד ההישגים משנת 2013, אז הוא עמד על 45. ב-2015 ירד המדד ביישוב הדרומי ל-31. חילי טרופר, מנהל מחלקת החינוך בירוחם, אמר: "בירוחם יש אנשי חינוך מעולים שעובדים קשה כל יום מחדש. בחלק גדול מהדברים הם מצליחים ובחלקים אחרים בחינוך הם מצליחים פחות. את מה שאנחנו צריכים לשפר אנחנו נשפר, אבל תוך שמירה על כבודם של אנשי החינוך, ההורים, ובראש ובראשונה התלמידים".
מפת החינוך מציגה את הדירוג המשולב של בתי הספר בהתבסס על נתוני משרד החינוך. הנתונים מחולקים לעשירונים לפי ארבעת מקצועות הליבה שעליהם נבחנו התלמידים בשנים האחרונות. אם בית ספר קיבל דירוג 100 פירוש הדבר שבכל אחד מהמקצועות הישגי התלמידים נמצאים בעשירון הטוב ביותר (העשירי) בין בתי הספר בארץ. מאחר שכל בית ספר נבחן רק פעם בכמה שנים, לחישוב הדירוג על סמך כל המקצועות נעשה שימוש במידע משנים קודמות שבהן נבחנו כל תלמידי בית הספר.
לפנייה לכתב/ת 
