כך תיעזרו במקרר הביתי כדי ללמוד לבחינה

אין ספק שאחד האתגרים הגדולים ביותר שיש לנו כסטודנטים הוא אתגר הזיכרון. כל כך הרבה פרטים, תאריכים, מונחים מקצועיים, נוסחאות, עובדות, שמות ומה לא... איך אפשר לזכור את כל החומר הזה?

לטורים נוספים של רן שמשוני

אם נצליח לשפר וליעל את הזיכרון - נוכל ללמוד יותר חומר בפחות זמן, לזכור יותר מידע ולהשתמש בו במקום המתאים, ולא נשכח את תאריך היעד של הגשת העבודה הבאה…

אמנם, לכל אחד יש שיטה משלו לזכור את החומר, ולא כל שיטה מתאימה לכל סטודנט, אבל ישנן כמה שיטות בסיסיות שיכולות לעזור מאוד בשיפור הזיכרון ולמידת החומר, על ידי סידור וסיווג החומר בזיכרון:

שיטת הסיווג

בואו נעשה ניסוי: ניקח כ-20 תמונות של נופים, מבנים, מכוניות, חפצים וכדומה (לא סלפי ומשפחה) ונרכז אותן בדף אחד. ניקח לעצמנו דקה וננסה לזכור כמה שיותר תמונות. אחרי דקה נסגור את הדף ונרשום את התמונות שאנו זוכרים. כמה תמונות הצלחתם לזכור?

עכשיו נחזור על הניסוי (עם תמונות שונות) – והפעם ננסה לסווג את התמונות לקטגוריה שמאפיינת את התמונה - כלומר נחלק את התמונות לסוג התמונה (כגון נופים, מבנים, מכוניות ועוד) ונספור את כמות התמונות מכל סוג (נניח 3 תמונות עם מכוניות וכדומה) - סביר שאחרי דקה של התבוננות וחלוקה לקטגוריות יהיה לנו קל יותר לזכור כמות גדולה יותר של תמונות.

(צילום: shutterstock)

חלוקה לקטגוריות מקלה על הזיכרון בכך שהיא מקבצת מספר פריטים לקבוצה אחת. כל שעלינו לזכור הוא את כותרת הקבוצה, וזו מזכירה לנו את הפריטים הנמצאים תחתיה.

איך עושים את זה בלימודים?

ננסה להגדיר את החומר הנלמד בקטגוריות קבועות וברורות כגון: אירועים משמעותיים, אישים, ניסויים, תרופות, מקומות, משפטי מפתח וכדומה. כל קטגוריה כזו תקבל צבע הדגשה מיוחד, שישמש אותנו לסימון החלק הרלוונטי בטקסט.

כך לכל קטגוריה יהיה גם ייצוג חזותי שיעזור לנו לזכור אותה. בזמן הלמידה נחלק את הטקסט לקטגוריות (באמצעות ההדגשה בצבע הרלוונטי) מה שיעזור לנו לזכור אותו טוב יותר.

שיטת הארגון

עצם סידור החומר הלימודי בתרשים משפר את הזיכרון, מכיוון שלצורך בניית התרשים נצטרך להבין טוב את החומר ואת הקשרים בין הנושאים השונים, וההבנה הזו משפרת את הזיכרון.

סידור החומר בתרשים מאפשר לנו לראות תמונה ברורה של החומר, תוך זיהוי ההשפעות והקשרים בין פריטי מידע שונים. בנוסף לכך, התרשים מאפשר הבחנה חשובה בין עיקר לטפל, שכן הקוביות המקושרות ביותר (אלו שאליהן נמתחים הכי הרבה קווים) משקפות את הנקודות המרכזיות בחומר.

זיהוי הקשרים יכול גם לאפשר לנחש את השאלות הצפויות בבחינה, למשל "מהו הבסיס העצבי של ההתניה הקלאסית" (שאלה קלה יחסית) או "מה הקשר בין ניסויי פאבלוב לזיכרון לטווח ארוך?" (שאלה קשה, משום שהיא מתייחסת לקוביות שבתרשים אין קו שמקשר ביניהן).

ניתן אף להגיע למצב בו נהיה מסוגלים לצייר את התרשים במהלך הבחינה או "לצרוב" את התרשים בראש. כך, הבחינה תהיה כמעט "בחינה עם חומר פתוח" בה אנו נדרשים להרחיב על נקודה מסוימת או רעיון מסוים שאנו זוכרים אותו ואת הקשרים המובילים אליו.

שיטת החדר

שיטה זו משתמשת בדמיון וביצירתיות לצורך מיקום פריטי המידע שנרצה לזכור בחלל פיזי מוכר ואמיתי, כמו החדר שלנו, הסלון, המקרר או המכונית.

שיטת החדר מתבצעת בשלבים. ראשית, עלינו לקרוא את הטקסט, לזהות את הפסקאות המרכזיות ולהוציא מכל אחת מהן מילת מפתח (או משפט מפתח קצר). זו צריכה להיות מילה שברגע שנזכר בה, היא תזכיר לנו את התכנים של אותו טקסט. לאחר שקראנו 30 פסקאות חשובות, יש לנו 30 מילים שכל אחת מהן מזכירה לנו נושא או פסקה מסוימת. כעת כל שנותר הוא לקשר בין המילים הללו לחלל הפיזי שבחרנו.

נניח שברצוננו לזכור את הגורמים לפרוץ המהפכה הצרפתית. נרשום את המילים הבאות: גורמים רעיוניים, השכלה, קאנט, הפרדת רשויות, רצון הכלל וארצות הברית. כעת נשתמש בדמיון לביצוע החיבורים בין המילים.

החיבורים יכולים להיבנות כיד הדמיון הטובה עלינו, אבל כדאי שנשלב את עצמנו בסיפור הדמיוני כך שהסיפור יהיה אישי, למשל: "כשנשאנו את הדגל האדום ליד ארמון ורסאי". במסגרת הדמיון אפשר גם להעביר את ההתרחשות לזירה או מסגרת אחרת (למשל, הסיטואציה התרחשה במסגרת משחק מחשב, או כשכל האנשים הלכו על הידיים), לשנות גודל, צורה, תפקיד וככלל לשלב בסיפור הומור, דרמה, קולות ותחושות.

נבחר לדוגמה את המקרר. בכל מקרר יש מקומות אחסון קבועים שאינם משתנים (מגירת הירקות, מגירת הפירות, מדף הביצים, המנורה, מדף הבקבוקים), ואנו נשתמש בהם לצורך מיקום פריטי המידע של המילים שאנו רוצים לזכור:

בתחילת הבחינה נרשום את המילים הללו על הדף, והן ישמשו עבורנו כמעין קוד לתשובה. התשובה לשאלה תהיה למעשה כתובה על הדף, ואנו נצטרך רק להרחיב את המילים הללו לכדי תשובה הגיונית.

הערה: כן, כן, נכון שזה מוזר, נכון שהדחף המיידי הוא להתעלם מהרעיון הזה ולחשוב שמוטב להקדיש את הזמן לשינון בשיטה הישנה במקום לבזבז זמן יקר על שטויות. אמנם נכון שיש צורך בתרגול רב, ונכון שהטמעת השיטה הזו אורכת זמן, אבל אם נתחיל לאמן את המוח, בשלב מסוים הפעולות הללו יהפכו לאוטומטיות ולא יצריכו זמן רב של תכנון ומחשבה.

זכרו, אימון המוח להמצאת שיטות לזיכרון יסייע ללמידה בהמשך החיים בכל הקורסים ולא רק ללמידה הנקודתית לקראת הבחינה הקרובה.

אגב, בשיטת החדר, לאחר שתכניסו את פריטי המידע למקרר/לחדר, הם יישארו שם שנים. רק הוצאה שלהם מהדמיון והכנסת פריטים חדשים תמחק אותם. נסו ותיווכחו...

הכותב הוא מומחה למיומנויות למידה, ממקימי חברת פסיפס להנחייה והקניית מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים ותלמידים. ממחברי הספר "סודות הלמידה".