האיים שהיו בשליטת ישראל עוברים לסעודיה: "צחיחים וקסומים"
15 שנה שלטה ישראל על סנפיר וטיראן, שחסימת מצרי טיראן שלידם הובילה לשתי מלחמות. בן גוריון האמין שיהיו חלק "ממלכות ישראל השלישית", הם הופיעו במונופול, וגידי גוב נשלח לשם עם להקת הנח"ל. כחלק מההסכם עם מצרים, יועברו האיים לסעודיה. מפקד חיל הים לשעבר: "היינו שמים שם חביות ויורים"
יש מי שזוכר אותם כ"מקום קטן, צחיח ויבש", יש מי שנזכר ב"איים קסומים". שני האיים שהיו בשליטת ישראל במשך קרוב ל-15 שנה יעברו בקרוב לריבונות סעודית. האיים הקטנים טיראן וסנפיר, ששוכנים כ-200 ק"מ דרומית לאילת ונושקים למצרי טיראן, צפויים להימסר ממצרים לסעודיה כחלק מהסכם חדש בין המדינות. שר הביטחון משה (בוגי) יעלון הודה אתמול (ג') כי ישראל אישרה בחתימתה את ההסכם, שכחלק ממנו יעודכן הנספח הצבאי להסכם השלום בין ישראל למצרים.
מצרי טיראן הסמוכים לאותם איים ומהווים את פתח הכניסה מהים האדום למפרץ אילת היוו את הטריגר לשתיים ממלחמות ישראל. ראש ממשלה בעבר דוד בן גוריון האמין שהאיים יהיו "חלק ממלכות ישראל", הם אפילו הופיעו במשחק מונופול, אבל בתחילת שנות השמונים ישראל נסוגה מהם, ובקרוב הם יועברו ממצרים לידי סעודיה, שהחזיקה בהם עד סוף שנות הארבעים. סנפיר היה כמעט תמיד שומם, אבל לטיראן הגיעו כמה וכמה ישראלים. ל-ynet הם סיפרו על האי שבקרוב יהיה שטח סעודי.
אבי מדג'ר (64), שהיה סגן מפקד נחתת לאחר מלחמת ששת הימים, היה מגיע לאזור האיים פעם בשבוע במשך כשנתיים, כשהיה מעביר אספקה לחיילי נח"ל שהיו מוצבים על האי טיראן, בעת השליטה הישראלית באי, לאחר כיבושו במלחמת ששת הימים. "הוצבנו בשארם א-שייח ומשם היינו מעבירים מזון ומים לכיתת חיילים שהייתה מוצבת באי בקביעות, כדי להראות נוכחות צה"לית במקום".
"אני זוכר את האי טיראן כמקום מאוד קטן, צחיח ויבש שלא היה בו כלום, מלבד כמה מבנים ארעיים שכנראה היו בשימוש הצבא המצרי לפני ששת הימים. כמובן שלא היו בו תשתיות של חשמל או מים זורמים", הוסיף מדג'ר. לדבריו, באותם הימים האי הסמוך סנפיר לא היה מאויש בחיילים ישראלים: "לא היינו מגיעים לשם. בעצם אף אחד לא היה מגיע לשם ולנו הוא נראה כמו מקום נטוש".
הוא נזכר בנוסטלגיה כי לאחר המלחמה הוזנק לקחת שלושה חיילים מלהקת הנח"ל לאי טיראן כדי לשמח את החיילים שהיו מוצבים על האי: "אני זוכר שאחרי שלקחנו את גידי גוב להופיע, תוך כדי שהוא שר את השיר 'רב חובל', נכנס איציק בן מלך עם סנפירים על הרגליים ומשקפת עם שנורקל על הפנים. ברגע שהוא נכנס לחדר האוכל שבו התקיימה ההופעה כולם פשוט נקרע מצחוק. כמובן שגידי כבר לא הצליח לשיר וכולם מחאו כפיים וקראו בתשואות".
"הצצתי ונפגעתי מהקסם של טיראן"
צלם הטבע יוסי אשבול התאהב מיד באי טיראן, אליו הגיע לאחר מלחמת ששת הימים כחלק ממשלחת של רשות הטבע לחצי האי סיני שהיה בשליטת ישראל באותה עת. "הצצתי ומיד נפגעתי מהקסם של האי הקסום הזה", משחזר אשבול בשיחה עם ynet. "מי שלקח אותי תחת חסותו הוא הצפר שלום זוארץ, שהיה איש הציפורים של הרשות. היינו מגיעים למקום על בסיס קבוע ואני זוכר אותו כמקום מאוד צחיח ומדברי. מה שמשך אותנו בעיקר היה אוכלוסיית השלכים ("עיטי דגים") שהגיעה מהאוקיינוס ההודי".
צורת האי טיראן כמעין בננה, ובו אזור הררי עם שתי גבעות. "אחרי הסכם השלום, כשכבר היה ידוע שהשטח יוחזר למצרים, פניתי למפקד חיל הים באותם הימים זאב אלמוג, וביקשתי אישור לצלם את הטבע כדי להנציח את שמירת הטבע בידי ישראל - והוא הסכים", סיפר אשבול. "במשך כשנה עליתי בכל חודש לאי בסיוע של חיל האוויר וחיל הים. עליתי למטוס של חיל האוויר לשארם, שם חיכו לי אנשי חיל הים שלקחו אותי למעגן ב'אופירה'. שם עליתי על דבור שהגיע לאזור האיים טיראן וסנפיר. בקרבת האי טיראן נתנו לי מכשיר קשר, ובסירת גומי הפלגתי לאי. התמקמתי שם לשבועיים-שלושה וצילמתי את הטבע מבוקר עד ערב".
לפני שלוש שנים, העלה אשבול תמונות מהאי טיראן לפייסבוק לפני הרצאה שהעביר, ובדיוק השבוע קפצו התמונות כתזכורת של הרשת החברתית. "פתאום פייסבוק הזכיר לי את השלכים ושיתפתי את זה שוב", אומר אשבול. "לפני יומיים עוד הייתי בכיכר האדומה במוסקבה ושוב קפצו לי תמונות מהאי טיראן, ושוב שיתפתי כי האי הזה ממש קשור ללבי. כשנחתי בארץ שמעתי חדשות ואני מקווה שגם הסעודים ישמרו על המקום הזה כמו שעשו המצרים".
אתמול הודה שר הביטחון יעלון כי ישראל הסכימה, ואף אישרה בחתימה, את העברת השליטה בסנפיר וטיראן מריבונות מצרים לסעודים. ההסכם הגיע על רקע סיוע כספי אדיר שיועבר מהממלכה למצרים, בהיקף של כ-16 מיליארד דולר. לפי השר יעלון, הנספח הצבאי להסכם השלום בין ישראל למצרים יעודכן בעקבות העברת הריבונות על האיים, שנמצאים כ-200 ק"מ דרומית לאילת.
על עדכון הנספח והכנסת הסעודים לתוכו חתם גם גורם רביעי - ארצות הברית, שהייתה שושבינה להסכם וייצגה בכך את הכוח הרב-לאומי שנפרס בסיני כחלק מאכיפת ההסכם. בנוסף הסכימה ישראל לבקשת הסעודים והמצרים שלפיה באזור האיים ייבנה גשר אל היבשה כחלק מפיתוחם.
"מצרי טיראן חייבים להישאר פתוחים עבור ישראל"
"אני מניח שהשינוי לא ישפיע על ישראל. שני האיים הללו היו ריקים רוב הזמן ולעתים ראינו עליהם חיילים מצרים", אמר ל-ynet מפקד חיל הים הקודם, אלוף במיל' אליעזר מרום (צ'ייני). "חופש התנועה במצרי טיראן הוא אסטרטגי למדינת ישראל כפי שהיה בעבר - אני לא זוכר אירועים חריגים בתנועה הישראלית במצרים ולא רואה בהחלטה הזו משהו דרמטי. המצרים יהיו חייבים להישאר פתוחים עבור ישראל".
מרום זוכר תקופות אחרות, שבהן האיים היו בשליטת ישראל ולוחמי צה"ל התאמנו בסנפיר וטיראן: "היינו שמים עליהם חביות ויורים". חסימת מצרי טיראן על ידי המצרים, ב-1956 וב-1967, הובילה למבצע קדש ולמלחמת ששת הימים. בשני המקרים האיים נכבשו על ידי ישראל.
לפני 60 שנה, ראש הממשלה בן גוריון התייחס בנאומו לאי טיראן, בשמו העברי יוטבת. "עוד לפני 1,400 שנה היתה קיימת עצמאות עברית באי יוטבת אשר בדרום מצרי אילת, האי שנקרא בימינו טיראן. אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה טיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית", האמין בן גוריון. אבל ב-1956 ישראל נסוגה מהאיים ומסיני כמה חודשים לאחר הניצחון הצבאי, ובפעם השנייה הנסיגה הייתה כחלק מהסכם השלום עם מצרים.
כיום חופש התנועה של ספינות סוחר לנמל אילת, בהן כאלה שנושאות כלי רכב שמגיעים מאסיה, מתואם מול המצרים. כך גם תנועה של כלי שיט של חיל הים, לעיתים כמה מאות מטרים מהחוף הסעודי. ספינות הדבורה של חיל הים אף מפליגות עד לאזור האיים עם דגל ישראל על הסיפון, בנתיב מוגדר מראש. בעבר הקרוב והרחוק, בתיאום מול המצרים, העבירו כוחות חיל הים דרך מיצרי טיראן ספינות נשק שנתפסו, כמו קארין A וקלוז C.
לפנייה לכתב/ת 
