בשירות הוד מלכותה / טור

תסתכלו על טבלת ליגת העל ותנסו להסביר מה בדיוק גמור בסיפור האליפות. 18 נקודות בקופה, נקודה יתרון למכבי תל אביב, עוד מפגש ישיר מול באר שבע, וקבוצה צהובה שלעתים משחקת כדורגל מבריק ולעתים מעלה תהיות מה היא עושה במקום שהיא נמצאת בו.

אם הייתה זו מדינה אחרת, היינו מדברים על מותחן, על דרמה עד הסוף, על רומנטיקה של כדורגל, אבל כשזה מגיע לבאר שבע מעדיפים לזלזל. אף אחד לא היה מעז לבטל בהינף יד קבוצות כמו הפועל תל אביב, מכבי חיפה או אפילו בית"ר ירושלים, אם היו נמצאות במרחק נקודה ממכבי, שישה משחקים לתום הפלייאוף.

אבל כשמדובר ב"אנשים האלה מהפריפריה הדרומית", יש למכבי תל אביב מספיק שליחים שיגמדו, יקטינו, יבטלו, ימציאו כותרות על לחץ בדרום (ואם יש כזה – יעצימו אותו) וישרתו את הוד מלכותה כל הדרך לאליפות רביעית.

יכולות לעבור שנות דור, אבל עדיין יש אנשים בתל אביב שבאר שבע עבורם מסתכמת בגמלים ומדבר, בטח שלא קשורה לכדורגל, ובטח לא כזה שמנוהל על ידי אישה, ומבחינתם להפסיד אליפות אבל לא לפרובינציאלים האלה. רק כמו ששרה טיפקס, לא ברור מי פה הפרובינציאל.

שתי נקודות בלבד הפרידו לפני המשחק של מכבי מול בית"ר בין באר שבע לאלופה, אבל התחושה הייתה שהכל על הנייר. גם כעת, כשהצהובים עם נקודה יתרון, ממשיך הזלזול הבוטה בקבוצה של אלונה ברקת וטקס ההכתרה המחודש של האלופה כבר החל, שלא לדבר על הסגידה המתמשכת לערן זהבי, שנדרש ל-30 כדי לעשות את מה שניסים אלמליח עשה ב-23 מחזורים אבל למי זה משנה - כשרוצים להכתיר מלך אפשר גם לעקם את ההיסטוריה.

כשבאר שבע הובילה בחמש נקודות הפרש החלו הסוגדים לג'ורדי קרויף בפסיכולוגיה נגד באר שבע. לצד רכש מצוין של ההולנדי, שזיהה כי זהבי לבדו לא יסחוב אותו לאליפות והנחית את חאריס מדוניאנין ואורלנדו סה, החלו לצוץ כותרות אנונימיות שמטרתן הייתה לגמד של באר שבע; הפרחת סיסמאות ולפיהן "גם מקום שני זה בסדר, שאלונה תסתפק בפרויקט הנפלא שבנתה שם", בגישה מתנשאת, כזו שאומרת את הכדורגל תשאירו לתל אביב ובבאר שבע תתמקדו בחלומות. 

נקודה אחת מפרידה בין מכבי לבאר שבע, וכעת אין לה מה להפסיד. בזמן שבאנגליה לא סוגרים אליפות על אף שבע נקודות יתרון ללסטר חמישה מחזורים לסיום כשיש לה רק יריבה אחת ממשית, בישראל יש כבר מי שמשדר שהכל חתום וגמור. כאילו שבמקום השני לא נמצאת קבוצה שצברה 70 נקודות, כאילו שמכבי תל אביב זו ברצלונה או באיירן מינכן, אבל יותר מהסגידה למכבי מדובר בזלזול בדרומיים, והוא לא קשור לכדורגל אלא לתפיסה מעוותת ופסיכולוגית.