ריבלין מותח ביקורת על שקד: "אי אפשר ללהק שופטים כתוכנית כבקשתך"
בטקס השבעת שופטים בחר הנשיא ריבלין להתייחס למתקפה של שרת המשפטים נגד החלטת בג"ץ לפסול את מתווה הגז: "בתי המשפט ונבחרי הציבור נמצאים במסלול התנגשות כרוני". נשיאת העליון נאור: "משילות אינה היתר להפרת חוק". שקד השיבה: "אין גוף חסין מביקורת"
נשיא המדינה ראובן ריבלין מותח ביקורת קשה על דברי שרת המשפטים איילת שקד ועל שרים וח"כים בענין האקטיביזם השיפוטי ורצונם לבחור שופטים שמרניים לבית המשפט העליון. "איננו יכולים 'ללהק שופטים' מתוך מחשבה שמלאכת השיפוט היא 'תוכנית כבקשתך'. אלא מלאכת השיפוט היא אומנות ומיומנות הנעשית מתוך עיון בעמדות כל הצדדים ושקילת כלל השיקולים מתוך התבוננות ארוכת טווח", אמר הנשיא.
בנאומו בטקס השבעת השופטים בבית הנשיא, שבו משתתפים גם השרה שקד ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור הביא ריבלין כדוגמה את פסיקת בית המשפט העליון שביטל את פסקת היציבות במתווה הגז. לדבריו, התקבלה החלטה על ידי בית המשפט העליון. "והלא בית המשפט לעולם יכריע בין עמדות סותרות. האם יעלה על הדעת לכבד את הכרעת בית המשפט רק כאשר היא מתאימה לעמדתי? עלינו להיזהר בכבוד המוסדות הדמוקרטיים שלנו, כולם, ולבצר את עצמאותם שאלמלא הם, איש את רעהו חיים בלעהו".
הנשיא ריבלין הזהיר מפני התקפות על בית המשפט העליון שיכרסמו באמון בבית המשפט ובדמוקרטיה. בהתייחסו לנאום שקד שטענה כי פסיקות בית המשפט מפריעות לעיתים ליכולת המשילות של הממשלה אמר ריבלין: "בין ה'חורים השחורים' ל'מרחבי המשילות' חיים רבבות אזרחי ישראל שמאמינים בבתי המשפט שלהם, ובמקביל בוחרים בנציגי הציבור שלהם. אזרחי ישראל מעריכים את שניהם ומוכנים לקבל מנה גדושה של מתח בריא. אבל לאזרחים האלו, ואני ביניהם, קשה וכואב לעמוד מנגד בעוד שני הגופים עליהם עומדת הדמוקרטיה הישראלית, מצויים על מסלול התנגשות כרוני, מסוכן וידוע מראש".
עוד אמר הנשיא כי "הרשות המחוקקת היא הגוף האמון על הסדרת הסמכויות במדינת ישראל. ממשכן נשיאי ישראל אני רוצה לפנות למחוקקי ישראל ולבקש מהם שיעניקו לנו, לעצמנו, מתנה. הבה נקבע את סמכויות השלטון בחוק כראוי למעמדם של מוסדות המדינה וכראוי לאנשים המצוינים המכהנים בהם. תתכבד הרשות המחוקקת, תפשיל את ידיה, ותסדיר בחוק יסוד החקיקה את גבולות הגזרה, את הבלמים והאיזונים, את הגשרים המאזנים והמפקחים, שבין הרשויות".
ריבלין, שנמנה עם הבולטים במבקרי המהפכה החוקתית של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, אמר אף על פי כן שהשיח הציבורי בנוגע לגוף העומד בראש ההיררכיה של הרשות השופטת "מתנהל בטונים לא נעימים וביתר שאת בתקופה האחרונה. לרגע נדמה שבלהט הוויכוח, נשכח ייעודנו העיקרי - לא את עצמנו אנו משרתים, כי אם את הציבור ולמענו. לא למעננו ולמען מעמדנו אנו מחויבים בהפרדת הרשויות, אלא למענו של הציבור".
בהתייחסו לקשיי הפרקליטים לקבל על עצמם ביקורת הוסיף הנשיא כי "כל רשות, גם הרשות השופטת איננה חפה מטעויות. וכל רשות, גם הרשות השופטת, צריכה להיות נתונה לביקורת. אפשר בהחלט לחלוק על הכרעה זו או אחרת אבל אסור לשכוח את העיקר - רשות שופטת יציבה, אמיצה ובלתי תלויה, לצדן של רשות מבצעת ומחוקקת חזקות ואמיצות, הינה הכרח במשטר דמוקרטי".
ריבלין הזכיר כי לפני כ-13 שנה, בהיותו יו"ר הכנסת הוא הביע את דעתו "בחריפות הראויה" נגד החלטת שופט בבית משפט שלום, שביטל חוק של הכנסת. "אמרתי אז שהמהפכה החוקתית שעליה הכריז השופט ברק, מאיימת על יסודות הדמוקרטיה הישראלית באשר היא מבקשת לקחת מהכנסת, נציגתו של הריבון, את סמכות ההכרעה בדבר ערכיה של מדינת ישראל. גם אני הוּקעתי, אז, כאויב בית המשפט. ואולם מעז יצא מתוק - מתוך הביקורת והמחלוקת התפתח דיון עקרוני ומלומד ביני לבין מורי ורבי השופט אהרן ברק שנגע לתפקידה של הכנסת, לכובעיה כרשות מכוננת ומחוקקת, לביקורת השיפוטית ולגבולותיה, ולצורך, ושמא להכרח, להסדיר את יחסי הכנסת והרשות השופטת בחוק".
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור השיבה לביקורת הקשה שהטיחה איילת שקד בפסיקות בית המשפט: "התשובה שלנו היא בפסקי דין והשופטים לא מדבררים אותם. חשוב לקרוא את פסקי הדין בשלמותם ולא רק 'שורות תחתונות' שלא נותנות את התמונה בכללותה". היא ציינה כי מינוי השופטים ימשיך ויהיה מקצועי ויעיל כפי שהיה עד עכשיו.
היא כינתה את המושג שבו משתמשים שרי הממשלה - משילות כ"אופנתי". לדבריה, "משילות אינה היתר להפרת חוק. אין משמעותה להכשר אי-חוקיות רק משום שמתכונת הפעולה המושכת את לבו של בעל התפקיד השלטוני נראית יעילה יותר".
נאור התייחסה במרומז להחלטת בג"ץ לפסול את מתווה הגז ואמרה ש"ההחלטה נועדה לשמור את יכולות הממשלות העתידיות למשול ולא רק הנוכחית". נאור אמרה כי בית המשפט העליון בכך שהכנסת מבטאת את הרוב הדמוקרטי, אך "תפקיד בית המשפט הוא לסייע בהפרדה בין הרשויות והאיזון ביניהם. כאשר בית המשפט מתערב, הוא לא מגביל את המשילות אלא הוא מהווה 'שוטר תנועה דמוקרטי' ומבהיר מה נדרש לאישור פרלמנטרי".
הנשיאה אמרה עוד כי "בית המשפט העליון לא נמצא בזירת התגוששות שהמתגוששים בה נבחנים על פי השאלה מי היה זה שנתן, לקול תשואות הקהל, נוקאאוט בחבטות ליריביו. שופטי ישראל למיטב הכרתם ומצפונם ולא יחששו מפני איש. נכבד את הרשויות האחרות, אך נמלא את תפקידינו".
שרת המשפטים שקד השיבה לריבלין ונאור ואמרה כי "במדינה דמוקרטית אין גוף החסין מביקורת, ללא יוצא מן הכלל". היא ציינה עוד כי "חשיבותם הרבה של השופטים בתרבות הישראלית נבעה מכך שהם ביטאו את זהותו של הציבור לגווניו: הם אלה שנבחרו לעמוד בשעריו, מתוך אמונת הציבור שיהיו חלק מהם, ייצגו אותו נאמנה, ויהיו קשובים לביקורת ציבורית. תפקידם היה להוות את התרבות הישראלית באופן האותנטי ביותר".
השרה שקד הוסיפה כי "לא משקיפים על החברה מבחוץ, אלא נושאים באחריות מתוך מבט פנימי, אמונה עמוקה בה, ומודעות להשלכות החלטותיהם. רק כך הם יכולים להיות אמונים על יישום הצדק בחברה והפיכתו ממושג ערטילאי לפרקטיקה מעשית. בחרתם ליטול חלק משמעותי בעיצוב התרבות הישראלית כיהודית ודמוקרטית. בחרתם להיות שותפים מלאים בהפיכת החברה לחברת מופת".
הטקס מתקיים כשברקע נמשך הדיון הציבורי והפוליטי סביב מעמד מערכת המשפט בכלל, ובפרט בית המשפט העליון והפרקליטות.
בכנס לשכת עורכי הדין בשבוע שעבר תקפה השרה שקד את העליון על רקע הפסיקה בנושא מתווה הגז, ואמרה: "שוב הפך בית המשפט לזירה שבה מתבררות שאלות פוליטיות ומקרו-כלכליות. שאלות שאמורות להיות מוכרעות לא באולם הגדול, אלא באולמות קטנים של בתי ספר פעם בארבע שנים בשעה שאנשים הולכים לבחירות ובוחרים בנציגיהם לכנסת".
בטקס השבעת שופטים בינואר האחרון אמר ריבלין: "אין זה משנה אם אנו שייכים לשמאל פוליטי או לימין פוליטי, שמרנים או רדיקליים, יהודים או ערבים, דתיים או חילוניים, עולים חדשים או ותיקים. מערכת משפטית חזקה, בלתי תלויה, הנותנת לעובדות ולראיות לדבר היא סם חיים לכולנו".
לפנייה לכתב/ת 
