למ"ס: הסטודנטים עוברים מהאוניברסיטאות למכללות
נמשכת הירידה במספר הסטודנטים באוניברסיטאות, לצד עלייה משמעותית במספר המועמדים למכללות - כך על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו היום. עלייה ניכרת נרשמה גם בשיעור המועמדים שנדחו מהאוניברסיטאות
הסטודנטים מממשיכים להעדיף את המכללות על פני האוניברסיטאות: בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספר המועמדים לאוניברסיטאות לעומת עלייה במספר המועמדים למכללות, כך עולה מנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה:
בדיקה: על מה מבזבזים הסטודנטים כסף?
בשנת הלימודים תשע"ה עמד מספר המועמדים למכללות על 41,850, ואילו מספר המועמדים לאוניברסיטאות עמד על 32,201. מיעוט המועמדים לאוניברסיטאות משקף מגמה עקבית של כשבע שנים, עוד משנת הלימודים תשס"ח שבשנים 2007-2008, שכבר בה מספר המועמדים לאוניברסיטאות היה נמוך (36,383) ממספר המועמדים למכללות (48,280).
בשנת הלימודים תשע"ג מספר המועמדים למכללות אף עלה ל-45.5 אלף, ומספר המועמדים לאוניברסיטאות ירד ל-29.7 אלף.
עם זאת, גם שיעור המועמדים שנדחו מהאוניברסיטאות עלה באופן ניכר בין תשע"ד לתשע"ה (2014-2015), מ-18.3% ל-22.3%, כפי שקרה גם במכללות, עם עלייה מ-15.1% שיעורי דחייה ל-20.8% בהתאמה.
קיים פער של 86 נקודות בציוני הפסיכומטרי הנדרשים בין האוניברסיטאות למכללות. בעוד שהציון הנדרש באוניברסיטאות לעדיפות ראשונה הוא 617.4, הציון הנדרש לעדיפות ראשונה במכללות הוא 531.4 נקודות. במשפטים הפער הוא של 144.5 נקודות בין אוניברסיטאות למכללות.
פחות מקצועות - יותר מקומות
היצע המקצועות שניתן ללמוד באוניברסיטאות הוא גבוה יותר לעומת במכללות, למשל, רפואה וחקלאות ניתן ללמוד רק באוניברסיטאות. אולם היצע מספר המקומות לסטודנטים במקצועות משפטים, עסקים ומדעי הניהול גבוה יותר במכללות.
המקצועות בהם מספר המועמדים היה גבוה יותר מהיצע המקומות באוניברסיטאות הם רפואת שיניים, רפואה כללית, רפואת חירום, ארכיטקטורה ובינוי ערים והנדסת בניין. המקצועות בהם מספר המועמדים עלה על היצע המקומות במכללות הם ארכיטקטורה ובינוי ערים, הנדסת בניין, הפרעות בתקשורת, ריפוי בעיסוק ועיצוב אופנה.
באוניברסיטאות המקצועות הסלקטיביים ביותר, בהם ציוני הפסיכומטרי הנדרשים גבוהים במיוחד, הם רפואה כללית (ציון פסיכומטרי נדרש: 739), פילוסופיה בכלכלה ומדעי המדינה (719), רפואת שיניים (701), מדעי המוח (696), הנדסה ביו-רפואית (691), מדעי הרפואה (688), הפרעות בתקשורת (683), הנדסת חשמל (681), משפטים (678), פסיכולוגיה (674), מדעי המחשב (673), הנדסת מערכות מידע (672), פיזיקה (671), הנדסת מחשבים ומדעי המחשב (671).
במכללות, המקצועות הסלקטיביים ביותר הם הפרעות בתקשורת (628), הנדסה ביו-רפואית (617), פיזיותרפיה (613), ארכיטקטורה ובינוי ערים (608), ריפוי בעיסוק (604) ומדעי ההנדסה (595).
המקצועות המבוקשים בעיקר על ידי נשים הם חינוך עיוני ומחקרי, הפרעות בתקשורת, ריפוי בעיסוק, חינוך מיוחד, תולדות האמנות, עיצוב אופנה, עיצוב תכשיטים ועיצוב פנים. המקצועות המבוקשים בעיקר על ידי מועמדים גברים הם הנדסת מכונות, הנדסת בניין, הנדסת חשמל, הנדסת אלקטרוניקה והנדסה אזרחית.
מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר כי "האוניברסיטאות הן חוד החנית של ההשכלה הגבוהה והמחקר בארץ, ולהן תרומה מכרעת לעתידה ולהתפתחותה של מדינת ישראל. אי לכך, תנאי הסף לקבלה אליהן גבוהים יותר מאשר לכל מוסד אקדמי אחר, ותוכניות הלימודים בהן דורשות עמידה בעומס ובתנאים שלא כל הסטודנטים חפצים לעמוד בהם. אחרי הכול, לאור מספר המקומות המצומצם יחסית באוניברסיטאות, בסופו של יום מתקבלים אליהן הטובים ביותר. מעבר לכך, אותם סטודנטים העומדים בתנאים אלו, זוכים להיות חלק ממוסדות המחקר המובילים ולקבל תואר של אוניברסיטה, על כל המשתמע מכך".
גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, מסר בתגובה: "הנתונים הנ"ל חייבים לגרום לחשיבה עמוקה בקרב כלל המערכת ובמיוחד בקרב האוניברסיטאות על הסיבות למצב. אנו מאמינים שללא חריש עמוק שיעסוק בצורה מהותית בדרך העברת הידע ובהחלטה מודעת לאתגר ולסקרן את הסטודנטים באמת ולא רק בסיסמאות, לא נראה שינוי במגמה. האקדמיה חייבת להפנים שגם דרך ההוראה ויצירת האתגר מצריכות מחקר שבנוי על ניסוי וטעייה".