מפת החינוך: בידקו את רמת האלימות בבי"ס שלכם
הצד המטריד ביותר של המיצ"ב: ב-32 אחוזים מבתי הספר שנבחנו בשנה החולפת העידו ארבעה עד שישה תלמידים כי הוכו על ידי חבריהם. ומה רמת האלימות במוסד שבו לומדים ילדיכם? התשובות בפנים
היכנסו למפת החינוך ובדקו גם את רמת האלימות בבית הספר שלכם
לפי הנתונים שהפיק אתר מדלן עבור ynet, ב-32 אחוז מבתי הספר שנבחנו בשנת 2015 העידו ארבעה עד שישה תלמידים כי הוכו על ידי חבריהם בחודש שקדם למילוי השאלון. ב-31 אחוז מבתי הספר העידו על כך שישה תלמידים ויותר. ב-25 אחוז מבתי הספר כל שניים עד ארבעה תלמידים העידו כי הוכו על ידי חבריהם בחודש האחרון שקדם למילוי השאלון, ואילו רק ב-12 אחוז מבתי הספר עומד מספר התלמידים המדווחים על אלימות פיזית כלפיהם על עד שני תלמידים. ב-48.5 אחוז מבתי הספר במגזר היהודי שנבדקו בשנים 2014 או 2015, לפחות ילד אחד בכיתה דיווח שחבריו הטילו עליו חרם בחודש שקדם לבחינת המיצ"ב.
החלק של "אקלים וסביבה פדגוגית" (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) במיצ"ב עוסק בדיווח התלמידים על מעורבות באירועי אלימות בחודש האחרון בבית הספר. בחלק זה עונים התלמידים על תשע שאלות - שש מתוכן עוסקות באלימות ישירה כמו "בחודש האחרון קיבלתי מכה, בעיטה או אגרוף מאחד התלמידים שרצה לפגוע בי", "בחודש האחרון מישהו מהתלמידים נתן לי מכות חזקות", "בחודש האחרון מישהו מהתלמידים סחט ממני באיומים כסף, אוכל או דברי ערך".
בשאלוני המיצ"ב לשנת 2015 התבקשו התלמידים לדווח באיזו שכיחות התרחשו בחודש האחרון גילויי אלימות שונים במוסד שבו הם לומדים. בנוגע לכל היגד התבקש התלמיד לבחור מתוך שלוש אפשרויות תשובה: 1- "אף פעם", 2-"פעם או פעמיים", 3- "שלוש פעמים או יותר". לצורכי הדיווח על הממצאים סווגו המשיבים שציינו את שני הערכים הגבוהים ביותר בסולם (2 או 3) כמדווחים על האירוע. המדד המסכם של מעורבות באירועי אלימות הוא הממוצע של שיעורי המדווחים על אירועי האלימות המתוארים בהיגדים השונים, והוא נע בין 0 ל-100.
מפת החינוך של ישראל מאפשרת גם לראות באילו בתי ספר דיווחו על הכי הרבה אלימות בשנת 2015, ובאילו נרשמה רמת האלימות הנמוכה ביותר. כך למשל באחד מבתי הספר שנמצאים בתחתית הרשימה עם מדד 32, יותר מ-50 אחוזים מהתלמידים הנבחנים דיווחו כי בחודש שקדם למילוי השאלון קיבלו מכה, בעיטה או אגרוף מאחד התלמידים. 28 אחוזים העידו כי בחודש האחרון טרם מילוי השאלון קיבלו מכות חזקות מאחד התלמידים.
בין בתי הספר שבהם נרשמה רמת האלימות הנמוכה ביותר בשנת 2015 ניתן למצוא 11 בתי ספר יסודיים, בהם: מוריה באשדוד, קריית רבין בנתניה, מקור חיים בבני ברק, רמב"ם בלוד, ועשר חטיבות ביניים בהן: מדרשת קמה בירוחם, פלך ע"ש רות קורמן בקריית עקרון, אולפנת עופרה בעופר ועוד.
פילוח נוסף שנעשה מתייחס לרמת האלימות בערים הגדולות בשנים 2014 או 2015. כך למשל ברמת השרון, פרדס חנה כרכור, פתח תקווה, הוד השרון, נתניה וראשון לציון נרשם מדד מסכם נמוך של מעורבות באירועי אלימות, שעמד על 7-8. לעומת זאת בלוד נרשם מדד מסכם של 13, ובאילת, בית שמש, קריית אתא, דימונה באר שבע, קריית גת וירושלים עמד המדד המסכם על 12-11.
אמיר וינשטוק, ממייסדי אתר מדלן, אמר בהתייחסו לנתונים כי "ההורים יכולים באמצעות מפת החינוך של ישראל לבדוק מה המצב בדיוק בבית הספר של ילדיהם. אם מתגלה שרמת האלימות בו חריגה יש לפעול יחד עם ההנהלה להשבת תחושת המוגנות לתלמידים בבית הספר".
מנתוני הרשות הארצית למדידה והערכה שמתייחסים לרמת האלימות בבתי הספר, עולה כי בתשע"ה עלו דיווחי תלמידים על אלימות קשה (מכות חזקות, איומים, סחיטה באיומים) באחוז אחד בקרב תלמידי היסודי ביחס לתשע"ד. בחטיבות ובתיכונים נשמרת יציבות. עם זאת בראייה רב שנתית ניתן לראות ירידה: בבתי הספר היסודיים נרשמה ירידה של שבעה אחוזים מתשס"ט (19%) עד תשע"ה (12%). בחטיבות הביניים נרשמה ירידה של שלושה אחוזים (11% בתשס"ט לעומת 8% בתשע"ה). בתיכונים נרשמה הירידה הנמוכה ביותר - שני אחוזים.
באלימות המילולית נרשמה עלייה מתשע"ד לתשע"ה בכל שכבות הגיל. בבתי הספר היסודיים ובתיכונים מדובר בעלייה של עד שני אחוזים. בחטיבות הביניים נרשמה עלייה של חמישה אחוזים. בראייה רב שנתית, מתשס"ט ועד תשע"ד אפשר דווקא לראות ירידה: בבתי הספר היסודיים של 14 אחוז, בחטיבות של שלושה אחוז ובתיכונים נשמרת יציבות. באשר לאלימות דיגיטלית שמתאפיינת בשימוש באינטרנט, ברשתות החברתיות ובסלולר, נרשמה עלייה לאורך השנים של עד שלושה אחוזים.
"אני אחתוך לך את הגרון"
אם לתלמיד בכיתה ב' בבית ספר בצפון הארץ סיפרה על אלימות פיזית שבנה חווה: "שני תלמידים מהשכבה היכו אותו. מדובר בבעיטות ואגרופים מלווים בהעלבות ואיומים. אחד הילדים אפילו עשה לו סימנים של 'אני אחתוך לך את הגרון'". הבן חשש ללכת לבית ספרו ובשל כך ישב במשך 45 ימים בבית, עד שוועדת החינוך של הכנסת סייעה למשפחה במציאת פתרון בדמות הוספת סייעת. "זה מצחיק שבסוף הילד שלי צריך להסתובב עם זנב", אמרה האם. "נראה שאף אחד לא רוצה להתמודד בבית הספר עם האלימות".
אם לתלמיד בבית ספר, שנמצא בתחתית מדד האלימות, אמרה כי "בשנה שעברה אכן הייתה בעיית אלימות בבית הספר, בעיקר בכיתות שבהן נערך המיצ"ב, אבל באמצעים מרובים של המנהלת השקט חזר השנה. בית הספר נותן דגש גדול על ערכים והתנהגות, והדבר ניכר. כמו בכל בית ספר, גם אצלנו יש מקרי אלימות, אבל הם לא קיצוניים ולא משפיעים על האווירה".
פז כהן, יו"ר ועד ההורים בירושלים וחבר בפורום ועדי ההורים היישוביים, אמר בהתייחסותו לנתונים כי "אין ילד במערכת החינוך שלא נחשף לאלימות, ולצוותים החינוכיים אין מספיק כלים להתמודד עם היקף האלימות הגבוה. המפה אמנם מראה פערים לימודיים, אבל ההיגדים שנאמרו במיצ"בים על הסביבה הלימודית מראים שגם בבתי ספר טובים רמת
האלימות והפגיעות גבוהה יחסית. רק פעילות משולבת של משרד החינוך עם ההורים תוביל להפחתת האלימות".
משרד החינוך: "מפעילים תוכניות רבות"
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "המשרד רואה במניעה ובצמצום אירועי האלימות אחד מיעדיו המרכזיים. המשרד מפעיל תוכניות רבות לצמצום מקרי אלימות והתנהגויות סיכון, ובכלל זה הדרכה וליווי בתי הספר. באפריל 2015 הוציא המשרד חוזר מנכ"ל בנושא ובו התייחסות מפורטת למצבי אלימות. מרגע הוצאת החוזר, תהליכי הטמעה נעשים באופן אינטנסיבי. כל תלונה שמגיעה למשרד מטופלת באופן מיידי, והטיפול נעשה בכפוף להוראות הדין ובשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלבנטיים. המשרד מלווה את בתי הספר באמצעות גורמי מקצוע, יועצים, פסיכולוגים ומדריכים מומחים. יודגש שבית הספר מחויב לתת מענה לכלל התלמידים, ובתוך כך גם לתלמיד הנפגע וגם לתלמיד הפוגע. המשרד מגבה כל התערבות מקצועית של מנהלי ומנהלות בתי הספר שפועלים בהתאם למדיניות המשרד".
עוד נמסר כי "בנוסף מפעיל המשרד תוכניות רבות, ויצירתיות לקידום אקלים מיטבי ולצמצום אלימות והתנהגויות סיכון, הן בתחומי בתי הספר והן בתחומי הרשת. התוכניות כוללות הדרכה וליווי של בתי הספר, בנושאים הבאים: חברות, הגברת תחושת השייכות, מניעת אלימות, התנהלות מיטבית ברשת ומניעת פגיעה ברשת, נוכחות וסמכות מורית והגברת תחושת המוגנות. זאת ועוד: במסגרת התוכנית המערכתית לקידום אקלים חינוכי מיטבי, והתמודדות עם נושא האלימות, בתי הספר מצוידים בתוכניות מערכתיות לליווי תלמידים, הן פוגעים והן נפגעים, לקידום רווחה נפשית ולצמצום אירועי האלימות".
לפנייה לכתב/ת 
