חני נחמיאס: "שחקנים לא צריכים להיות דוגמנים"

העולם שייך לצעירים? לא אם תשאלו את חני נחמיאס. "למרות הניסיון למצוא כותרת כזו, זה לא תמיד נכון, יש אנשים מבוגרים שעובדים כל הזמן", היא מכריזה בראיון ומספקת מיד דוגמאות – כמו השחקן יענקלה בן סירא שהלך לעולמו לפני כמה חודשים ונהג לטפס מדי יום 32 מדרגות עד לפתח דלתו, גם בגיל 88. "וזה עוד כלום", היא מגלה, "כשאשתו שברה את הרגל הוא היה מרים אותה עם קביים, ולא עשה מזה עניין. יום לפני שהלך לעולמו, הוא עוד הופיע".

נחמיאס (57), שחקנית שצברה בעצמה לא מעט ותק, אכן פעילה מאוד. "נכון שהמשרות באופן אוטומטי מאוישות על ידי צעירים", היא אומרת, "אבל ברגע שאתה מוצא את הנישה הנכונה שלך בעיתוי הנכון - אז אתה לא תהיה מחוסר עבודה".

ואת זה היא מוכיחה בשטח – לצד ההשתתפות במופע "דוס צ'יקיטיטאס" עם עירית ענבי ובמופע המחווה לשיריו של עוזי חיטמן "עכשיו התור לאהבה", היא גם נמצאת בשיאן של חזרות על מופע חדש עם שירים מפסטיבלי המוזיקה בכל הזמנים, לצדו של משה דץ . ואם זה לא מספיק - כדי לתבל קצת את החיים היא הגיעה למסע האתגרי "מלכת המדבר".

בימים אלה נחמיאס מתכוננת לבמה נוספת – היא תשתתף בפסטיבל עין גב שבמסגרתו ייערך ערב מחווה לשירי קול ישראל לכבוד יום הולדת 80 לתחנות רשות השידור ברדיו, לצדם של רבקה זוהר, ששי קשת, הראל מויאל, מאיר סויסה ועוד. "אני אוהבת לשיר והמופעים בעין גב מחממי לב", היא מספרת, "זה לא מובן מאליו שקול ישראל חוגגת 80 שנה, זה ערב שכולו נוסטלגיה וכולנו אוהבים להתחבק בתוכה ולהיזכר בשירים גדולים".

לא מעוניינת להיות אייקון אופנה. חני נחמיאס

אבל לא כל האמנים בישראל עסוקים כמו נחמיאס. רבים מהם לא מוצאים את מקומם ונדחקים לשוליים, ובזה גם היא מוכנה להודות. "אני קוראת כמו כולם, בעיקר אחרי התאבדותו של הזמר גבי שושן, על תחושות שעולם הבידור מפנה גב לאמנים ותיקים, שהכושי עשה את שלו ויכול ללכת. בגדול זה הרבה בראש. קח את ישראל גוריון למשל - הוא עובד יותר מכל צעיר אחר. אני מרגישה שאני יכולה להודות לאלוהים וגם להרגיש ולהיראות הרבה יותר צעירה מגילי וגם לעשות כל הזמן דברים חדשים. אני לא חושבת שיש צעיר אחד שנמצא בלב העניינים ויכול היה לטפס הרים יותר בקלות ממני כמו שעשיתי במלכת המדבר בשבוע שעבר".

את איילת זורר החליפו בקמפיין לגולברי באסתי גינזבורג שצעירה ממנה ב-21 שנה. מה היא הייתה יכולה לעשות אחרת?

"אני ממרום שנותיי וניסיוני למדתי לא להיעלב שלוקחים מישהו אחר במקומי, ולזכור את הדברים והפעמים שבחרו דווקא אותי מכל האחרים. באופן עקרוני אני מרגישה שאני אדם אופטימי מאוד שמתעקש לראות את חצי הכוס המלאה. זאת פילוסופיית חיים שאני מאמינה שאם אתה באמת חי על פיה, הרבה יותר קל לך. קרה לי שעשיתי קמפיינים גדולים שהופסקו אחרי זמן, ובמקום לקונן על למה אין לי - שמחתי על למה היה לי את זה. אם מה שקרה לאיילת זורר היה קורה לי, הייתי אומרת 'איזה יופי, היו לי 11 עונות שהייתי הפנים שלהם ושהטיסו אותי לארץ בכל תצוגה גדולה'".

לדברים הללו היא מצרפת דוגמה אישית מהעבר הלא כל כך רחוק – ומספרת איך החליטה לסיים את תוכנית הילדים שלה בערוץ הראשון "בחדר של חני": "לא חיכיתי שייגרמו לי לפרוש, החלטתי לסגור ולתלות את הנעליים בזמן. יש דברים שמתאימים לזמן מסוים, והם מפסיקים להיות רלוונטיים. צריך להיות מספיק חכמים ולחוש את זה לפני שזה קורה מעצמו. לעשות את ההחלטות לבד. בגדול יכולה לומר שמצאתי בקלות את הנישה שנכונה לי עכשיו".  

"להסתכל על חצי הכוס המלאה". איילת זורר(צילום: רפי דלויה)

נחמיאס גם לא נשארת אדישה לסערה שעוררה קרין גורן אחרי שספגה לעג ברשתות החברתיות על משקלה. "אני חושבת שבאופן עקרוני יש לזה טעם לפגם שהתקשורת מצפה כל הזמן משחקנים, זמרים ואנשים שנמצאים במדיה להיות גם דוגמנים, כל השיק ושוק והדרקונים למיניהם", היא תוקפת, "אני מאמינה שאמנים לא צריכים להיות דוגמנים. ושמותר לי להצטיין בנושא האמנות שלי - שירה ומשחק, גם בלי להיות אייקון אופנה".

נשמע שאת פגועה מביקורות האופנה.

"דווקא לא. אני קיבלתי מחמאות אבל לא אלה נעימות לי ולא כשאני שומעת ההיפך. זה שאני מגיעה לאירוע וכל הצלמים מתנפלים עלינו כדי לצלם אותנו שיראו אותנו בעיתונים זה מגוחך בעיניי, פשוט מגוחך. שלמה ארצי צריך להיות אייקון אופנה? הוא מצליח נפלא בג'ינס וטישרט".

"חבר טוב". חנן גולדבלט(צילום: עופר עמרם)

בכל פעם שעולה בשיחה נושא אקטואלי, היא מקפידה לציין שאינה קוראת עיתונים ולא מתעדכנת בענייני היום. לא

כשמדובר בחברה חנן גולדבלט, שהורשע באונס וחזר לכותרות בעקבות הצגת הילדים בכיכובו והקריאות לחרם עליה ("חנן חבר טוב שלי ואני שמחה שהכל מאחוריו"), ולא כשמדובר בפרשת משה איבגי, החשוד בהטרדה מינית של שלוש נשים שעבדו עמו.

עם זאת, גם אם היא מעדיפה שלא להתייחס לנושא ישירות - סוגיית ההטרדות בעולם הבידור לא זרה לה. "אין שחקנית שלא הרגישה סיטואציה לא נוחה עם שחקן", היא מודה. "לצערי הרב זה היה סוג של דבר מקובל, ששחקנים קצת מתבלבלים בעניין הגבולות. אולי זה בגלל ששחקנים באמת עובדים המון שעות ביחד והם סוג של משפחה, הפרויקט הופך אותנו לאנשים קרובים מאוד. מצאתי את עצמי בסיטואציה כזאת והייתי מאוד אסרטיבית".

מתי זה קרה?

"אני לא אגיד לך עם מי ולא אגיד לך מתי. אני לא מתכוונת להיכנס לזה - רק אגיד לך שאין אישה שלא מבינה מתי זה עובר את הגבול".