ארגז הכלים הממשלתי לצמצום עיכובי הבנייה
אין ספק שאחד מהחסמים המשמעותיים של שוק הדיור הוא עיכובי הבנייה בישראל. מהם תחומי הסמכות והאחריות של משרדי הממשלה השונים בנושא, ומדוע המפתח לפיתרון הוא תיאום ושיתוף פעולה מתוך אינטרס משותף?
בשיתוף קבוצת חברות הבנייה מנרב
אחד מהגורמים העיקריים לעליות במחירי הדיור בישראל הוא משך הבנייה הארוך - מרגע תחילת העבודה ועד לאכלוס. על פי נתונים מעודכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משך בנייה ממוצע בישראל עומד על 27.4 חודשים, זאת לעומת 21.4 חודש בקנדה ו-14.9 חודשים בארצות הברית. במדינה כמו סין, בה כוח האדם זול וזמין במיוחד, פרויקט גדול יכול להיבנות גם ב-10 חודשים. עוד נתון מדאיג העולה מהדוחות של הלמ"ס הוא התארכות משך זמן הבנייה ב-15% במהלך העשור האחרון, כאשר המצב בגוש דן הוא הגרוע ביותר.
הגורמים לעיכובי הבנייה רבים ומגוונים, וחלק גדול מהאחריות נופל על כתפיהם של משרדי הממשלה השונים. מהן הסמכויות של המשרדים השונים ומה הם מציעים בתור פיתרון?
מטה הדיור - ארגז כלים מקיף תחת קורת גג אחת
עוד לפני כניסתו של משה כחלון למשרד האוצר, הוא דרש לקבל "ארגז כלים" וריכוז סמכויות שונות בתחום הדיור תחת משרד האוצר, על מנת לנסות ולפתור את הבעיות בשוק הדיור. במסגרת ניסיון זה, הוקם מטה הדיור, אשר קיבל לידיו סמכויות שונות בתחום ומשמש בתור הזרוע המבצעת של קבינט הדיור, שהוא ועדת השרים הרלוונטיים לנושא הדיור בישראל.
מטה הדיור של משרד האוצר הוקם על מנת לעזור בתיאום בין המשרדים, ובמטרה לייעל את הרפורמות והמהלכים לשיפור המצב בשוק הדיור. בראש מטה הדיור עומד אביגדור יצחקי, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה וחבר כנסת מטעם מפלגת קדימה. יחד עם משרד האוצר פועלים בעיקר משרדי השיכון והכלכלה, אשר מהווים חלק מתהליך קבלת היתרי הבנייה ובניית הפרויקט עד למתן אישור לאכלוס.
אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אומר כי "משרד האוצר הוא הגורם המוביל והמנהל של תהליך הפתרון. כל הסכם שיש לו משמעות תקציבית דורש את חתימת שר האוצר. יש שילוב בין משרדי האוצר, הכלכלה והבינוי שאמור להגיע לפתרון המשולב".
לדברי דנוס, ישנה חלוקה בין משרדי הכלכלה והשיכון בתפקידים, אך שום דבר לא יכול לקרות בלי משרד האוצר. "החלוקה בין משרד הכלכלה או הבינוי היא לפעמים עניינים מנהליים בין המשרדים, כאשר האוצר מהווה סמכות עליונה על כל הפעולות והתהליך".
משרד האוצר - הסכמים בין מדינות והסרת חסמים
בכל הנוגע לעיכובי בנייה, משרד האוצר פועל במספר ערוצים, כגון שיפור מצוקת כוח האדם בתחום וחתימה על הסכמים בילטראליים להבאת עובדים זרים. המשרד אחראי למשא ומתן להסכם בילטראלי עם סין, הבאת עובדים פלסטינים מהרשות הפלסטינית וייבוא עובדים סיניים ללא הסכם בילטראלי. בנוסף, המשרד חתם גם הסכמים בילטראליים עם מדינות במזרח אירופה, מהן ישראל שואפת להביא עובדים זרים נוספים לענף הבנייה.
לאחרונה החליט המשרד על הבאת חברות זרות בתור קבלניות ביצוע בתחום הבנייה, על מנת להאיץ את קצב התחלות הבנייה בכל שנה, ולצמצם את משך הבנייה. המהלך נתקל בהתנגדות עזה מצד הקבלנים והיזמים בתחום, אשר טוענים כי המהלך לא ישפר את משך הזמן ויפעל נגד המטרה של שיפור רמת המחירים, בעקבות הסתגלות לרגולציה בישראל.
בהחלטה נוספת מהחודשים האחרונים, לדוגמא, הודיע משרד האוצר על הקמת שלוש ועדות ערר נוספת במחזות מרכז ותל אביב, בנוסף לוועדה אחת הפועלת נכון לעכשיו. פעילות של ועדות נוספות צפויה להקל על צוואר הבקבוק שנוצר בדיונים בבקשות לוועדה, ולצמצם את משך הענקת היתר הבנייה וכתוצאה מכך את משך הבנייה.
משרד הבינוי - עבודה מול הרשויות ותמריץ להיתרי בנייה
משרד הבינוי אחראי על תהליך שיווק הקרקעות והרישוי מול הרשויות המקומיות, ולכן בכל הנוגע לעיכובי בנייה, הפתרון שלו כולל מתן תמריצים להענקת היתרי בנייה מצד הרשויות ליזמים. משרד הבינוי גם אחראי על יישום ותפעול תכניות הסיוע לאוכלוסיות בשוק הדיור, כגון מחיר למשתכן, הדיור הציבורי, דיור בר השגה, ועוד.
משרד הכלכלה - אחראי להבאת העובדים
משרד הכלכלה אחראי, בין היתר, על הבאת העובדים וניהול מתן ההיתרים והאשרות בהבאת עובדים זרים לישראל. מדובר על עובדים בכל התחומים, לרבות ענף הבנייה.
לדברי דנוס, "הבעיה היא שנחתמו הסכמים בילטראליים, אך העובדים עצמם לא הגיעו. לכן, המשרד הרלוונטי בממשלה צריך לנסוע ולהביא אותם. רק לפני מספר שבועות, ישראל שלחה צוות למולדובה, בראשות אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור, לראיונות, מיונים וגיוס. הגורמים הממשלתיים מגיעים לשטח ומביאים לישראל עובדים, על מנת להקל על המצוקה ולשפר את זמני הבנייה".
עם זאת, טוען דנוס, "ממדינות מזרח אירופה מגיעים היקפים קטנים של עובדים, שאינם פותרים את מצוקת כוח האדם, ובנוסף מדובר בעובדים שהם לאו דווקא פועלי בניין, אלא כוח אדם הפחות מיומן, שמוכן לנסוע למדינה אחרת. לכן, יש גם צורך בתהליך הכשרה שמעכב את כניסתם לעבודה, וכתוצאה מכך גם פוגע במשך הבנייה".
כאמור, משרדים נוספים פעילים בתחום הבנייה, יחד עם גופים כמו מנהל התכנון והרשות למקרקעי ישראל.
המפתח נמצא בשילוב, תיאום ומוטיבציה משותפת
אמנם לכל משרד יש תחומי אחראיות נפרדים, אך הקונספט של ריכוז כל ההחלטות והיישום במסגרת אחת מאוחדת ובעלת סמכויות, הוא זה שאמור לפתור את בעיית חוסר התיאום שהיתה קיימת שנים רבות. בעיה זו גרמה להיעדר ריכוז מסודר של נתונים ואי-מעקב אחרי יישום ההחלטות. לכן, מטה הדיור הוא התחלה חיובית בדרך לפתרון עיכובי הבנייה בישראל.
"ייאמר לזכות הממשלה הנוכחית, שהיא מדברת אבל גם עושה. היו ממשלות בעבר שיותר דיברו, אבל בלי לעשות. המימוש של ההצהרות, הוא זה שעושה את ההבדל", אומר דנוס.
בחודש פברואר האחרון, למשל, נערך כינוס מקצועי לתיאום תכניות הדיור הלאומיות. הכינוס, שנערך בירוחם, קיבץ את כל צוותי הדיור בממשלה לדיונים על הסכמי גג, התחדשות עירונית, השכרה ארוכת-טווח, תיעוד הבנייה, הגדלת השיווקים ועוד.
עוד שיתוף פעולה בינ-משרדי הוא ההחלטה על הקמת מכון למקצועות הבנייה, אשר נועד להקלה על המצוקה החמור בכוח אדם בתחום. משרד הבינוי והשיכון קיבל מקבינט הדיור את הסמכות להקים ולתפעל את המכון, כחלק מתוכנית חומש להכשרת עובדים בענף הבנייה. מנגנוני ההכשרה צפויים להיות מוקמים בשיתוף פעולה עם משרד הכלכלה, והתקציב צפוי להיות משותף למשרדי האוצר, הכלכלה והבינוי, שיתחלקו בעלות של כ-40 מיליון שקל עד שנת 2020.
לפנייה לכתב/ת 
