מברכים ומקללים: מחלוקת לגבי גיוס מוסלמים למשטרה
מינויו של הניצב המוסלמי הראשון למשטרה וההכרזה על הרחבת שירותיה ביישובים הערביים עוררה תגובות חלוקות: "זה מצביע על כוונות לטובת האזרחים הערבים", אמר מנהל בי"ס בטמרה, אך במרכז מוסאווה הזהירו: "זה רק קמפיין של נתניהו, גיוס ערבים לא יפתור את הפשיעה במגזר"
לצד האווירה החגיגית שלשום (ד') בטקס מינויו של ניצב ג'מאל חכרוש, המוסלמי הראשון במשטרה בדרגה כה בכירה, הנתונים מלמדים על אחוז נמוך ביותר של מוסלמים בארגון האמון על אכיפת החוק: פחות מאחוז וחצי מכלל השוטרים הם מוסלמים. ספק גדול אם המהלך ישנה את התמונה.
בחלק גדול מהציבור הערבי המשטרה נתפסת כגורם עוין שאין לשתף עמו פעולה. בטקס מינויו של חכרוש בלטו בהיעדרם חברי הכנסת הערבים וחלק מראשי הרשויות וכן עלו קולות בתוך המגזר שלא להתגייס למשטרה ולא להתנדב לשירות לאומי.
חכרוש מונה לעמוד בראש המנהלת שתוקם לשיפור שירותי המשטרה ביישובים הערביים, והיא צפויה ליישם את תוכנית הדגל של השר לבטחון פנים גלעד ארדן והמפכ"ל רוני אלשיך להרחבת שירותי המשטרה במגזר.
שיאו של יחסו השלילי של המגזר למשטרה נרשם באוקטובר 2000, עת נהרגו 13 אזרחים ערבים בהפגנות שפרצו בתחילת האינתיפאדה מאש שוטרים. ועדת אור שהוקמה בעקבות האירועים ציינה כי בציבור הערבי המשטרה לא נתפסת כגורם לגיטימי לשיתוף פעולה: "נדרש שידוד מערכות ביחס המשטרה למגזר הערבי", נכתב במסקנות הוועדה. "פעמים רבות היא אינה נתפסת במגזר הערבי כגורם נותן שירות, כי אם כגורם עוין".
מנתוני משטרה עולה כי בשנת 2015 רק 431 מוסלמים שירתו במשטרה מתוך 28,633 שוטרים. חלקם של המוסלמים במשטרה קטן פי 12.5 מחלקם היחסי באוכלוסיה. מספר השוטרים המוסלמים כמעט לא השתנה בשנים האחרונות.
במשטרה ובמשרד לבטחון פנים מודעים לבעיה ומקווים שהגדלה משמעותית של שירותי המשטרה בתוך המגזר הערבי תגדיל את האמון במשטרה. התוכנית לתגבור שירותי המשטרה כוללת תוספת של כ-1,300 שוטרים שישרתו את המגזר הערבי. במשטרה אומרים כי אם כמה מאות שוטרים מתוך אלו יהיו מוסלמים, מה שיכפיל את מספרם במשטרה, מדובר בהישג גדול שיהווה שינוי דרמטי. "אם נהיה כנים עם עצמנו, ואני מתכוון לכל ממשלות ישראל לדורותיהן, מתקופת דוד בן גוריון ועד ליום היסטורי זה, לא נוכל להביט על החברה הערבית בישראל עם ביטויי האלימות והפשיעה שבה, ולרחוץ בניקיון כפינו. שכן עד היום לא הענקנו שירותי אכיפה שוויוניים במגזר הערבי. בכל הקשור למשטרה, לא נהגנו בשוויון הראוי", אמר אתמול השר ארדן עם מינויו של חכרוש.
ראש עיריית קלנסווה עבד אלבאסט סלאמה אמר כי גם הוא תומך בגיוס למשטרה, "בתנאי שהם ישרתו בתוך הכפרים והערים, אך לא כדי לנצל אותם לפעולות אחרות. זה עלול להכשיל את התוכנית".
ואילו מנכ"ל מרכז מוסאוה, ג'עפר פרח, אמר: "מאז המלצות ועדת אור התרגלנו לבלוני ניסוי, ואף הגדרנו אותם תרפיה בדיבור. הניתוח שלנו של התנהגות ממשלת ישראל, שירותי הביטחון ומשטרת ישראל מצביעים על כך. השב"כ אינו רציני ולא מתכוון לטפל בפשע במגזר הערבי. על כן המשטרה לא ביצעה ולא מבצעת את אחריותה האזרחית".
לדבריו, "השב"כ רוצה שהערבים יתחננו שמוסדות אכיפת החוק יפעלו ביישובים הערבים, אבל הציבור הערבי לא מתכוון להתחנן". הוא הצביע על "המשחק הכפול שבו השב"כ מגייס משת"פים באמצעות סחיטת אזרחים ערבים. כולנו ראינו מה הייתה התוצאה בפרשת נשאת מלחם".
הוא העריך כי אפילו שליש מהמספרים שאליהם כיוונו בתוכנית לגיוס שוטרים במגזר לא יצלח. "זה רק עוד פרק בקמפיין יחסי הציבור של נתניהו". הוא המליץ למשטרה "לשנות מדיניות ולהפסיק לנקוט אלימות כלפי מפגינים ועצורים. לפעול באמת לעצירת הפשיעה בחברה הערבית. זה מה שצריך לעשות. אבל הם עושים כל דבר חוץ מהדבר הנכון. גיוס ערבים למשטרה לא יפתור את הבעיה".
לדבריו הצטרף רג'א זעאתרה, חבר הלשכה המדינית של חד"ש: "לציבור הערבי אין אמון במשטרת ישראל, בגלל מדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן - טבח באזרחים, הרג מפגינים, הריסת בתים, מחיקת כפרים שלמים בנגב, דיכוי פעילות פוליטית לגיטימית וכשלים חמורים בטיפול באלימות ובפשיעה הכלכלית. פרויקט 'השיטור העירוני' לא רק שלא הפחית את האלימות, אלא הפך לגורם אלים ומלבה אלימות ברחוב הערבי". הוא הוסיף: "כשראש המדינה רואה בציבור שלם אויב - מה הפלא שהמשטרה מתנהגת בגזענות?".
לפנייה לכתב/ת 
