נרדם או לא: מדוע פוטר הפקח מעיריית יבנה?

אחרי 11 שנים הופסקה עבודתו של פקח בטענה שנרדם במשמרות וניהל יחסים עכורים עם הקולגות. למה קבע בית הדין שהוא יפוצה ב-75 אל ש'?

עו"ד מיכל מסוריפורסם: 17.04.16 , 16:56

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שעיריית יבנה תשלם יותר מ-75 אלף שקל לפקח לשעבר, שפוטר מעבודתו בין השאר בטענה לבעיות יחסי אנוש ולכך שנרדם במהלך משמרות. השופטת עידית איצקוביץ קבעה שעל העירייה היה לקבל את אישור ועד העובדים לפני הפיטורים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התובע עבד כפקח בעירייה החל משנת 2000. בתחילה הוא הועסק על ידי חברות קבלן ובהמשך נקלט כעובד עירייה. ב-2011, ועל רקע יחסיו העכורים עם כמה עובדים, החליטה העירייה לסיים את תפקידו, אך סירבה לשלם לו פיצויים, בטענה שנסיבות פיטוריו אינן מצדיקות זאת.

תביעה

מפוטר? עיריית ת"א נגד עובד שהחזיק סמים

עו"ד ורד שדות

עובד ניקיון הורשע וריצה עבודות שירות, שבעקבותיהן דרשה העירייה לפטר אותו. העובד התנגד ופתח במאבק שהגיע עד בית המשפט העליון

מפוטר? עיריית ת"א נגד עובד שהחזיק סמים

העובד פנה לבית הדין ודרש לחייב את עיריית יבנה לפצות אותו בטענה שהפיטורים נערכו שלא כדין. בנוסף הוא ביקש פיצוי של 50 אלף שקל בטענה שהעירייה פגעה בשמו הטוב.

לדבריו, לפני פיטוריו הוא הותקף פיזית על ידי פקח אחר, המקורב לממונה הישיר שלו. לאחר התקרית הוא זומן לשימוע, שנערך ללא נציג ועד העובדים של העירייה, ושבמהלכו הועלו נגדו טענות שלפיהן הוא מטריד את ראש הצוות שלו, אינו לובש מדים בזמן העבודה, ואינו מקשיב למנהליו.

העירייה טענה מנגד שהתובע פוטר מסיבות מקצועיות בלבד: הוא הפר את תנאי העסקתו כשישן כמה פעמים בזמן תפקידו, נהג באופן בלתי הולם כלפי תושבים, ופעל בחוסר יושר כשהסתיר את העובדה שיש לו רישום פלילי. כמו כן העירייה ציינה כי נתנה לו הזדמנות לחזור לעבודתו, אך נאלצה לפטר אותו פעם נוספת עקב התנהגותו.

התושבים לא התלוננו

השופטת עידית איצקוביץ התרשמה כי היחסים בין התובע ליתר הפקחים אכן היו עכורים במידה כזו שאכן אין טעם להחזירו לעבודה. היא אף קיבלה את טענת העירייה שלפיה הוא נהג לישון במהלך משמרות, ושלא הוכחה פגיעה בשמו הטוב, ולכן דחתה את תביעתו לקבלת פיצויים בגין לשון הרע.

עם זאת, השופטת השתכנעה שגם פקחים אחרים ישנו במהלך משמרות על רקע מעין הסכמה שבשתיקה: אחד הפקחים יישאר ער בזמן שהשני ינמנם לזמן מסוים. כלומר, הסבירה השופטת, התנהגותו של התובע לא הייתה חריגה.

בנוסף היא הבהירה שהעירייה לא הוכיחה שתושבים התלוננו על התובע, מה גם שלא הוכח שעבירה פלילית (שהתברר שביצע כקטין), הייתה משפיעה על סיכוייו להתקבל לעבודתו. השופטת הדגישה שחרף העובדה שהעירייה פעלה כדין כאשר הזמינה את התובע לשימוע, היה עליה לקבל את הסכמת ועד העובדים לפיטורו.

על כן, בהתחשב בכך שכמה טענות של העירייה נגד התובע כלל לא הוכחו, השופטת קבעה שהוא פוטר בניגוד לדין. היא הורתה לעירייה לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 75,852 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.