למה יותר ויותר תלמידים מוותרים על מקצועות מדעיים
המחסור במדענים מתחיל כבר בביה"ס: בכל שנה פחות תלמידים מרחיבים יחידות לימוד בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומדעי המחשב. איך זה משפיע על המצב באקדמיה ובהיי-טק, ומה לעשות כדי לצאת מהמשבר? כתבה ראשונה
בשיתוף חברת "טבע"
"חברה שבה יותר תלמידים לומדים מדעים, היא חברה טובה יותר ומשכילה יותר, שמבטיחה לעצמה תעסוקה, ביטחון ועצמאות כלכלית." כך אמר הנשיא אובמה לפני 4 שנים, בנאום בקונגרס שנועד לגייס תקציבים לכוח משימה שהקים כדי לעודד תלמידי תיכון ללמוד מקצועות מדעיים.
נדמה שבישראל דרוש כוח משימה דומה. אובמה דיבר על המשבר בלימודי מקצועות – STEM-ה מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. המאמץ נשא פרי והמצב בארה"ב משתנה, אבל בארץ הבעיה רק מחריפה. בכל שנה פחות תלמידים בוחרים להרחיב יחידות לימוד במקצועות המדעיים – פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומדעי המחשב – ומעדיפים מקצועות תובעניים פחות, שהסיכוי להוציא בהם ציונים גבוהים גדול יותר.
כך פחות ופחות סטודנטים בוחרים במסלולים מדעיים באקדמיה, ואז בקריירה. ההשלכה המיידית של התופעה: מחסור חמור בעובדי פארמה, היי-טק וטכנולוגיה, אך גם חשש מפגיעה בענפי המו"פ והתעשייה.
"זה מחסור ממשי, מהותי וחמור," אומר פרופ' אבי זהבי, דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן. "מאגר הצעירות והצעירים בעלי הכשרה מתאימה במקצועותה- STEM קטן וסופי, ומנהלי חברות ההיי-טק רודפים כל הזמן אחרי אותם בוגרים של יחידות עילית טכנולוגיות, כמו .8200 זה מגביל את האפשרות לגייס עובדים מתאימים. גם במדינות עם אבטלה לא שמעתי על מהנדס או איש היי-טק מובטל."
הסיבה העיקרית למחסור במדענים מתחילה בבית הספר. לפי דוח מסוף 2015 של מרכז המחקר של הכנסת, בכל שנה פחות 10%-מ מהתלמידים נבחנים 5-ב יחידות פיזיקה או כימיה. במגזר היהודי שיעור הנבחנים 5-ב יחידות בכימיה, למשל, הוא 6.6% בלבד (15.3% במגזר הערבי).
לדברי מוהנא פארס, ראש התוכנית הלאומית למתמטיקה ולמדעים במשרד החינוך, "הרוב המכריע לא לומדים 5 יחידות מתמטיקה ומקצועות מדעיים, ומשם הכל נגזר. משיקולי נוחות וכדאיות אקדמית, רבים מוותרים על האתגר שבלימודי מדעים מוגברים, ומאבדים הזדמנות למפתח להשתלבות בתחומי מדעים וטכנולוגיה. בנוסף, לבחירה 5-ב יחידות לימוד יש ערכים כמו לקיחת אחריות, התמדה, התמודדות עם קשיים, נחישות ושאיפה למצוינות."
לרתיעה ממקצועות מדעיים יש כמה סיבות לפי חוקרי חינוך בארה"ב. ראשית, הם מעדיפים לא להתאמץ. בניגוד להיסטוריה או ספרות, לימוד מתמטיקה נבנה במשך שנים, בלי דילוגים; שנית, בשנים האחרונות יש נטייה להעדיף את "לימודי הכסף" כמו מינהל עסקים או כלכלה; סיבה שלישית נוגעת לבנות, שמסורתית נרתעות ממדעים. אמנם רוב מסיימי הדוקטורט במדעי החיים באוניברסיטאות המחקר בארץ הן נשים, אך מספרן הזעום בפקולטות למתמטיקה, הנדסה, מדעי המחשב ופיזיקה זועק לשמיים.
בארה"ב הוקמו בשנים האחרונות צוותי חשיבה שנועדו לגרום ליותר תלמידות חטיבת ביניים לבחור בתחומי המדעים. בין היתר נבחנת הפרדתן מבנים בשיעורי מתמטיקה, כי לפי מחקרים, כך הישגיהן גבוהים יותר.
לדעת פרופ' אילת ברעם- צברי, ראשת קבוצת תקשורת המדע בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, הבעיה אינה רק דורית ומגדרית, וכל אדם זקוק לאוריינטציה מדעית-טכנולוגית.
"אני כבר לא מדברת על צורכי המשק, ההתרגשות ממדע, והשייכות למקצוע נחשק ששכרו בצידו. כל זה ברור, וכך גם העצמאות הכלכלית המובטחת. אני מדברת על צדק חברתי לכל, ולא רק לאנשים ממגדר ומעמד מסוימים; היום אסור שיקרה מצב שבו לבוגרת או בוגר תיכון לא תהיה אוריינות מדעית וטכנולוגית."
שינוי הגישה יצטרך לכלול גם את ההורים. "מה הגיוני יותר להורים מאשר לעודד בנות ללמוד מתמטיקה"? תוהה זהבי. "זה השער לכל מקצוע, לא רק מדעים והנדסה אלא כל תחום דעת. זה מחדד חשיבה הלוגית ומפתח כישורים קוגניטיביים, וזה המפתח לעצמאות כלכלית."
הבעיה אינה רק בריחת תלמידים ממדעים. המשבר כולל גם בתי ספר שכלל לא מלמדים זאת, אחרים שמקדישים לכך פחות שעות, ומחסור במורים לתחומים אלו. לפי דוח הטכניון, פחות מורים בוחרים לעבור הכשרה למקצועות מדעיים, וגם המורים הקיימים מבוגרים, וייצאו לפנסיה בתוך כעשור. גם הרמה יורדת – שיעור המורים למדעים בוגרי אוניברסיטה פוחת לעומת בוגרי סמינרים.
"זו בעיה שגובלת בקטסטרופה," אומרת פרופ' יהודית דורי, דיקנית הפקולטה לחינוך, למדע ולטכנולוגיה בטכניון. "כשמורה לכימיה או פיזיקה פורש, פעמים רבות מנהלים סוגרים את המג - מה, וכך תלמידים רבים נותרים בלי אפשרות ללמוד מדעים."
לראשונה: מסלול המורה למדעים בתחרות "המורה של המדינה“
מסלול המדעים, שהושק השנה לראשונה ביוזמת טבע, נולד על רקע המחסור החמור במורים למדעים בישראל. טבע שמה לה כערך עליון לקדם מצויינות מדעית בישראל, ומאמינה שמסלול זה יסייע להעלות על סדר היום את הצורך הלאומי בחינוך למדעים.
לפנייה לכתב/ת 
