"ביטחון תזונתי לא על סדר היום של המדינה"
לידי ynet הגיעה התכתבות פנימית שבה מסביר יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי כיצד נזנח ע"י המדינה שמינתה אותו: "כל הישיבות בוטלו, המינוי שלנו פג". לפי ביטוח לאומי, כחמישית מהמשפחות בישראל סובלות מנגישות לא מספקת למזון
ערב חג הפסח מושמעת ביקורת חסרת תקדים על משרד הרווחה ועל העומד בראשו, השר חיים כץ, בנושא המלחמה בעוני והטיפול באי הביטחון התזונתי. את הביקורת מותח יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, פרופ' דב צ'רניחובסקי, שמונה על ידי הממשלה, בתכתובת פנימית שהגיעה לידי ynet: "מינויה של המועצה לביטחון תזונתי פג ולא קיימת כל אינטרקציה עם הנהלת משרד הרווחה והשירותים החברתיים. כל הישיבות בנושא בוטלו ונראה כי הטיפול בביטחון תזונתי, ואולי אף בעוני בכלל, אינו עומד על סדר היום של המשרד". עם זאת, הוא הוסיף כי "קיימת התעניינות מטעם משרד האוצר לטיפול בנושא העוני". במשרד הרווחה טוענים כי הטענות לא עולות בקנה אחד עם המציאות בשטח.
מדובר במכתב פנימי שנשלח לפני כחודשיים על ידי פרופ' צ'רניחובסקי, שמונה לתפקיד באוגוסט 2012. הוא מציין בו כי דווקא "קיימת התעניינות מטעם משרד האוצר לטיפול בנושא העוני". פרופ' צ'רניחובסקי סירב להתייחס לתוכן המכתב.
ל-ynet נודע כי השר כץ מעולם לא נפגש עם ראש המועצה לביטחון תזונתי. זו מעולם לא תוקצבה על ידי הממשלה, ואף שתוקף מינוי המועצה פג לפני כשנה, וחבריה עושים מאז את עבודתם בהתנדבות, כתב המינוי לא חודש. מדובר לכאורה בהפרה של החוק המחייב את חידוש המינוי של חברי המועצה אחרי שלוש שנים.
עוד נודע כי ישיבות בנושא הביטחון התזונתי של ראשי המועצה עם בכירי משרד הרווחה ובראשם השר בוטלו ולא התקיימו. כל זאת למרות דו"חות של מבקר המדינה שפורסמו בשנה שעברה והצביעו על ליקויים קשים בטיפול הממשלתי בנושא.
נושא הביטחון התזונתי גורר היסטוריה של אי מימוש הבטחות שלטוניות. כבר בפברואר 2014 הגישה המועצה הלאומית לביטחון תזונתי את המלצותיה למלחמה בביטחון תזונתי בעלות של כחצי מיליארד שקלים בשנה. מטרתה הייתה לפתור את מצוקתן של כ-110 אלף משפחות – יותר מ-400 אלף איש - הסובלות ממחסור בסיסי במזון.
לפי דו"ח הביטוח הלאומי מפברואר 2014, 18.8% מהמשפחות בישראל סובלות מאי-ביטחון תזונתי, המוגדר במדינות המפותחות כ"נגישות לא סדירה למזון בכמות מספקת המאפשרת חיים בריאים ופעילים". לפי הביטוח הלאומי, שיעורן של המשפחות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי קל עד מתון עומד על 10.2%, ואילו שיעור המשפחות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי ניכר הוא 8.6%.
יותר משנתיים חלפו מאז אך הממשלה שהקימה את המועצה לא קיימה כל דיון בעניין. בהמלצות נקבעה הזכאות לסיוע על בסיס הכנסת המשפחות הנמצאות בקרבת קו העוני, שממנה הופחתו תשלומים חיוניים כגון חשבונות חשמל ומים ושכר דירה. אם הסכום הנותר נמוך מזה הדרוש לקניית מזון, תהיה המשפחה זכאית לסיוע בסכום ממוצע של 320 שקל בחודש. כל זאת בין היתר תוך השענות על איסוף והצלת מזון מגופים ממשלתיים ועסקיים.
בחודש האחרון הודיע השר חיים כץ שהוא מקדם תוכנית בין-משרדית להקמת מיזם לביטחון תזונתי באמצעות הצלת מזון. בהודעת משרד הרווחה נאמר כי פגישה ראשונה בנושא בהשתתפות גורמים ממשלתיים ועסקיים תתקיים בחודש הבא. עם זאת, עד כה לא הוקצה תקציב לתוכנית.
בימים האחרונים הודיעו שר הרווחה חיים כץ ושר האוצר משה כחלון על תוספת של 25 מיליון שקל לשיפור הביטחון התזונתי בקרב אזרחים שידם אינה משגת. סכום זה מצטרף ל-18 מיליון שקל שמקצה משרד הרווחה לתמיכה בעמותות המזון בחג הפסח ובחגי תשרי.
"הסכומים שהממשלה מקציבה הרבה יותר נמוכים ממה שביקשנו. הם אפילו לא מתקרבים למספרים שביקשנו. הם הקציבו 25 מיליון שקל בזמן שביקשנו חצי מיליארד, או להתחיל לכל הפחות עם 100 מיליון שקל השנה", אמר פרופ' צ'רניחובסקי
לדבריו בעת האחרונה יש התקדמות מסוימת במשרד הרווחה בנושא, אך הוא הוסיף: "דרושה תוכנית אסטרטגית ולא טלאי על טלאי בדמות הקצאות של מיליונים כאן ושם, הגם שהם מאוד חשובים. זו אחריותה של המדינה לדאוג למאות אלפי האנשים שסובלים מאי ביטחון תזונתי. זה נכון שמדינת ישראל נותנת תמיכות בצורת קצבאות ובאמצעות מפעל הזנה ובאמצעות תמיכה מסוימת בעמותות בבתי הספר. אבל למרות כל אלו יש אנשים עניים במדינת ישראל שאין להם כסף למזון. הסכומים שהמדינה נותנת לא מספיקים לאותן 110 אלף ממשפחות למזון לא רק לחג, אלא לכל השנה".
העובדה שהמלצות המועצה לא אומצו מצטרפת להיסטוריה של אי עשייה ממשלתית בנושא למרות הצהרות חוזרות ונשנות. בפברואר 2007 עתרו עמותות "לתת" ו"לקט ישראל" לבג"ץ במטרה לחייב את המדינה לקחת אחריות על הטיפול בנושא. בעקבות כך, במרס 2008 פורסמו מסקנות ועדת איצקוביץ' שקמה בעקבות העתירה והכירו באחריות המדינה לנושא. מאז שרי האוצר והרווחה חזרו והצהירו על המחויבות לנושא, אך מרביתם של מאות מיליוני השקלים שהובטחו לא הוקצו.
היסטוריה של התעלמות
ובהעדרה של המדינה נכנסות לתמונה העמותות. משרד הרווחה העביר השנה כ-18 מיליון שקל לכ-77 עמותות המחלקות מזון ליותר מ-400 אלף נפש. כלומר, התמיכה הממשלתית, עד לתוספת שעדיין לא הועברה, הסתכמה בכתשעה שקלים לאדם. ראשי העמותות טוענים בשנים האחרונות כי מספר המופנים אליהם ממחלקות הרווחה הולך ועולה וכי רובו ככולו של תקציבן מגיע מתרומות.
לדבריהם בין הפונים יש יותר ויותר משפחות שבהן אחד או שני בני הזוג עובדים. "התקציב ממשרד הרווחה הוא בדיחה", אמר ל-ynet הרב יעקב גלויברמן, העומד בראש עמותת "יד ביד" שבמרכזה הלוגיסיטי בלוד נאספו בשבוע שעבר אלפי חבילות מזון על ידי מתנדבים לצורך חלוקה לנזקקים ערב חג הפסח. "יש לנו פניות גם מאנשים שעובדים ואני מקווה שנצליח לעמוד בדרישה".
סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, מוסיף: "חבל שממשלת ישראל עוברת על החוק שהכנסת חוקקה ולא טרחה עד היום לקיים דיון מקיף בדו"ח שהגישה המועצה לביטחון תזונתי. העובדה שהממשלה לא מתקצבת את המועצה ולא מאמצת את המלצותיה החשובות והנכונות ברובן היא ראיה לכך שנושא כה חשוב אינו בא לידי ביטוי כמעט בסדר העדיפויות הממשלתי. אני קורא לשר הרווחה לשעבר, שהקים את המועצה,
ולשר הרווחה הנוכחי להכריז מיד על החברים החדשים שבה ולקיים את הדיון בממשלה מיד לאחר הפסח על מנת שניתן יהיה לשריין את התקציב הנדרש לנושא כבר בדיונים על תקציב 2017".
מנכ"ל עמותת לתת, עו"ד ערן וינטרוב: "אנחנו מקווים שהפרסום וההבטחה להקצות 25 מיליון שקל לאי ביטחון תזונתי ב-2016 יהפכו למציאות, ורואים חשיבות עצומה בכך שהמדינה תתחיל לקחת אחריות על הטיפול בנושא לאחר עשור של התחייבויות שלטוניות שלא מומשו. מאות אלפי משפחות ובודדים החיים באי ביטחון תזונתי חמור ומאות עמותות וארגוני סיוע אשר נושאים שנים בנטל, מחכים למנהיגות ממשלתית שתפסיק את ההתעלמות מהסממן החמור ביותר של העוני.
"על מנת לתת מענה מלא למאות אלפי המשפחות החיות באי ביטחון תזונתי יש צורך במיליארד וחצי שקל לשנה ונדרשת מחויבות ממשלתית עמוקה הרבה יותר מאשר מתן 'תמיכות' ו'עזרה לעמותות'. האחריות הממשלתית צריכה לבוא לידי ביטוי באמצעות תקצוב הנושא בבסיס תקציב המדינה בגובה של 200 מיליון שקל לשנה לפחות, והקמת מיזם לאומי לביטחון תזונתי שיתבסס על הצלת מזון, בהתאם לתוכנית המועצה הארצית לביטחון תזונתי והמלצות מבקר המדינה".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "הטענות המועלות מפתיעות ואינן עולות בקנה אחד עם המציאות בשטח. עם כניסתו לתפקיד הוביל השר כץ מדיניות ליצירת ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות שידן אינה משגת, ובמסגרתה הורה על העברת סיוע בהיקף של 110 מיליון שקל למשרד החינוך לשם הרחבת והעמקת נושא התזונה בבתי הספר, ו-60 מיליון שקל נוספים לטובת הכללת מרכיב מזון במסגרות תעסוקה לנכים ובמועדונים לאזרחים ותיקים. כמו כן הורחב בצורה משמעותית פרויקט מועדוני מופ''ת לאזרחים ותיקים ואושר תקציב להקמה של יותר מ-300 מועדונים המספקים ארוחות ותוכניות העשרה.
"בימים אלו מוביל השר מיזם לאומי לביטחון תזונתי המבוסס על יצירת ממשק שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה מובילים, המגזר העסקי ועמותות המזון, במטרה ליצור מערך להצלת מזון וחלוקתו לנזקקים. במהלך מאי הקרוב קבע מנכ''ל משרד הרווחה, אליעזר יבלון, פגישה בנושא, שאליה הוזמן גם יו"ר המועצה הלאומית לביטחון פרופ' צ'רניחובסקי. מדובר בסוגיה חשובה שעד כה לא זכתה להתייחסות ממשלתית כוללת.
"נערכו כמה פגישות בין המנכ"ל יבלון לבין פרופ' צ'רנכובסקי, ובהן נידונה התוכנית לביטחון תזונתי. בימים האחרונים הגיש יבלון לשר אישור לחידוש פעילות המועצה לביטחון תזונתי - בקשה שתאושר בשבועות הקרובים. לפני שבועיים פנה השר כץ למשרד האוצר בדרישה לתוספת של מאה מיליון שקל לטובת ביטחון תזונתי. צר לנו שהאוצר החליט על תוספת של 25 מיליון שקל בלבד. התוספת תשמש לחלוקת סלי מזון בחג בפסח, בחגי תשרי ולמימון פרויקטים מיוחדים בתחום ההזנה בשאר ימות השנה".
לפנייה לכתב/ת 
