ירוק וחסכוני: שיטת הבנייה שכובשת את ארה"ב

כשמדברים על בנייה ירוקה מתכוונים ליצירת בניינים שיש להם טביעת רגל סביבתית קטנה יותר. איך עושים את זה? בונים מבנים שצורכים פחות אנרגיה, מים ושטח: הם מבודדים מרעש ומהאקלים החיצוני וכך יוצרים סביבה נעימה יותר לעבודה ולמגורים, עם השקעה מינימלית במיזוג אוויר. כדי לצרוך פחות אנרגיה, המבנים האלה מצוידים בגלאים המדליקים ומכבים אורות ומיזוג אוויר בהתאם לנוכחות אנשים בחדר, או פותחים וסוגרים את התריסים כשאפשר להשתמש בתאורה טבעית.

עוד כתבות בזווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

הקשר בין זיהום אוויר תחבורתי לאוטיזם

סכנה מוקדמת

לחץ סביבתי

בנייה ירוקה עושה שימוש בחומרים שהפגיעה שלהם בסביבה ובאדם קטנה יותר מאשר חומרים לבנייה רגילה. החומרים האלה כמעט שאינם פוגעים בסביבה ובבריאות במהלך ייצורם, השימוש בהם במהלך הבנייה ואורך החיים שלהם כחלק מהמבנה. גם אחרי שהחומרים האלה מסיימים את תפקידם והופכים לפסולת או עוברים לשימוש חוזר כלשהו, הם עדיין פחות מזיקים מחומרי הבנייה הנפוצים כיום. ייצור בטון, למשל, הוא תהליך שבו נדרשת אנרגיה רבה ותוצר הלוואי שלו הוא פליטה גדולה של גז החממה פחמן דו-חמצני.

(צילום: shutterstock)

אם כך, אולי כדאי שכולנו נעבור לבנייה ירוקה? בארצות-הברית כבר התחילו לעשות את זה. מחקר חדש שהוכן עבור המועצה האמריקנית לבנייה ירוקה (USGBC , U.S. Green Building Council) מצא שהבנייה הירוקה במדינה צומחת מהר יותר מאשר בנייה קונבנציונלית, ושהיא צפויה לעקוף אותה בעתיד בהיקף השוק ובהיקף הפעילות.

פיתוח מואץ 

אלה המספרים המרשימים: נכון לשנת 2015, הועסקו 2.3 מיליון איש בענף הבנייה הירוקה בארה"ב, וזה יותר מאשר בכל תעשיות הסרטים, הטלוויזיה, הרכבת, משחקי המחשב ומשחקי הווידיאו גם יחד. לפי המחקר, עד שנת 2018 יועסקו בענף 3.3 מיליון איש - שליש מכל ענף הבנייה האמריקני!

(צילום: shutterstock)

ב-2015 תרמה בנייה ירוקה באופן ישיר לכלכלה האמריקאית כמיליארד דולרים (4 מיליארד שקלים), ובשנת 2018 היא צפויה לתרום באופן ישיר 1.3 מיליארד דולרים (5.2 מיליארד שקלים); צמיחה של 30% בשלוש שנים. יותר מכך, הכנסות מעבודה בתחום, כלומר משכורות, הכניסו לעובדים כ-135 מיליארד דולרים (540 מיליארד שקלים) ב-2015, וב-2018 תרומתן תהיה 190 מיליארד דולרים (760 מיליארד שקלים).

על פי המחקר, כשבוחנים את התפתחות הענף בשנים 2018-2015, מבנים המוקמים בקריטריונים המחמירים של תקן LEED (Leadership in Energy and Environmental Design) צפויים לחסוך 1.2 מיליארד דולרים (4.8 מיליארד שקלים) באנרגיה למיזוג אוויר ולתאורה, כ-715 מיליון דולרים (כ-2.9 מיליארד שקלים) בתחזוקה, כ-150 מיליון דולרים (600 מיליון שקלים) בשימוש במים וכ-54 מיליון דולרים (216 מיליון שקלים) המושקעים בטיפול פסולת.

ישראל מתקדמת לאט 

תחום הבנייה הירוקה בישראל נמצא בעיכוב יחסית לארה"ב ולשאר מדינות העולם המפותח. המשרד להגנת הסביבה פרסם בשנת 2005 תקן לבנייה ירוקה המתייחס למגורים ולמשרדים חדשים בלבד, ובשנת 2011 התפרסמה גרסה מעודכנת. בימים אלה התקן נמצא שוב בעבודה לצורך תיקונים

 שונים, ובמשרד מצהירים שהוא ייבחן אחת לשנתיים כדי שיהיה הכי עדכני שאפשר ושיתאים גם למבנים אחרים כמו מפעלי תעשייה ומבנים המשמשים לתיירות ולמוסדות בריאות.

הצפי הוא שגם בישראל תהיה צמיחה משמעותית של התחום, ועיריות כמו רעננה וכפר סבא אימצו אותו כתקן מחייב לבנייה חדשה. המשמעות היא שגופים הקשורים בבנייה, כמו חברות בנייה, אדריכלים, מהנדסים וחברות המייצרות מוצרים לענף הבנייה שלא יצטרפו לעולם הבנייה הירוקה, עלולים להישאר מאחור ולחוות הפסדים ניכרים.

הכתבה פורסמת בזווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה